טל יגרמן נ. שירות בתי הסוהר

פסק-דין בתיק רע"ב 6080/10 בבית המשפט העליון רע"ב 6080/10 בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט י' דנציגר המבקש: טל יגרמן נ ג ד המשיב: שירות בתי הסוהר בקשת רשות ערעור אסיר על פסק-דין של בית-המשפט לעניינים מינהליים מחוז מרכז מיום 15.8.10 בעת"א 38223-06-10 שניתן על-ידי כבוד השופטת ק' רג'יניאנו תאריך הישיבה: כ"ז בטבת התשע"א (3.1.11) בשם המבקש: עו"ד דוד פורר בשם המשיב: עו"ד רועי-אביחי שויקה פסק-דין המשנה לנשיאה א' ריבלין: 1. זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כבוד השופטת ק' רג'יניאנו) לדחות את עתירתו של המבקש, המרצה עונש מאסר בגין עבירות כלכליות, לאפשר לו לצאת לחופשות. עתירה זו הוגשה לאחר השתלשלות עניינים שכללה גם עתירות קודמות, וראוי לתארה כאן בקצרה. 2. עתירתו הראשונה של המבקש (עע"א (מחוזי – ת"א) 1380/09) נדחתה לאור חומר חסוי שהונח לפני בית המשפט המחוזי, וממנו עלה כי התנהגות המבקש אינה תואמת את כללי בית הסוהר. עם זאת, בית המשפט המחוזי קבע כי "אם הדברים יובהרו לעותר ויוסבר לו שחל איסור לעשות המעשים... יידע הוא בחוכמתו להימנע מהם ולהתיישר על-פי קו ההתנהגות הנדרש מאסירים בבית-הסוהר". לפיכך הורה בית המשפט כי מפקד מתקן הכליאה או מי מטעמו יזמנו את המבקש ויסבירו לו כיצד עליו להימנע מחריגות מדרך ההתנהגות המצופה ממנו. אלא שהוראה זו של בית המשפט לא קוימה והעותר הגיש עתירה נוספת (עע"א (מחוזי – ת"א) 2865/09). סמוך למועד הדיון בעתירה קוימה שיחה עם המבקש, אך לטענתו גם בשיחה זו לא הוסבר לו מהו בדיוק הפגם בהתנהגותו. הגורם שעל-פי הנטען שוחח עם המבקש לא נכח בדיון ולא הוגש תצהיר מטעמו, ומשכך לא ברור כיום אם בשיחה עם המבקש נדונה אותה ההתנהגות שעלתה מן החומר החסוי שהוגש לבית המשפט במסגרת העתירה הראשונה. מכל מקום, בעתירה השנייה קבע בית המשפט המחוזי כי התנהגותו של המבקש תיבחן למשך 60 ימים נוספים, ואז תישקל מחדש ההחלטה שלא להוציאו לחופשות. בתום התקופה האמורה לא אושר למבקש לצאת לחופשות, ועל-כן הוגשה עתירה שלישית (עת"א (מחוזי – ת"א) 4835-01/10). גם במסגרת הדיון בעתירה השלישית נחלקו הצדדים בשאלה העובדתית אם הוסבר למבקש מהו הפסול בהתנהגותו. בית המשפט המחוזי עיין במידע חסוי שהוגש לו, ועל בסיס מידע זה קבע כי המבקש הוזהר מספר פעמים לגבי "נושא השב וחוזר בידיעות שהונחו בפני", ועל-כן דחה את העתירה. עם זאת, בית המשפט המחוזי מצא להוסיף ולהעיר כי "לא אוכל להימנע מהתחושה הממשיכה לקנן בי, שלו היה מוסבר לעותר בצורה בהירה הפסול בהתנהגותו – נראה שבמאמץ לא-רב יוכל להתנהג בהתאם לכללים וליהנות מחופשה אותה מבקש הוא". לאור הערה זו בית המשפט המחוזי הורה שוב כי מפקד מתקן הכליאה יזמן את המבקש לראיון אישי ויבהיר לו בצורה ברורה את כללי ההתנהגות החלים עליו. 3. המבקש טוען שלאחר החלטת בית המשפט המחוזי בעתירה השלישית הוא זומן לראיון אצל מפקד מתקן הכליאה ביום 4.3.2010 ושם התברר לו לראשונה טיב הפסול שבהתנהגותו. המבקש חולק על הגדרת ההתנהגות האמורה כאסורה, אולם התחייב בכל זאת לציית להוראות ולחדול ממנה. גם לאחר חלוף כחודשיים נוספים לא אושרה למבקש חופשה, והפעם, לטענתו, הוסבר לו בראיון שנערך ב-4.5.2010 כי הטעם היחיד לכך הוא שמתנהל נגדו תיק נוסף. המבקש הגיש עתירה נוספת, רביעית במספר, כנגד ההחלטה שלא להוציאו לחופשות (עת"א (מנהליים – מרכז) 38223-06/10). בתשובה לעתירה, המשיבה טענה כי המבקש אינו מוצא לחופשות בשל התנהגות אסורה שביצע לאחר הראיון האישי מיום 4.3.2010, ומסרה לבית המשפט מידע חסוי בעניין זה. עוד היא טענה שלא התקיים כלל ראיון ביום 4.5.2010. לאחר הדיון בעתירה הרביעית הודיע המבקש כי שוחח עם קצין המודיעין במתקן הכליאה, וזה מסר לו כי ההתנהגות האסורה שבוצעה לאחר הראיון האישי מיום 4.3.2010 היא קבלת מזון שהוברח מן המטבח על-ידי אסיר אחר. גם העתירה הרביעית נדחתה, על בסיס המידע החסוי שהוגש לגבי התנהגות שלילית של המבקש, ומכאן בקשת רשות הערעור שלפנינו כיום. 4. המבקש טוען כי לא נערך בירור עובדתי של ממש לגבי טענותיו וכי בכך נפגעה יכולתו להתגונן בפני הטענות על התנהגות בלתי ראויה. עוד הוא טוען כי לא היה מקום להסתמך על מידע מודיעיני במקרה זה לצורך שלילת יציאתו של המבקש לחופשות, שכן ממליא נקבע כי יש להסביר למבקש מהו הפסול שבהתנהגותו. המשיבה סבורה כי לא מתקיימים במקרה זה התנאים למתן רשות ערעור. לגוף הדברים, המשיבה מדגישה כי יציאה לחופשה אינה זכות קנויה הנתונה לאסיר, כי אם הטבה המותנית, בין היתר בהתנהגות תקינה מצד האסיר. עוד טוענת המשיבה כי אין פגם בהסתמכות על מידע מודיעיני בעניינו של המבקש. עובר לדיון בעל-פה שהתקיים בבקשת רשות הערעור, הודיעה המשיבה כי הוחלט לאפשר את יציאתו של המבקש לחופשות. עם זאת, המבקש עומד על בירור טענותיו לגופן, לאור ההשלכה שיש להחלטות בדבר יציאתו לחופשות ובדבר קיומה של התנהגות פסולה מצידו על אופן בירור עניינו לפני ועדת השחרורים. לפיכך, לא מצאנו כי הבקשה הפכה לתיאורטית. 5. החלטנו לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. מן החומר שהונח לפנינו עולה כי אין בנמצא תמונה ברורה לגבי הנתונים העובדתיים הצריכים לעניין. סימני שאלה נוספים נוגעים למידע החסוי שהוצג בפני בית המשפט המחוזי, שעניינו לכאורה בהתנהגות שטיבה כבר הוסבר למבקש ונמצא בידיעתו. משכך, מצאנו כי יש לבטל את ההחלטה נשוא בקשה זו ולהחזיר את הדיון בתיק לבית המשפט לעניינים מנהליים, על-מנת שיכריע בשאלות העובדתיות הנחוצות לשם בירור טענותיו של המבקש ויחליט אם שלילת חופשותיו של המבקש הייתה כדין. ככל שההתנהגות הפסולה שבגינה הוחלט לשלול את חופשותיו של המבקש היא קבלת מזון שהוברח מן המטבח יידונו טענותיו של המבקש הנוגעות לעניין זה, ובכלל זה הטענה כי המדובר בהתנהגות שלא חזרה על עצמה לפני האירוע מחודש אפריל או לאחריו והטענה כי היחס אל האסיר שהבריח את המזון היה מקל יותר. כמו-כן ראוי לערוך בירור עובדתי לגבי המועדים שבהם נערכו ראיונות עם המבקש ביחס ליציאתו לחופשות ולגבי תוכן הדברים שנמסר לו באותם ראיונות. כך לגבי השאלה אם הפסול בהתנהגותו המוקדמת הובהר לו לראשונה ביום 4.3.2010, לאחר שלוש החלטות של בית המשפט המחוזי בעניין זה, וכך לגבי השאלה אם נערך עימו ראיון ביום 4.5.2010. לאחר שיוברר מה היה תוכן הדברים שנמסר למבקש בשיחות עימו, ייתכן שניתן יהיה לדון למצער בחלק מן החומר החסוי במעמד שני הצדדים. ככל שיהיה צורך בכך, יוגשו תצהירים מתאימים על-ידי הגורמים הרלוונטיים בשירות בתי הסוהר. התוצאה היא שהערעור מתקבל, והתיק יוחזר לבית המשפט לעניינים מנהליים כמפורט לעיל. המשנה-לנשיאה השופטת ע' ארבל: אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופט י' דנציגר: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק-דינו של המשנה-לנשיאה א' ריבלין. ניתן היום, כ"ו בשבט התשע"א (31.1.2011). המשנה-לנשיאה ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10060800_P06.doc גח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il