יונס (אסיר) נ' מדינת ישראל ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6098/20 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ד' מינץ העותר: מאהר יונס נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. משרד המשפטים 3. המשרד לבטחון פנים / שב"ס 4. המחלקה המשפטית בלשכת נשיא המדינה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופט ד' מינץ: ככל שניתן להבין מהעתירה שלפנינו, העותר, אסיר ביטחוני, קובל נגד האפליה, לשיטתו, של קבוצת האסירים הביטחוניים ביחס לקבוצת האסירים הכללית על ידי המשיבים. בין היתר, מציין העותר הטבות מסוימות להן אסירים ביטחוניים אינם זכאים לטענתו, כגון חופשות, קשר טלפוני, לימודים, קציבת עונש ועוד. דין העתירה להידחות בשל קיומו של סעד חלופי בדמות הגשת עתירת אסיר לבית המשפט המחוזי. על פי סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971, אסיר רשאי להגיש עתירה "בכל ענין הנוגע למאסרו או למעצרו" (ראו: בג"ץ 2316/19 המוקד להגנת הפרט נ' שירות בתי הסוהר (1.7.2019); בג"ץ 1846/19 אטיאס נ' שרות בתי הסוהר (14.3.2019)). בענייננו, על אף ניסיונו של העותר לעטות על עתירתו מחלצות עקרוניות, דומה כי המוקד הוא עניינו הפרטני. מעבר לכך, דין העתירה להידחות גם מחמת היותה כוללנית. יפים לענייננו דבריה של השופטת א' פרוקצ'יה בבג"ץ 7178/08 פורום ראשי המועצות הדרוזיות והצ'רקסיות בישראל נ' ממשלת ישראל, פסקה 9 (18.11.2009): "כלליותה, והשתרעותה על מיגוון רחב של עניינים בלא התמקדות קונקרטית, בעניינים ובסעדים ספציפיים, הופכת את הדיון השיפוטי בה [בעתירה] לבלתי ישים ... כלליותה של העתירה, הן בהגדרת המחלוקת, הן בבסיס העובדתי [ש]היא מניחה, והן בסעדים המבוקשים, עומדת בעוכריה, וככזו לא ניתן לבררה במתכונת הקיימת בבית משפט זה". העתירה נדחית אפוא על הסף. ניתן היום, ‏כ"א באלול התש"ף (‏10.9.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 20060980_N02.docx עי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il