ניסים איליאדי נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 61/00 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט ע' ר' זועבי כבוד השופט א' ריבלין המערער: ניסים איליאדי נגד המשיבה מדינת ישראל ערעור על גזר-דין בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 26.12.99 בת"פ 4073/98 שניתן על-ידי כבוד השופטים א' משאלי, נ' ישעיה ומ' סוקולוב תאריך הישיבה: י"ג בשבט תש"ס (20.1.2000) בשם המערער: עו"ד גלאון קפלנסקי (סניגוריה ציבורית) בשם המשיבה: עו"ד אריה פטר בשם שירות-המבחן: גב' ברכה וייס פסק-דין השופטת ד' דורנר: עשרים יום לאחר שילדה את תינוקה, שכרה המתלוננת, אם חד-הורית שנעזרה בשירותי-הרווחה, חדר בדירתו של המערער, ושילמה סכום השווה ל500- דולר עבור דמי-שכירות חודשיים. בתאריך 15.6.98 נכנס המערער אל חדרה של המתלוננת, כשהוא לבוש בתחתוניו, ואיים עליה, שאם לא תסכים לקיים עימו יחסי-מין, ידווח לרשויות-הרווחה כי אינה מתגוררת בדירה. תוך שימוש בכוח, עשה המערער במתלוננת מעשים מגונים, שהסתיימו רק כאשר המתלוננת בעטה בבטנו, והצליחה להשתחרר ממנו. המתלוננת עזבה את הדירה יחד עם תינוקה, בהשאירה בידי המערער את דמי-השכירות. המערער הואשם בנסיון לאונס ובאיומים. לאחר מעצר קצר שוחרר למעצר-בית מוחלט למשך תשעה חודשים, ולאחריו למעצר-בית חלקי, בגידרו אפשרו למערער לעבוד, למשך שמונה חודשים. משהחלה שמיעת המשפט, הגיע המערער להסדר עם המדינה, בגידרו תוקן כתב-האישום, והוא הודה בעבירה של מעשה מגונה בנסיבות של אינוס, עבירה אשר העונש המירבי הקבוע לצידה הוא שבע שנות מאסר. בתוך-כך, תוקן חוק העונשין, ולעבירות מין, ביניהן העבירה בה הודה המערער והורשע, נקבע עונש מינימום שהוא רבע מהעונש המירבי. במקרה שלפנינו, עונש המינימום הינו 21 חודשי מאסר. הגם שהתיקון לא חל על עניינו של המערער, הנחה עצמו בית-המשפט המחוזי על-פי אמות-המידה שנקבעו בתיקון החוק, ובהתחשבו בעברו הנקי של המערער, בהיותו עולה חדש, בתקופה הממושכת בה היה נתון במעצר-הבית, במצב בריאותו ובנסיבותיו המשפחתיות, גזר עליו שלוש וחצי שנות מאסר, מתוכן 21 חודשי מאסר בפועל, והיתרה על-תנאי. הערעור הופנה כנגד חומרת העונש. עיקר טענת המערער היא, כי לא ראוי היה להחיל עליו אמות-מידה שלא חלו בעת שביצע את המעשה. אכן, בכך צודק המערער, אלא שבית-המשפט הקל עימו, בהחילו עליו אמת-מידה זו, שמהווה, כאמור לעיל, עונש מינימום. מעשהו של המערער, ובייחוד בנסיבות בהן נעשה, הוא חמור, ולא היה מקום להסתפק באותו עונש-סף. אין זאת, אלא שבית-המשפט המחוזי, התחשב במכלול הנסיבות המקילות עליהן חזר הסניגור בפנינו. מדובר במעשה מגונה בנסיבות של אינוס, שנעשה כלפי אדם שהאמין במערער, נכנס לדירתו, ושילם לו עבור שכירת חדר. נסיון האינוס אירע במקום בו חשה המתלוננת בטוחה, ובכך מעל המערער באמונה, באלצו אישה צעירה לברוח מדירתו, ממקום מגוריה שלה. בנסיבות אלה, העונש שהוטל על המערער אינו חמור כלל. הערעור נדחה. המערער יתייצב לריצוי עונשו במדור הפלילי בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בתאריך 1.2.2000, עד השעה 12:00. ניתן היום, י"ג בשבט תש"ס (20.1.2000). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 00000610.L04