סיגלית שלו נ. מנהל בתי המשפט

3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6072/21 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופט א' שטיין העותרת: סיגלית שלו נ ג ד המשיבים: 1. מנהל בתי המשפט 2. האפוטרופוסה הכללית והממונה על הירושות 3. השופטת תמר סנונית מבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב 4. היועץ המשפטי לממשלה 5. שר המשפטים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: בעצמה פסק-דין השופט ע' גרוסקופף: לפנינו עתירה למתן צו על תנאי המופנית נגד התנהלות בתי המשפט לענייני משפחה והרשם לענייני ירושה בכלל, ונגד החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (השופטת תמר סנונית פורר) מיום 2.2.2017 במסגרת תמ"ש 60839-12-16 בפרט. העותרת, שאיננה מיוצגת, מעלה בעתירתה ארבע טענות מרכזיות, כדלהלן: ראשית, כי בתי המשפט לענייני משפחה מפרים את החובה המוטלת עליהם על פי דין להעביר לממונה הארצי, האחראי על מרשם ארצי של צווי ירושה וצווי קיום, את הצווים שיוצאים תחת ידיהם, ובכך פוגעים בשלמות המרשם; שנית, כי בתי המשפט לענייני משפחה, וכן מנהל בתי המשפט (המשיב 1), אינם מיישמים את סעיף 11 לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998, לפיו תובענות בענייני ירושה יצורפו לתיק משפחה אחד שיכונה תיק עיזבון, ויורכב מתיק עיקרי ותיקי משנה, וכי בתי המשפט לענייני משפחה אף דנים בתובענות שאומנם הוכתרו על ידי מגישיהן כעוסקות בענייני ירושה, אך אינן כאלה הלכה למעשה; שלישית, כי האפוטרופוסה הכללית, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשמת לענייני ירושה (המשיבה 2) נמנעת מלעשות שימוש בסמכותה לפי סעיף 73ג לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 ולנהל "חקירות בנושאים נשוא עתירה זו ובכלל, ללמוד את כשלי מערך הירושות ולתקן כל אימת שנדרש תיקון" (סעיף 17 לעתירה); רביעית, העותרת טוענת כי יש להורות על ביטול החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 2.2.2017 במסגרת תמ"ש 60839-12-16, שהעותרת היא צד לו, מפני שניתנה בהיעדר סמכות. דין העתירה להידחות על כל ראשיה. אשר לטענות הראשונה, השנייה והשלישית – יש לדחותן מחמת היותן כלליות וכוללניות ונעדרות תשתית עובדתית או משפטית מינימאלית המאפשרת, לא כל שכן מצדיקה, בחינת הטענות לגופן (בג"ץ 3963/21 פלוני נ' משרד הבריאות (10.6.2021); בג"ץ 2270/21 אלדר נ' היועץ המשפטי לממשלה (6.5.2021)). זאת ועוד, ביחס לטענה הראשונה והשלישית, טוענת העותרת כי פנתה לגוף הרלוונטי עובר להגשת העתירה. ואולם, עיון באסמכתאות שצירפה לתמיכה בטענה זו מלמד כי לא בפנייה מוקדמת עסקינן. פנייה אומנם נעשתה, אך העותרת לא שטחה בפניותיה את טענותיה והשגותיה כפי שנדרש לעשות (הפנייה האחת עוסקת בבקשה שהוגשה לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (נספח ב' לעתירה), ואילו הפנייה השנייה עניינה בתכתובת מייל ששלחה העותרת למשיבה 2 ביום 1.8.2019, שבה מציינת העותרת כי תעלה את תלונתה על הכתב בצירוף מסמכים ותישלח לכתובת דואר אלקטרוני שתימסר לה (נספח ג' לעתירה)). משכך, דומה כי ביחס לטענות אלה, העתירה לוקה גם בהיעדר פנייה מוקדמת ואי מיצוי הליכים (ראו: בג"ץ 2030/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר המשפטים, פסקה 15 וההפניות שם (18.3.2020)). אשר לטענה הרביעית – כידוע, בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהם של הערכאות השיפוטיות המוסמכות (בג"ץ 2088/21 פלוני נ' הרשות השופטת כב' השופט נחשון פישר, פסקה 3 (24.3.2021); בג"ץ 7640/15 חשב גניט ייזום ויישום פרוייקטים בע"מ נ' כתבי ואח', פסקה 4 (15.11.2015)). כך במיוחד מקום בו עסקינן בהחלטה שניתנה על ידי הערכאה המבררת לפני למעלה מארבע וחצי שנים, על פי הסכמת הצדדים (לרבות העותרת), ושהעותרת לא ערערה עליה במועד הקבוע הדין, ואף לא פעלה לביטולה לפי הפרוצדורה המתאימה על פי דין. לפיכך, דין טענה זו להידחות גם כן. נוכח כל האמור, העתירה נדחית. משלא נתבקשו תגובות, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ג' בתשרי התשפ"ב (‏9.9.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 21060720_Y03.docx למ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1