בג"ץ 6078-09
טרם נותח

דני בן שבת נ. מדינת ישראל [משטרת נהריה]

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)

פסק הדין המלא

-
פסק-דין בתיק בג"ץ 6078/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6078/09 בפני: כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט ע' פוגלמן העותרים: 1. דני בן שבת 2. חוה בן שבת נ ג ד המשיבות: 1. מדינת ישראל [משטרת נהריה] 2. פרקליטות מחוז חיפה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: בעצמם בשם המשיבות: עו"ד אילאיל אמיר פסק-דין השופטת א' חיות: 1. בשנת 2002 עמד בנם של העותרים לדין בגין אירוע דקירה, ולאחר שהודה במיוחס לו נגזר עליו בשנת 2003 עונש של מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות. לאחר שהסתיים משפטו של הבן הגישו העותרים לבית משפט השלום בעכו בקשה לחייב את משטרת נהריה לקבל מהם קלטת וידיאו (להלן: הקלטת) אותה צילמו ובה נראים לטענתם שני בחורים (יורי זיטלזייף ואייל נקש) המודים כי הם שביצעו את העבירה בה הורשע בנם של העותרים, וכן שתי בחורות המספרות כי השניים סיפרו בפומבי על חלקם באירוע ואף השמידו ראיות (להלן: העדות). עקב כך פתחה המשטרה בחקירה, במהלכה התעוררו חשדות נגד העותרים וילדיהם בעבירות של הדחת עד, שיבוש הליכי משפט ואיומים. חומר החקירה הועבר לפרקליטות לצורך בחינת האפשרות להגשת כתב אישום והמשטרה נתבקשה לבצע השלמות חקירה שונות. ואולם, ביום 24.10.2006 הוחלט לסגור את כל תיקי החקירה שנפתחו בעילה של חוסר ראיות, וזאת נוכח שיתוף הפעולה החסר מצד העותרים ומצד המצולמים בקלטת. בעתירה קודמת שהגישו (בג"ץ 9022/07) ביקשו העותרים כי יתאפשר להם לעיין ולצלם את תיקי החקירה שנפתחו נגדם, נגד ילדיהם, נגד מי שלטענתם ביצעו את הדקירה ונגד העדות, אך המשיבות התנגדו לכך נוכח קיומה של אפשרות להגשת כתב אישום בתיק. בפסק דינו מיום 11.8.2008 דחה בית משפט זה את העתירה בקובעו כי לא נפל פגם בהחלטת המשיבות, ויחד עם זאת קבע כי אם יעמדו העותרים בדבריהם לפיהם הם נכונים להיחקר מחדש "תוכלנה המשיבות, לאחר סיום השלמות החקירה, ובשים לב לתוצאותיה, לשקול מחדש את עמדתן במכלול כולו, לרבות בסוגיות העיון". 2. בעתירה שלפנינו טוענים העותרים כי הם משתפים פעולה עם חקירת המשטרה באופן מלא, כי מאז שניתן פסק הדין בבג"ץ 9022/07 לא נעשה כל צעד משמעותי להשלמת החקירה, כי טענת המשיבות לפיה העותרים אינם משתפים פעולה אינן אלא תירוץ שנועד להתחמק מבירור האמת, וכי שוטרי המשיבה 1 מטרידים אותם ללא סיבה. כמו כן מעלים העותרים טענות שונות נגד הנחיות פרקליט המדינה בנוגע לעיון בתיקי חקירה וכלפי יישומן של הנחיות אלה בעניינם. בעתירה מבקשים העותרים כי המשיבות תאפשרנה להם לעיין ולצלם את תיקי החקירה שנוהלו נגדם ונגד ילדיהם (פ.א. 179/05; פא. 2424/02; ו-פ.א. 2414/02). העותרים מדגישים כי "מדובר בתיקים שנפתחו נגד העותרים וילדיהם, ובתיקים אשר נפתחו כנגד ש[נ]י מתלוננים שנגדם הגישו העותרים וילדיהם תלונה". כמו כן מבקשים העותרים כי ייקבע שהנחיות פרקליטת המדינה בנוגע לעיון בתיקי המשטרה הינן בלתי סבירות ופוגעות בזכויות באופן בלתי מידתי ככל שיש בהן כדי למנוע מן העותרים את זכות העיון. לחלופין מבקשים העותרים כי המשיבות תסרנה את התנגדותן לאפשר להם ולילדיהם לעיין ולצלם את תיקי החקירה שנוהלו נגדם, כמתחייב מהנחיות פרקליטת המדינה בעניין זה. לטענת העותרים העיון בתיקים נדרש להם לצורך הגשת ערר על עילת סגירת תיקי החקירה; הגשת תביעה אזרחית נגד המתלוננים נגדם ותלונה בגין מסירת עדות שקר, שיבוש מהלכי חקירה ומשפט והוצאת לשון הרע; וכן לצורך הגשת בקשה למשפט חוזר לבנם. 3. בתגובתן לעתירה ציינו המשיבות כי עקב פסק דינו של בית משפט זה בבג"ץ 9022/07 נשלח התיק להשלמת חקירה, אך המשטרה הודיעה כי לא ניתן לערוך את השלמת החקירה הנדרשת בעיקר מפני שמר איל נקש - שהינו העד העיקרי המופיע בחומר ההקלטה והחשוד שלטענת העותרים ביצע את הדקירה - נפטר. בהודעה נוספת מסרו המשיבות כי לאחר בחינת מכלול החומר הרלוונטי הוחלט על סגירת תיק החקירה במסגרתו נחשדו העותרים בשיבוש הליכים וכי "בשלב הזה אין עוד הצדקה שלא למסור לעותרים את חומר החקירה המבוקש על ידם, בכפוף להוראות חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981...". על רקע זה טענו המשיבות כי העתירה מתייתרת בכל הנוגע לעיון בחומר החקירה שנוהלה נגד העותרים, וכי בכל הנוגע להנחיית פרקליטת המדינה לגבי עיון בתיקי חקירה דין העתירה להידחות על הסף בשל קיומו של מעשה בית דין, שכן היא נדונה בבג"ץ 10271/02 פריד נ' משטרת ישראל (לא פורסם, 30.7.2006) ובבג"ץ 9022/07, מה גם שמתגבשת הנחיה חדשה בעניין זה. בתשובה לתגובה זו טענו העותרים ביום 19.11.2009 כי המשיבות לא ציינו בתגובתן אילו תיקי חקירה נסגרו ומהי עילת הסגירה; כי לא צוין האם התיקים שנפתחו נגד הדוקרים לכאורה ונגד העדות נסגרו, ומדוע; כי המשיבות לא התייחסו לשאלת חוקיות הקלטת ולא ציינו האם ישנה כוונה לפתוח בעקבותיה בחקירה בגין תלונת שווא; וכן כי המשיבות לא ציינו האם בכוונתן להמשיך ולחקור את הרשעת בנם של העותרים. העותרים הדגישו כי דבר פטירתו של מר נקש היה ידוע כבר במהלך הדיון בבג"ץ 9022/07, ולפיכך לא היה מקום להתמשכות החקירה מטעם זה. 4. עקב טענות אלה התבקשו המשיבות להגיש הודעה משלימה ומבהירה מטעמן, ובהודעה שהגישו ציינו כי אין להן התנגדות לאפשר לעותרים לעיין בשלושת תיקי החקירה הנזכרים בתגובת העותרים מיום 19.11.2009 - פ.א. 179/05; פ.א. 2424/02; ו-פ"א 2414/02, וכן כי ביום 22.11.2009 נשלחה לעותרים הודעה על סגירת תיקי החקירה בעניינם. כמו כן ציינו המשיבות כי ביום 22.11.2009 נשלחה גם הודעה בדבר סגירת תיקי החקירה נגד יורי זיטלזייף בהעדר ראיות מספיקות וכן נשלחה הודעה רשמית בעניין למשפחתו של מר נקש ז"ל. על רקע זה ומאחר שלעמדת המשיבות אין בידיהן מידע נוסף שהוא מעניינם של העותרים, סבורות המשיבות כי העתירה התייתרה ודינה להימחק ללא צו להוצאות. עקב הודעה זו הגישו העותרים תגובה נוספת, בה הם טוענים כי אחד הדוקרים עדיין יכול להעיד על כך שבנם אינו הדוקר ומשכך לא היה מקום לסגירת כל תיקי החקירה בגין העדר ראיות, וכן הם מלינים על כך שהמשיבות לא התייחסו לשאלת חוקיות הקלטת ולא קיבלו אותה כראיה. העותרים מוסיפים וטוענים כי על המשיבות לחקור את העדות שעדותן מתועדת בקלטת וכי "על המשיבות לציין במפורש כי העותרים יוכלו לעיין ולצלם את חומר החקירה בתיקים של המתועדות בקלטת... שהרי גם בעניינן בכוונת העותרים להגיש תלונה בחשד להגשת תלונת שווא נגד העותרים וילדיהם...". לסיכום מבקשים העותרים כי המדינה תחויב "לפתוח את תיקי החקירה כנגד הדוקר... וכנגד המתועדות והעדות..." בין היתר בחשד לשיבוש הליכי חקירה ומשפט. בנוסף מבקשים העותרים לעיין ולצלם את תיקי החקירה "שצוינו בעתירה ושבעניינם נשלחה לעותרים הודעה על סגירה מחוסר ראיות וכן בתיקים שבהם העותרים וילדיהם נחקרו ונחשדו באיומים ושיבוש מהלכי חקירה ומשפט והדחה בחקירה, בכל הקשור ל[עדות]...". 5. דין העתירה להימחק על הסף. כפי שפורט לעיל, המשיבות הודיעו כי תיקי החקירה נגד העותרים ונגד ילדיהם נסגרו בגין העדר ראיות מספיקות להעמדה לדין וכי אין להן התנגדות לאפשר לעותרים לעיין בתיקי החקירה שמספריהם צוינו במסגרת הסעד שהתבקש בראשית העתירה וכן בתשובת העותרים מיום 19.11.2009 (ראו לעניין זה גם נספח א' לעתירה). בנסיבות אלה ומשמתאפשר לעותרים לעיין בתיקים אלה אין מקום כי נידרש לעתירה, בין היתר בשים לב לכך שחלק ניכר מן הנושאים שהעלו העותרים בתשובותיהם לתגובות המשיבות חורג מן הסעדים אשר נתבקשו בעתירה. מכל מקום, מן הראוי שהעותרים יבחנו את החומר שהמשיבות מוכנות למסור לעיונם ובהתאם לכך יכלכלו את צעדיהם. אשר לטענות שהעלו העותרים נגד הנחיית פרקליטת המדינה הנוגעת לעיון בתיקי חקירה, מקובלת עלינו עמדת המשיבות המפורטת לעיל ולא מצאנו בטענות העותרים עילה להתערב בהנחייה זו. אשר על כן, העתירה נמחקת על הסף. אין צו להוצאות. ניתן היום, כ"ו שבט, תש"ע (10.02.2010). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09060780_V07.doc מא מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il