עמוס גבעון נ. עמוס ון-אמדן

5 1 בבית המשפט העליון ע"א 6079/23 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: עמוס גבעון נ ג ד המשיבים: 1. עמוס ון-אמדן 2. שלומית הראל-שוורץ ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בהרצליה מיום 10.7.2023 בת"א 11514-06-19 שניתנה על ידי כבוד השופט צ' אלמוג בשם המערער: עו"ד סתיו גבעון פסק-דין ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בהרצליה (השופט צ' אלמוג; להלן: המותב) מיום 10.7.2023 בת"א 11514-06-19 (להלן: ההליך) שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. עניינו של ההליך בסכסוך בין המערער והמשיבים, כולם עורכי דין במקצועם, נוכח סירוב המערער להעביר למשיבים כסף שהם טוענים שהוא חייב להם. זהו הערעור הרביעי שמגיש המערער על החלטת המותב הדן בהליך שלא לפסול את עצמו (ראו: ע"א 7279/20 גבעון נ' ון-אמדן (16.12.2020); ע"א 2592/21 גבעון נ' ון-אמדן (6.5.2021); ע"א 4866/22 גבעון נ' ון-אמדן (6.9.2022) (להלן: הערעור השלישי)). ההליך הוגש ביום 5.6.2019, נותב לטיפולו של השופט ג' הס (להלן: המותב הקודם), התקיימו בו מספר דיוני קדם משפט והוגשו בו תצהירים. שתי בקשות הפסלות הראשונות שהגיש המערער הופנו נגד המותב הקודם, והערעורים על דחייתן נדחו על ידי (ע"א 7279/20 וע"א 2592/21). בחודש מרץ 2022 מונה המותב הקודם לבית המשפט המחוזי תל אביב, וביום 31.5.2022 נתן המותב החלטה בה ציין כי ההליך הועבר לטיפולו. לאחר מספר החלטות דיוניות שנתן המותב, ביום 3.7.2022 הגיש המערער בקשת פסלות שלישית בהליך, שבה טען בעיקרם של דברים כי ההחלטות הדיוניות הללו מקימות עילת פסלות כלפי המותב. הבקשה נדחתה ביום 4.7.2022, והערעור על דחיית הבקשה, הוא הערעור השלישי, נדחה בפסק דיני מיום 6.9.2022. ביום 28.5.2023 התקיים דיון הוכחות שתועד בהקלטה ותמלול. בפתח הדיון ציין המותב כי בהחלטה קודמת קצב שעה וחצי לחקירה הנגדית של המשיב 1, והמערער החל בחקירה. במהלך חקירת המשיב 1 החל דין ודברים בין המשיב 1 ובין המערער בנוגע לכספים שלפי הטענה חייב לו המערער. המותב ציין בהקשר זה "אני בקדם המשפט האחרון נתתי [...] הצעה בעניין של הכספים, בזיקה גם להחלטה של השופט הס שכל התיק הזה הוא לא תיק של חדלות פירעון, שהעניין הוא פחות [בין המערער] ובין [המשיב 1], תשחרר את הכסף וש[המשיב 1] יצטרך, לריב עם נושים ככל שיש" (להלן: הצעת הפשרה). המערער דחה את ההצעה, והחקירה הנגדית נמשכה. בחלוף כשעה וארבעים דקות, הורה המותב על סיום עדותו של המשיב 1 והודיע למערער "מיצית את זמנך". המערער השיג על כך וטען כי יש לו זמן לחקור גם את המשיבה 2. בין המערער והמותב החל דין ודברים בשאלה האם המערער ביקש להגדיל את משך חקירת המשיב 1 "על חשבון" חקירת המשיבה 2, והמותב קבע "לא, אדוני זה על חשבון זמן החקירות שהוקצה לך. אתה לא תלהטט בבית המשפט" (להלן: התבטאות המותב). על כך הגיב המערער "סליחה אדוני, אני מבקש שאדוני יפסול את עצמו". המערער טען, בין היתר, כי האמירה "לא תלהטט בבית המשפט" היא "עלבון קשה" והוסיף כי החלטות שונות שנתן המותב היו אף הן "עלבון קשה". המערער טען כי המותב אף הסכים להאריך מעט את משך החקירה נוכח התשובות הארוכות שניתנו, ולפיכך ההתבטאות "לא תלהטט" יוצרת "חשש כבד שלבית המשפט יש עמדה נגד [המערער]". המערער הוסיף כי הוא לא מבקש את פסילת המותב "בלב קל כי עד עכשיו היה לי מאד נעים להופיע בפני בית המשפט הנכבד שגם אמרתי שהוא מגלה סבלנות רבה כבר בתחילת הדיון ולא אמרתי את זה בציניות". המותב הגיב לכך באמרו "אז אולי תחזור בך [מ]בקשת הפסילה ונמשיך? מה דעתך?". המערער השיב "אני מבין שבית המשפט יאפשר לי חקירה נגדית". המותב הורה על הפסקת הקלטת הדיון וציין כי הוא רוצה לנהל דיון מחוץ לפרוטוקול. לאחר ההפסקה אישר המערער לפרוטוקול כי הוא חוזר בו מבקשת הפסלות "ו[י]טען לעניין המועדים של חקירת [המשיבה 2]". לאחר שהצדדים טענו נתן המותב החלטה שלפיה יוקצבו 20 דקות לחקירתה של המשיבה 2 על-ידי המערער, והדיון נמשך כסדרו. ביום 4.6.2023 התקיים דיון הוכחות נוסף בהליך שבו נחקרו, בין היתר, המערער וכן עו"ד אמג'ד ג'באר, הקשור אף הוא לסכסוך שבין הצדדים (להלן: העד הנוסף). פרוטוקול דיוני ההוכחות הועלה למערכת "נט המשפט" בימים 14.6.2023 ו-27.6.2023, וביום 4.7.2023 הגיש המערער בקשה לפסילת המותב. במקביל לבקשת הפסלות הגיש המערער גם בקשה "לערוך מחדש" את פרוטוקול הדיונים, אשר לפי הנטען נערכו באופן "משובש". בבקשת הפסלות השיג המערער על החלטות דיוניות שונות שנתן המותב ובהן, לטענתו, קביעת מועדים לא-שוויוניים להגשת סיכומים; ניהול "בלתי ראוי של החקירות", בכך שלפי הטענה המותב לא מנע מן המשיב 1 "להתבטא באופן בלתי ראוי" כלפי המערער; החלטה מיום 26.6.2022 שלא להתיר את חקירת המשיבה 2, אשר לבסוף נחקרה בדיון שהתקיים ביום 28.5.2023; הפסקת הקלטת הדיון לאחר שהועלתה טענת הפסלות באותו דיון וזאת, כך נטען, ללא הסכמת הצדדים; החלטה בנוגע לאופן חקירת העד הנוסף, אשר לפי הטענה אינה עולה בקנה אחד עם החלטת ערכאת הערעור בבקשת רשות ערעור שהוגשה. כמו כן טען המערער כי הצעת הפשרה מטעם המותב מעידה על כך שדעתו "ננעלה" לטובת המשיבים. ביום 6.7.2023 הגיש המערער בקשה לתיקון בקשת הפסלות לאחר שהקלטת הדיון מיום 4.6.2023 תתומלל מחדש, בהתאם להחלטה שנתן המותב בינתיים. לאחר קבלת תגובת המשיבים שהתנגדו לשתי הבקשות, ביום 10.7.2023 דחה המותב את בקשת הפסלות. נקבע כי חלק מן הטענות נגועות בשיהוי וחלק אחר הן טענות "ערעוריות" שאינן מקימות עילת פסלות. המותב הטעים כי ככל שטענות המערער נובעות מניהול הדיונים לא היה מקום להמתין לקבלת פרוטוקול הדיון, שכן המערער נכח בדיון ויכול היה להעלות טענות בעניין לאלתר. לגופם של דברים סקר המותב כל אחת מן ההחלטות שאליהן התייחס המערער והבהיר את הרקע לה ולכך שאינה מקימה עילת פסלות. המותב דחה את הבקשה לתיקון בקשת הפסלות וציין כי המערער כלל לא נדרש לתמלול לצורך הגשת הבקשה, ומכל מקום המערער היה יכול להמתין עם הגשת בקשת הפסלות לאחר קבלת התמלול המתוקן, אך לאחר שהגיש בקשה שהועברה לתגובת המשיבים, אין הצדקה "להטריח אותם בשנית בשל התנהלות ה[מערער]". כמו כן חייב המותב את המערער בהוצאות המשיבים בסך של 8,000 ש"ח. מכאן הערעור שלפניי בו חוזר המערער על טענותיו ומוסיף כי שגה המותב בקבעו שחלק מן הטענות הועלו בשיהוי, וזאת נוכח מועדי שחרור פרוטוקול הדיונים והשיבוש שנפל בתמלול. בהקשר זה מלין המערער על כך שהמותב דחה את הבקשה להגיש בקשת פסלות מתוקנת. בהתייחס להתבטאות המותב כי המערער לא "[י]להטט בבית המשפט", טוען המערער כי המותב הציב אותו "במצב לא הוגן" שבו נאלץ לבחור בין חזרה מטענת הפסלות ובין חקירת המשיבה 2, ולפיכך "נאלץ" להסכים להצעת המותב לחזור בו מן הטענה. המערער מבהיר כי טענתו היא שהעובדות המפורטות מקימות עילת פסלות "כל אחת בעצמה ובוודאי במצטבר", ולפיכך אף אם הימנעות מהעלאת טענה אחת "מאיינת את כוחה כעילת פסלות בפני עצמה", עדיין יש להידרש לטענה כי הצטברות הטענות מקימה עילת פסלות. דין הערעור להידחות. התבטאות המותב כי המערער לא "[י]להטט בבית המשפט" אינה מקימה עילת פסלות ולו בדוחק (השוו: ע"א 7137/22 פלוני נ' פלונית, פסקה 9 (15.2.2023)). יתרה מכך – המערער העלה בהקשר זה טענת פסלות על אתר, והחליט מטעמיו לחזור בו. גם מטעם זה, אין מקום להעלאת הטענה פעם נוספת. הצעת הפשרה שהעלה המותב אף היא אינה מקימה עילת פסלות. לא אחת נפסק כי בית המשפט רשאי להציע, בזהירות הנדרשת, הצעות לסיום ההליך בהסכמה ולא מצאתי בדברי המותב דבר החורג מכך (השוו: ע"א 1411/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 8 (30.3.2021)). יתר טענות המערער עוסקות כולן בהחלטות דיוניות שנתן המותב. זאת, אף שהובהר למערער שוב ושוב בפסקי הדין בשלושת הערעורים הקודמים, כי החלטות אלה אינן מקימות עילת פסלות. בפסק דיני בערעור השלישי אף הודגש בהקשר זה כי: "עסקינן בערעור הפסלות השלישי שמגיש המערער במסגרת אותו ההליך – המופנה אף הוא כלפי החלטות דיוניות שקיבל המותב. בפסקי הדין בערעור הראשון (פסקה 10) ובערעור השני (פסקה 6) הובהר כי הדרך להשיג על החלטות דיוניות שקיבל המותב היא בהליכי הערעור המתאימים, ולא בהליך פסלות שופט – ואיני רואה מקום לחזור על הדברים. בענייננו טוען אמנם המערער כי "הבהיר" בבקשתו מדוע אין המדובר בטענות "ערעוריות", אך עיון בטענות המערער מגלה כי חרף ניסיונו לעטות על טענותיו אצטלה אחרת, מדובר, שוב, בהשגות על החלטות שיפוטיות מנומקות שאינן מגלות ולו חשש קל שבקלים למשוא פנים, קל וחומר שאין הן באות בגדר אותם מקרים קיצוניים המצדיקים את פסילת המותב" (שם, פסקה 8). ואולם, למרבה הצער, המערער ממשיך בהגשת בקשות סרק לפסלות שאין להן כל הצדקה. 12. אשר על כן, הערעור נדחה. המערער יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 7,500 ש"ח. ניתן היום, ‏ד' באלול התשפ"ג (‏21.8.2023). ה נ ש י א ה _________________________ 23060790_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1