אחמד כבהא נ. משרד הפנים

פסק-דין בתיק בג"ץ 6099/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6099/08 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט ע' פוגלמן העותר: אחמד כבהא נ ג ד המשיב: משרד הפנים עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: כ"ו בחשון התשע"א (03.11.2010) בשם העותר: עו"ד אביגדור פלדמן בשם המשיב: עו"ד יצחק ברט פסק-דין הנשיאה ד' ביניש: בעתירה שלפנינו מבקש העותר שהוא אזרח ישראלי המוכר כיום כאזרח מכוח לידתו לאב אזרח ישראלי, כי תבוטל ההחלטה לרשום את מקום לידתו ב"ירדן" ולא בישראל וכי תוענק לילדיו אזרחות ישראלית מכוח סעיף 4א(2) לחוק האזרחות, תשי"ב-1952. השתלשלות העובדות בתיק זה כוללת פרטים רבים שאיננו רואים להעלותם בפסק-דיננו זה. בתמצית ייאמר כי העותר, יליד 1955, נכנס לישראל מירדן אחרי שהוא, הוריו ומשפחתו – אשתו וילדיו חיו שם שנים רבות ונשאו דרכון ירדני. בשנת 2001 נרשם לראשונה במרשם האוכלוסין כי העותר אזרח ישראלי וכי נולד בישראל, ורישום זה תוקן על ידי המשיב; כאשר העותר ביקש איחוד משפחות עבור ילדיו, נערכה בדיקה מחודשת של פרטיו ומשרד הפנים תיקן את הרישום באופן חד-צדדי וללא הליך מתאים וציין במרשם כי העותר נולד בירדן. אין חולק היום, כי האופן בו נערך התיקון במרשם לא היה תקין. לאחר הגשת עתירה קודמת אופשר לעותר לקיים הליך של שימוע כדי לברר את הטענות ביחס למקום לידתו, ואף אופשר לו ולבא-כוחו לעיין במסמכים ששימשו בסיס לתיקון המרשם. תיקו המקורי של העותר לא אותר בלשכת מינהל האוכלוסין ולכן לא נמצא המסמך שעליו התבסס הרישום המוטעה, לטענת המשיב, ולפיו נולד בישראל. עם זאת נמצאו מסמכים שיש בהם כדי לשכנע ברמת הראיות הנדרשת בהליך מנהלי כי העותר נולד באזור שהיה אז בתחום ירדן, אף כי נולד בכפר ברטעה, שחלקו המזרחי היה בתחום ירדן והמערבי בישראל. לכאורה, נבעה הטעות מכך שברישום הלידה נרשם ברטעה וקשה היה מלכתחילה לקבוע באיזה חלק של הכפר נולד. אלא, שמתברר ששבועיים אחר לידתו של העותר הוא נרשם במרשם הלידות הירדני; לעומת זאת לא נמצא רישום על לידתו בישראל. עוד נמצא כי חודשים מספר לפני שהעותר נולד הגיש אביו בקשה להיתר יציאה מהארץ לירדן, לצורך הגירה, על מנת להצטרף לאשתו שהייתה באזור הירדני של הכפר. בקשתו זו אושרה חודשיים לפני לידת העותר ואופשר לו להצטרף לאשתו למטרות הגירה. מסמך זה שנמצא בתיקו של האב במשרד הפנים, בצירוף מרשם הלידה, הם מסמכים המבססים את המסקנה כי העותר אכן נולד בירדן. מעמדו הנוכחי של העותר בישראל, גם בהינתן העובדה שנרשם כמי שנולד בירדן, הוא של אזרח על פי הוראת סעיף 4(א)(2) לחוק האזרחות, שזו לשונה: "מי שנולד מחוץ לישראל כשאביו או אמו היו אזרחים ישראלים". ילדיו הקטינים של העותר ואשתו הם אזרחי ישראל לאחר ההליך המדורג שעברו. הרלוונטיות של המחלוקת בדבר מקום לידתו היא לעניין מעמדם של שלושת ילדיו הבגירים שהם כיום אזרחי ירדן החיים שם ואינם זכאים לאזרחות, בהיותם "דור שני" שנולד בירדן (לפי סעיף 4(א)(2)(ד) לחוק הנ"ל). נוכח משקלן של הראיות המנהליות שהיו בפני המשיב, ניתן לומר כי המסקנה שנולד בתחום ירדן מבוססת ואין באי התקינות שהייתה מלכתחילה בשינוי הרישום של העותר, כדי להצדיק התערבות בהחלטת המשיב בדבר הרישום הנכון. אשר על כן לא ראינו להיעתר לעתירה ודינה להידחות. ניתן היום, כ"ו בחשון התשע"א (03.11.2010), בפני באי-כוח הצדדים. ה נ ש י א ה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08060990_N05.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il