אסף סאלח נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 6089/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 6089/05 בפני: כבוד השופט א' ריבלין כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת ע' ארבל המערער: אסף סאלח נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטה של בית-המשפט המחוזי בנצרת מיום 15.5.05 בב"ש 1828/05 שניתנה על-ידי כבוד השופטת א' הלמן תאריך הישיבה: כ"ה באלול התשס"ה (29.9.05) בשם המערער: עו"ד קנת מן בשם המשיבה: עו"ד מיכאל קרשן פסק-דין השופט א' ריבלין: 1. נגד המערער הוגש כתב אישום שייחס לו שתי עבירות על חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל), ועבירה של הפרעה לשוטר לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. במסגרת הסדר טיעון תוקן כתב האישום, כך שהמערער הואשם בעבירה של הסעה שלא כדין, לפי סעיף 12א(ג) לחוק הכניסה לישראל, בלבד. המערער הורשע בעבירה זו בבית משפט השלום בנצרת (כבוד השופטת ל' יונג-גפר), ונגזר עליו מאסר בפועל למשך שלושה חודשים, מאסר על תנאי למשך תשעה חודשים, קנס בסך 7,500 ש"ח, פסילת רישיון נהיגה למשך שישה חודשים ואיסור על שימוש ברכב למשך שלושה חודשים. 2. לאחר ריצוי העונש שנגזר עליו, הגיש המערער בקשה לבית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופטת א' הלמן) להתיר לו להגיש ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום, חרף חלוף הזמן. בקשתו של המערער נסמכה על הטענה כי הודאתו הייתה הודאת שווא, וכי אם לא תנתן לו האפשרות לערער על פסק הדין ייגרם לו עיוות דין. לדבריו, הודאתו ניתנה משום שהוא לא הבין מפי סנגורו את מהות ההליך החל בעניינו ואת משמעויותיה המשפטיות של הודאתו, ומשום שהוא אינו מדבר או מבין עברית. בית המשפט המחוזי דחה את בקשתו של המערער, בקובעו כי המבקש היה מיוצג לאורך ההליך כולו, וכי "משנגזרה עליו תקופת מאסר בפועל קיבל עליו את הדין ורק לאחר שסיים לרצותה והתברר לו כי להרשעתו השלכה גם על מעמדו בארץ, עתר [המערער] בבקשה זו". עוד הוסיף בית המשפט המחוזי, כי נגד המבקש עמדו ראיות טובות לכאורה, שביססו את העובדות בהן הודה. כן קבע בית המשפט, כי "המבקש הודה ועדיין מודה בהסעת השוהים הבלתי חוקיים. הוא מודה גם בכך שלאחר שהבחין במחסום המשטרתי, לבקשת הנוסעים וכשהוא מודע להיותם שוהים בלתי חוקיים, לא עצר את רכבו אלא להיפך, נסע במהירות לכוון ההפוך, וניסה להימלט ולמלט את השוהים מתפיסה, תוך כדי כך אף פגע ברכב חונה, וכוונתו סוכלה רק בשל כך שהגיע למבוי סתום". 3. על החלטה זו מלין בפנינו המערער. לטענתו, הרשעתו גרמה לו לעיוות דין, ונוכח המשקל הרב שיש ליתן לזכויות היסוד המהותיות של הנאשם בהליך הפלילי, יש להעדיף את זכותו להליך הוגן על פני עקרון סופיות הדיון או זכות הציבור לוודאות משפטית. המערער מוסיף כי סנגורו הקודם לא הסביר לו את משמעות הודאתו או את משמעות הסדר הטיעון ואת העובדות העומדות ביסוד העבירות בהן הורשע. המערער מצביע על כך שהתשתית העובדתית שבהסתמך עליה הודה והורשע בעבירה שיוחסה לו, הינה תשתית רעועה. עוד הוא מסביר כי אין לראות בעובדה שהמערער פנה לבית המשפט רק לאחר שסיים לרצות את מלוא עונשו בבחינת איחור ממשי המעמיד בספק את רצינות טענותיו, מאחר שהמערער אינו דובר עברית כלל והוא אף לא קיבל לידיו את רוב מסמכי בית המשפט. העובדה שהמערער פנה לבית המשפט רק משהוגש נגדו צו גירוש אינה מעידה על חוסר תום ליבו – כך לטענתו – כי אם על כך שרק במועד זה הבין המערער כי הורשע על יסוד הודאת השווא שלו. המערער מדגיש כי הרשעתו מעמידה אותו בפני גירוש מן הארץ, ועל כן יהא זה מן הצדק להתערב בה, בנסיבות בהן הורשע. משכך, מבקש המערער להאריך את המועד להגשת הערעור על הרשעתו. המשיבה מתנגדת לבקשה, בסומכה על החלטתו של בית המשפט המחוזי ועל נימוקיו. 4. עיינו בטענות הצדדים ומצאנו כי דין הערעור להידחות. השיקולים המנחים את בתי המשפט לעניין הארכת המועד להגשת ערעור הינם, בין השאר, סיכויי הערעור להתקבל והתקופה שחלפה מאז המועד הקבוע להגשת הערעור. נימוקיו של בית המשפט המחוזי באשר לסיכויי ערעורו של המערער בדין יסודם. בחינת השתלשלות האירועים במהלך משפטו של המערער ולאחר הרשעתו, לפי הגיונם, מובילה למסקנה כי המערער היה מודע למשמעות הודאתו והרשעתו. ראייה אחת היא מכתבו של מי שיצגו במהלך הדיון בעניינו בבית משפט השלום, הטוען במכתבו לבא כוחו הנוכחי של המערער כי הוא השמיע בבית משפט השלום את הגרסה שמסר לו המערער עצמו, וכי כל אשר טען נמסר לו מפי המערער עצמו. עוד הוא הוסיף כי "באשר לעסקת הטיעון המערער ידע היטב מה פשרה של עסקת הטיעון הוסבר לו על ידי פשרה של עסקת הטיעון, [הוא] ידע היטב כי הוא צפוי לעונש מאסר" וכי המערער הבין היטב את פשר ההליך ואת הצפוי לו לאחר ההרשעה. זאת ועוד, המערער קיבל על עצמו את עונש המאסר וריצה אותו במלואו ללא עוררין. אין די בעובדה שהמערער אינו דובר עברית כדי להסביר את הסכמתו לרצות את המאסר, במיוחד בהתחשב בכך שהוא היה מיוצג לאורך ההליך כולו על-ידי עורך-דין דובר השפה הערבית. אם לא הבין המערער את פשר ההליך נגדו – מדוע לא בירר אצל בא-כוחו? מדוע קיבל את אשר נגזר עליו ונשא בעול המאסר בהכנעה? לשאלות אלה לא מצאנו מענה בטיעוניו של המערער עתה. 5. זאת ועוד, צדק בית המשפט המחוזי בקובעו כי "סיכויי הערעור במקרה הנדון כרוכים בשאלה מה הוא הסיכוי כי יותר למבקש לחזור בו מהודאתו". סמכותו של בית המשפט להתיר למבקש לחזור בו מן ההודאה מוגבלת ל"נימוקים מיוחדים שיירשמו" בלבד (סעיף 153(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982). בהתאם לכך, נפסק לאחרונה, כי: נסיבות חריגות כאלו, אשר מצדיקות חזרה מן ההודיה, מתקיימות כאשר נופל פסול בהודיה עקב פגם ברצונו החופשי של הנאשם או בהבנתו את משמעות הודייתו. ... קיומו של חשש ממשי לכך שההודיה ניתנה בניגוד לרצונו החופשי של הנאשם ייבחן על-פי מכלול הנסיבות הנלוות להודיה... (ע"פ 3991/04 רגבי נ' מדינת ישראל, טרם פורסם) עינינו הרואות, כי העובדה שהמערער היה מיוצג במהלך כל משפטו וסיים לרצות את המאסר שנגזר עליו, מטה את הכף לעבר המסקנה כי לא נפל פגם בהודאתו, ולמצער לא פגם המצדיק את התערבותנו. 6. שיקול נוסף להתרתה של חזרה מהודאה הינו: ... עניינו במידת העוול שיגרם לנאשם באם לא יתאפשר לו לחזור בו מהודייתו וההשלכות של ההרשעה על שמו הטוב ומקצועו (ראו: דעת הרוב בע"פ 3754/91 סמחאת נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(5) 798, 802-803 ...) (עניין רגבי הנ"ל). גם שיקול זה אינו עומד לטובתו של המערער בענייננו. בחינת דו"חות השוטרים שעקבו אחר רכבו של המערער ואופן נסיעתו, עדויות השוהים הבלתי חוקיים שנגבו במשטרה, ועדותו של המערער, מעלה כי הרשעתו של המערער בעבירת ה"הסעה שלא כדין" מבוססת על תשתית עובדתית טובה ומוצקה. לא מן הנמנע כי בית משפט השלום היה מרשיע את המערער בעבירה זו גם בלא הודאתו. משכך, עצם ההודאה לא גרמה למערער עוול, ונוכח קיומה של תשתית ראייתית מספקת נגדו, אין בסיס לסברה כי ביטולה של ההודאה היה מבטל את השלכות מעשיו של המערער על עתידו; כפי שציין בית המשפט המחוזי, המערער לא חזר בו מהודאתו כי הוא הסיע שוהים בלתי חוקיים במועד אליו מכוון כתב האישום. 7. לכל אלה יש להוסיף, כי המועד שחלף מיום מתן גזר דינו של המערער הוא ארבעה חודשים, פרק זמן שאינו קצר בנסיבות המקרה ולאור אורכו של העונש שנגזר על המערער. מטעמים אלה כולם, הערעור נדחה. ניתן היום, ח' בתשרי התשס"ו (11.10.05). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05060890_P06.doc מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il