פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 6095/98

יורם לוקסנבורג נ. השופטת א' גת שופטת בית משפט השלום ברחובות

העותר ביקש להורות לבית משפט השלום לקיים דיון בבקשתו למינוי סניגור בנוכחות הצדדים.

התקבל חלקית ?
תאריך פרסום 10/11/1998 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 6095/98 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מינוי סניגור — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש להורות לבית משפט השלום לקיים דיון בבקשתו למינוי סניגור בנוכחות הצדדים.
החלטת בית המשפט התקבל חלקית — חלק מהסעדים שהתבקש התקבל וחלק נדחה.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 6095/98

יורם לוקסנבורג נ. השופטת א' גת שופטת בית משפט השלום ברחובות

העותר ביקש להורות לבית משפט השלום לקיים דיון בבקשתו למינוי סניגור בנוכחות הצדדים.

התקבל חלקית ?

סיכום פסק הדין

העותר הגיש עתירה לבג"ץ לאחר שבית משפט השלום לא קיים דיון בנוכחות הצדדים בבקשתו למינוי סניגור. בית המשפט העליון קבע כי על פי הדין, ובפרט לאור חשיבות הייצוג המשפטי, חובה על בית המשפט לקיים דיון בבקשה למינוי סניגור בנוכחות הצדדים, לשמוע את טענותיהם ולגבש החלטה מנומקת. המדינה והסניגוריה הציבורית הסכימו עם עמדה זו. לפיכך, בג"ץ קיבל את העתירה והורה להחזיר את הבקשה לבית משפט השלום על מנת שיקיים דיון כנדרש. עם זאת, בית המשפט סירב לבקשת העותר להתוות אמות מידה כלליות למינוי סניגורים במקרה זה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' מצא, י' זמיר, ט' שטרסברג-כהן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • יורם לוקסנבורג

נתבעים

  • כבוד השופטת א' גת, שופטת בית משפט השלום ברחובות
  • מדינת ישראל
  • הסניגוריה הציבורית, משרד המשפטים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הסכמה עם העותר כי יש לקיים דיון בבקשה למינוי סניגור בנוכחות הצדדים.
טיעוני ההגנה
  • העותר טען כי על בית המשפט לקיים דיון בבקשה למינוי סניגור בנוכחות הצדדים ולאפשר לו להעלות טענותיו.
מחלוקות עובדתיות
  • האם בית משפט השלום מחויב לקיים דיון בנוכחות הצדדים בבקשה למינוי סניגור.

הפניות לתיקים אחרים

תקדימים משפטיים
  • ע"פ 134/98 אברג'יל נ' מדינת ישראל

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

פגמים בהליך
הטענה הועלתה והתקבלה

צווים וסעדים

סוג הסעד העיקרי שניתן
אחר
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6095/98 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופט י' זמיר כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן העותר: יורם לוקסנבורג נגד המשיבים: 1. כבוד השופטת א' גת, שופטת בית משפט השלום ברחובות 2. מדינת ישראל 3. הסניגוריה הציבורית, משרד המשפטים בקשה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ט"ז חשוון תשנ"ט (5.11.98) בשם העותר: עו"ד רינת קיטאי, עו"ד דן יקיר בשם המשיבה 2: עו"ד אודית קרינלדי-סירקיס בשם המשיבה 3: עו"ד דורי פינטו פ ס ק - ד י ן מקובלת עלינו טענת העותר - המקובלת גם על באת-כוח המדינה ועל הסניגוריה הציבורית - כי משביקש מבית-משפט השלום למנות לו סניגור, היה על בית המשפט לקיים דיון בבקשה בנוכחות הצדדים, לאפשר לעותר להעלות טענותיו בפני בית המשפט, לשמוע גם את תגובת המדינה ולגבש את החלטתו על יסוד מכלול השיקולים הרלוואנטיים להחלטה מעין זו. על חובת בית המשפט לדון בבקשה למינוי סניגור בדרך המקובלת, ותוך הכרה בחשיבות הייצוג על ידי סניגור, עמד בית המשפט עוד לפני חקיקת חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו1996- (ע"פ 134/98 אברג'יל נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(4) 203), ואין לומר כי חוק הסניגוריה הציבורית גרע מחובתו האמורה של בית המשפט. בהסכמת המדינה והסנגוריה הציבורית הננו מקבלים את העתירה במובן זה שבקשת העותר למינוי סניגור תוחזר לבית-משפט השלום ברחובות (כבוד השופטת א' גת), שיחזור ויחליט בה לאחר שיאפשר לצדדים להשמיע טיעוניהם לפניו. חרף בקשת העותר לא ראינו מקום במקרה הנדון להתוות את אמות המידה והשיקולים על-פיהם מוטל על בית המשפט לגבש את החלטתו. ניתן היום, ט"ז בחשוון תשנ"ט (5.11.98). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 98060950.F03