מוחמד עבדאללה אלעפיפי נ. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

פסק-דין בתיק בג"ץ 6068/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6068/06 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן העותר: מוחמד עבדאללה אלעפיפי נ ג ד המשיב: מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: ב' באב תשס"ו (27.7.06) בשם העותר: עו"ד אנדרה רוזנטל בשם המשיב: עו"ד הרן רייכמן פסק-דין השופט א' רובינשטיין: א. העותר עצור מאז 23.5.06. הוא נחקר לראשונה ביום 24.7.06 ולכך נשוב להלן. בית המשפט הצבאי אישר ביום 5.6.06 את צו מעצרו המינהלי, שניתן לשישה חודשים ביום 29.5.06. הוא עשה כן לאחר שעיין בחומר מודיעיני עדכני המצביע על "חשש ודאי לבטחון האיזור לו ישוחרר העציר, ועל מעורבותו של העציר בפעילות עדכנית במסגרת ארגון הגא"פ המסכנת את בטחון האזור ובטחון הציבור". ב. בדיון בערעור שהגיש, שנערך ביום 12.7.06, טען סניגורו בין היתר, כי העותר לא נחקר, חרף הנחייתו של בית משפט זה. התביעה הצבאית ציינה, כי "אמנם המערער (העותר דנא – א"ר) לא נחקר, אך התביעה הצבאית סבורה כי אין בכך כדי להצדיק את מעשי המערער". בית המשפט לערעורים ציין (בפסק דינו באותו יום) כי "הוא לא נחקר, בניגוד להלכה המחייבת", אלא שעיון בחומר החסוי מלמד כי המעצר מחויב; אך בית המשפט קיצר אותו עד יום 28.9.06, כדי לאפשר בחינת עניינו של העותר מוקדם יותר. ג. (1) בעתירה שהוגשה ב-19.7.06 נטען, תוך סקירת הפסיקה בנושא זה, כי היה צורך לחקור את העותר על פי הנחייתו של בית משפט זה, ומשלא נחקר יש מקום לשחררו. (2) בתגובת המדינה נמסר כי ביום 24.7.06 נחקר העותר, וכי מעצרו מתחייב מהיותו פעיל הג'האד האסלאמי, המסכן את בטחון האיזור והמדינה. (3) צורף עותק מחקירת העותר, על-ידי איש משטרה, חקירה קצרה בת עמוד, בה הכחיש את האשמתו בפעילות בג'האד האסלאמי, והזכיר את גילו (47) וכן טען כי הצלחת משפחתו גורמת לקנאה, ומכאן דברי שקר הנאמרים עליו ועל בני משפחתו. ד. (1) בפנינו טען בא כוח העותר, כי חרף העובדה שפסק הדין בבג"צ 1546/06 גזאוי נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (טרם פורסם) ניתן ב-6.3.06, ובו נקבעה חובת החקירה, ובית משפט זה חזר על כך ב-29.5.06 בבג"צ 3722/06 ג'ית נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (טרם פורסם), לא הופנמה ההלכה, והעותר נחקר רק לאחר הגשת העתירה וערב הדיון. התביעה הצבאית אינה מקפידה איפוא, כך נטען, לקיים את ההלכות שנקבעו. (2) בא כוח המשיב טען מנגד, כי המערכת הפנימה את ההלכה, והיא נערכת לכך, כפי שדיווחה בגדרי בג"צ 5287/06 זעתרי נ' התובע הצבאי ומפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (טרם פורסם) (השופט ד' חשין, פסק דין מיום 20.7.06). ואולם, ישנו מספר של מאות עצירים שיש צורך לחקרם בעקבות ההלכה שנקבעה, ולכן גם לא נחקר העותר אלא לאחרונה. המטרה היא, בעקבות פסק הדין גזאוי, לאפשר לעציר להציג גירסה השוללת את מעצרו, וליתן לו אפשרות לזכות שימוע וטיעון. אך המציאות היא, כי משהחומר הגלוי שניתן לעשות בו שימוש חקירתי הוא מועט, וישנה הכחשה כוללת של העציר, קשה לקדם את החקירה. מעבר לכך מסר בא כוח המשיב ספציפית, כי ישנה כוונה לשוב ולחקור את העותר. (3) לשיטת בא כוח העותר, אפשר לעשות שימוש בתחבולות חקירה ולהעמיק בחקירה, אך להישאר בגדרי הדין הפלילי. בא כוח העותר לא נתן הסכמתו כי נעיין בחומר חסוי, ועל כן נמנענו מכך. ה. כאמור, פסק הדין בעניין גזאוי קבע, בגדרי תפיסת יסוד באשר לזכויות העציר במעצר המינהלי, את הצורך לחקור עציר סמוך לאחר מעצרו, תוך הצגת חומר שאינו חסוי, כדי שיוכל להציג גירסה השוללת מעצרו ולנסות לשכנע. הוסיף עליו פסק הדין בעניין זעתרי, כי על החקירה, אף שהיא מבוססת על החומר הגלוי, "להיעשות בידי אדם המצוי בפרטי החומר החסוי. אין טעם או משמעות של ממש לחקירת סרק"; זאת - כך שיהא בחקירה ניסיון כן להשגת ראיות לשם העמדה לדין פלילי. ו. (1) כפי שציין בית משפט זה (הנשיא ברק בבג"צ 5784/03, סלאמה נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש (לא פורסם)), המעצר המינהלי עניינו מניעת סכנה עתידית לבטחון המדינה והציבור ולא ענישה, ואין התניה בין אפיק זה לבין החקירה הפלילית. ואולם, בשל פגיעתו הקשה של המעצר המינהלי בחרות העציר, יש צורך בביקורת שיפוטית ראויה ובבדיקת חומר הראיות המינהלי בהליך זה. (2) אך פשוט הוא, כי האפיק הפלילי עדיף, על פי טבעו, על האפיק המינהלי, ככל שהמדובר בזכויות העציר, הדיוניות והמהותיות. מכל מקום, אופיו של המעצר המינהלי עצמו מחייב שמירה קפדנית ככל הניתן על זכויות דיוניות של העציר, ואין הדבר תלוי בחומרת החשדות נגדו, אף אם בסופו של יום היא העשויה להכריע את הכף בהחלטה המהותית. (3) החקירה בסמוך לאחר המעצר דרושה גם כתזכורת כי באדם עסקינן, אף אם עשה מעשים חמורים, והיחס אליו ככזה, כבן אנוש, מצדיק כי יבואו עמו בדברים פנים אל פנים. לא למותר להזכיר כאן את דברי מ"מ הנשיא ח' כהן בבג"צ 320/80 קואסמה נ' שר הביטחון, פ"ד לה'(3) 113, 130: "מן המפורסמות היא, ששערי בית משפט זה פתוחים לרווחה לפני כל אדם, ויהא הוא הנבזה והמסוכן והמושחת שבפושעים"; ולהלן (עמ' 132) "ומה נשתנתה לחימת המדינה מלחימת אויביה, שזו נלחמת תוך כדי שמירת החוק, ואלה נלחמים תוך כדי הפרת החוק". חקירתו של אדם, ולא כל שכן כעציר מינהלי, כדי לאפשר לו למסור את גירסתו היא איפוא מושכל יסוד. ומשנערכת חקירה – נחוץ כי החוקר יחקור, כפי שציין חברי השופט ד' חשין בבג"צ זעתרי הנזכר, תוך בקיאות בחומר, והחקירה צריך שתיעשה במיטב החומר הגלוי ובמלוא הרצינות, ולא חלילה כמצוות אנשים מלומדה. חזקה על הרשויות החוקרות ועל התביעה כי דבר זה יוטמע בקרבן ביתר שאת, כפי שהודיענו בא כוחו המלומד של המשיב באשר לצעדים הננקטים. איננו מוצאים צורך לעת הזאת להידרש לשאלת תחבולות בחקירה שהזכיר בא כוח העותר בהפנותו לדברי הנשיא ברק בבג"צ 5100/94 הועד הציבורי נגד עינויים נ' ממשלת ישראל, פ"ד נג(4) 817, 836, שם נאמר כי "מותר להיזקק, במסגרת הדין, לתחבולות מסוימות ולפעולות מתוחכמות... חקירות כאלה המותרות במתוקנות שבאומות – יכולות להיות יעילות ולהשיג את מטרתן". (4) במקרה דנן קוימה החקירה כמעט ערב הדיון, וככל הנראה בעקבות העתירה; על פניה נראית היא כנובעת מן העתירה. אנו נכונים להניח כי ההשתהות נבעה מאותה התארגנות לחקירות שעליה דווח לנו. (5) באשר לעותר עצמו, הואיל ולא ניתנה הסכמה לעיוננו בחומר החסוי, כאמור, עלינו להניח כי הראיות המינהליות שעליהן עמדו בתי המשפט הצבאיים אכן מגבשות עילה למעצרו של העותר, אשר קוצר, וייבחן מחדש בכל מקרה בחודש ספטמבר הקרוב. ואולם, עוד קודם לכן ייחקר מחדש, כנמסר, והדעת נותנת כי לדברים שנאמרו בפסקי הדין יינתן ביטוי כנחוץ. בנסיבות ונוכח ההסברים שניתנו לא ראינו מקום להתערב לעת הזאת במעצר. תועלתה של העתירה היא איפוא בחידוד הפנמתו של הצורך בחקירה וטיבה של זו. (6) בכפוף לאמור, אין בידינו להיעתר לעתירה. אין צו להוצאות. ניתן היום, ה' באב תשס"ו (30.7.06). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06060680_T02.doc מפ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il