ליאב יזמות וניהול פרויקטים בע"מ נ. משה תורג'מן עו"ד

5 1 בבית המשפט העליון ע"א 6066/21 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: ליאב יזמות וניהול פרויקטים בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד משה תורג'מן 2. עו"ד אסף דגני 3. כונס הנכסים הרשמי ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 8.7.2021 בפר"ק 47162-07-18 שניתנה על ידי כב' השופטת ע' וינברג-נוטוביץ; בקשה למתן פסק דין בערעור מטעם המערערת מיום 31.10.2021 בשם המערערת: עו"ד ירדן פישר פסק-דין ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ע' וינברג-נוטוביץ) מיום 8.7.2021 בפר"ק 47162-07-18 (להלן: הליך הפירוק) שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. עובדות המקרה הצריכות לעניין פורטו בפסק דיני בע"א 8122/20 ליאב יזמות וניהול פרוייקטים בע"מ נ' תורג'מן (3.2.2021), שבו נדחה ערעורה של המערערת על החלטה קודמת של המותב שלא לפסול עצמו מלדון בהליך הפירוק (להלן: ערעור הפסלות הקודם). בתמצית ייאמר כי המערערת היא, לטענתה, נושה מובטחת של חברה שבעניינה ניתן צו פירוק, והמשיבים 2-1 מכהנים כמנהלים מיוחדים כלליים לחברה (להלן יחדיו: המנהלים). ביום 17.2.2021 נתן המותב החלטה שבה התנה את הדיון בהתנגדותה של המערערת לאחת מהבקשות שהגישו המנהלים, בכך שתשלם את ההוצאות שנפסקו לחובתה בהליך הפירוק. על החלטה זו הגישה המערערת בקשת רשות ערעור, אשר התקבלה ביום 22.8.2021 כך שהחלטתו של המותב בוטלה (רע"א 1378/21; השופט ע' גרוסקופף). עוד יצוין כי ביום 29.4.2021 הגישו מספר גורמים, ובהם המנהלים, בקשה למתן צו לפתיחת הליכים נגד המערערת ולפירוקה (חדל"פ 65463-04-21; להלן: הליך חדלות הפירעון). תיק זה נותב אף הוא לטיפולו של המותב. ביום 6.6.2021 הגישה המערערת בקשה לפסילת המותב מלדון בהליך הפירוק ובהליך חדלות הפירעון. לטענת המערערת, יש טעם לפגם בכך שהמותב ידון הן בהליך הפירוק והן בהליך חדלות הפירעון, מכיוון ש"השאלות המשפטיות והעובדתיות, כמו גם הצדדים (אשר הלכה למעשה הגישו את הבקשה) יהיו זהים לחלוטין", והראיות שתציג המערערת בשני ההליכים תהיינה זהות. עוד נטען כי בעקבות הגשת הליך חדלות הפירעון שינה המותב את סדר הדיון בבקשות שהוגשו בהליך הפירוק, ואף ביטל דיון באחת הבקשות, "במטרה להשתיק את [המערערת] ובתקוות שווא כי יתמנה נאמן לנכסיה ויתייתרו טענותיה וראיותיה". המערערת הוסיפה והפנתה למספר החלטות שניתנו בהליך הפירוק ואשר מעידות, לטענתה, על נטייתו של המותב לטובת המנהלים – ובהן החלטה מיום 12.8.2020 (אשר נדונה במסגרת פסק הדין בערעור הפסלות הקודם, ולגביה הגישה המערערת ערעור שעודנו תלוי ועומד (ע"א 5755/20)); ההחלטה מיום 17.2.2021 שלגביה, כאמור, הגישה המערערת בקשת רשות ערעור שהתקבלה; החלטה מיום 6.4.2021, שבמסגרתה הורה המותב על שינוי הנושאים שיידונו בדיון שנקבע בהליך הפירוק; והחלטה של המותב בעניין מינוי מומחה מטעם בית המשפט. המשיבים הגישו התנגדויות לבקשת הפסילה ובתשובה שהגישה המערערת לתגובת המנהלים, היא העלתה השגות על התנהלותו של המותב בדיונים שהתקיימו בהליך הפירוק – ובפרט באשר להתבטאות מדיון מיום 12.4.2021 לפיה "כרגע לפי החומר המצוי בתיק בית [ה]משפט אינו רואה שיש חוב [של החברה נושא הליך הפירוק כלפי המערערת]" (בעמ' 28 שורה 26 לפרוטוקול). עוד פירטה המערערת כי במהלך דיון מיום 11.5.2021 ניסה אחד הנוכחים להגיש למותב מסמך במעטפה סגורה, ורק לאחר שבא-כוחה "התעקש לטעון לפרוטוקול את אשר ארע זה עתה באולם, חזר בו בית המשפט הנכבד מקבלת המכתב והורה ל[מגיש המסמך] לקום מכיסאו כדי לקחת אותו". להשלמת התמונה יצוין כי ביום 6.6.2021 הורה המותב על מינוי רואה חשבון כמומחה מטעם בית המשפט בהליך הפירוק, אך ביום 9.6.2021 הודיע המומחה כי הוא מצוי בניגוד עניינים ובית המשפט קמא שחרר אותו ממינויו למחרת היום. בית המשפט קמא דחה את הבקשה לפסילתו בהחלטה מיום 8.7.2021, בה עמד על כך ש"עניינה של הבקשה, כל כולה, בתקיפת החלטות שיפוטיות", וכי חוסר שביעות רצונה של המערערת מהחלטות שניתנו בעניינה אינו מקים עילת פסלות. לגופו של עניין הדגיש בית המשפט שחלק מטענותיה של המערערת כבר נדונו במסגרת הבקשה הקודמת, שבגינה הוגש ערעור הפסלות הקודם, וכי חלק מטענותיה הן "ערעוריות" באופיין ואין בהן כדי לבסס עילת פסלות. בתוך כך הפנה בית המשפט לחלק מההחלטות שניתנו בהליך הפירוק וקבע כי במסגרתן "דווקא נשמרו זכויות [המערערת] ובוודאי שלא היה בהחלטות אלה כל פגיעה בה". עוד הבהיר המותב כי הוא לא היה מודע לניגוד העניינים של רואה החשבון שמונה, וכי הלה שוחרר מתפקידו מיד עם היוודע הדבר וטרם שהחל בעבודתו "כך שלא נעשתה כל פעולה בניגוד עניינים". באשר ליחס שבין הליך הפירוק והליך חדלות הפירעון, ציין המותב כי הוא "דן כדרך קבע בתיקי חדלות פירעון בבית המשפט" ומכל מקום, "אין כל קשר" בין הסוגיות שפירטה המערערת בבקשת הפסלות ובין הדיון בבקשה לפתיחת הליכים נגד המערערת – אשר הוגשה "על ידי נושים רבים, כשהחובות של חלקם אינם נובעים או קשורים למחלוקת בתיק זה". לבסוף חייב המותב את המערערת בהוצאות המנהלים בסך 7,500 ש"ח ובהוצאות המשיב 3 (כונס הנכסים הרשמי) בסך 2,500 ש"ח, "משעסקינן בבקשת פסילה שניה שנדחתה ולאור הסגנון הבוטה והמתלהם העולה מהבקשה ומתשובת [המערערת]". מכאן הערעור שלפניי – אשר הוגש ביום 5.9.2021 אך הגיע לטיפולי רק לאחרונה, בתום הטיפול בבקשה שהגישה המערערת בנוגע לתשלום האגרה ולהפקדת עירבון, ולאחר שהעירבון הופקד ביום 31.10.2021. המערערת חוזרת, בעיקרם של דברים, על הטענות שהעלתה בבקשת הפסלות, ולגישתה יש להורות על פסילת המותב מחמת משוא פנים נגדה ולמצער מטעמים של מראית פני הצדק. עוד מבקשת המערערת להורות על "הפסקת הדיון על ידי בית המשפט קמא" עד להכרעה בערעור דנן, לפסול את החלטותיו של המותב בנוגע למינוי מומחה מטעם בית המשפט, ולהעביר את הדיון "בכל ענייניה" לבית המשפט המחוזי בתל אביב. לעמדת המערערת, המותב שואף לעכב את הדיון בבקשות שהוגשו בהליך הפירוק על מנת לדון קודם בהליך חדלות הפירעון, "וזאת באמצעות 'זיגזג' של החלטות יזומות תמוהות וסותרות, על מנת לשרת את המטרה האמורה – להשתיק את המערערת ואת ראיותיה". בפרט, באשר להחלטה מיום 17.2.2021 (אשר בוטלה במסגרת רע"א 1378/21) טוענת המערערת כי "לא ניתן לשלול, גם לא לכאורה", שהחלטה זו ניתנה "רק בשל משוא הפנים של בית המשפט קמא וגמירת דעה רעה על המערערת". המערערת מפרטת על החלטות נוספות שנתן המותב בהליך הפירוק ומעידות, לשיטתה, על נטייה לרעתה – ובהן החלטות בעניין אופן הדיון בבקשתה לגילוי מסמכים ובבקשתה לקבלת סיסמה לאתר הכונס הרשמי. כמו כן מפנה המערערת להתבטאויות של המשיב 3 ושל המנהלים במסגרת הליך הפירוק, שמהן עולה לשיטתה כי יתר הצדדים להליך מודעים להטיה של המותב נגדה. לבסוף חולקת המערערת על הקביעה בהחלטה הדוחה את בקשת הפסלות שלפיה החובות של חלק מנושיה "אינם נובעים או קשורים למחלוקת בתיק [הפירוק]"; לגישתה, כל הנושים המנויים בהליך חדלות הפירעון קשורים לתיק הפירוק, ויש טעם לפגם בכך שהמותב "קבע עובדות בשטח" בהקשר זה. להשלמת התמונה יצוין כי ביום 31.10.2021 הגישה המערערת בקשה למתן פסק דין בערעור שלפניי ולעיכוב הדיון בהליכים המתנהלים בפני בית המשפט קמא עד להכרעה בערעור. בבקשה מצוין כי ביום 28.10.2021 ניתן בהליך חדלות הפירעון פסק דין שבו הורה בית המשפט על מתן צו לפתיחת הליכים נגד המערערת. בפסק הדין צוין כי "צו פורמלי יינתן בהמשך", ומעיון ב"נט המשפט" עולה כי צו זה לפתיחת ההליכים נגד המערערת אכן ניתן ביום 2.11.2021. כמו כן, ביום 2.11.2021 נדחתה בקשתה של המערערת לעיון מחדש בפסק הדין. עיינתי בערעור על נספחיו ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. טענותיה של המערערת ממוקדות, כמפורט לעיל, בשלושה מישורים עיקריים: התבטאויות והחלטות של המותב במסגרת הליך הפירוק; עצם העובדה שהמותב דן הן בהליך הפירוק והן בהליך חדלות הפירעון; ודברי המותב כי חובותיהם של חלק מנושי המערערת "אינם נובעים או קשורים למחלוקת בתיק [הפירוק]". אשר להתרחשויות במסגרת הליך הפירוק: תחילה אדגיש כי רבות מטענותיה של המערערת בהקשר זה לוקות בשיהוי משמעותי, שכן בקשת הפסלות הוגשה ביום 6.6.2021 – שבועות ואף חודשים לאחר שניתנו חלק מההחלטות וההתבטאויות שצוינו בה – וזאת מבלי שהמערערת סיפקה הסבר כלשהו להשתהותה. שיהוי זה מצדיק כשלעצמו את דחיית הערעור בנוגע לחלק מטענותיה, ובפרט באשר להחלטות מיום 17.2.2021 ו-6.4.2021 (השוו: ע"א 454/20 חליאלה נ' המועצה המקומית כפר משהד, פסקה 7 (1.3.2020)). לצד זאת, כפי שציין בית המשפט קמא, השגותיה של המערערת על תוכן ההחלטות שניתנו בהליך הן "ערעוריות" והאכסניה הראויה להעלאתן אינה בהליכי פסלות אלא בהליכי ערעור מתאימים (ע"א 2619/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (18.5.2021)) – כפי שאכן עשתה המערערת בנוגע לחלק מההחלטות שניתנו. מכל מקום, כפי שנפסק בעבר, החלטות דיוניות שאינן לרוחו של בעל דין אינן מקימות כשלעצמן עילת פסלות, אף אם מדובר ב"הצטברות" של החלטות כאלה (ע"א 5112/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (10.8.2021)). כמו כן, לא שוכנעתי כי האמירה מהדיון ביום 12.4.2021 – לפיה "לפי החומר המצוי בתיק בית [ה]משפט אינו רואה שיש חוב" – חורגת מניהול סביר של הדיון. על רקע כל האמור, לא שוכנעתי כי ההתרחשויות שעליהן פירטה המערערת מעידות על חשש ממשי למשוא פנים של המותב כלפיה. אשר לניתוב הליך חדלות הפירעון לטיפולו של המותב: כפי שנפסק בעבר, בתרחיש שבו מותב נדרש לדון בשני הליכים המתנהלים בין אותם בעלי דין וקשורים באותה פרשה עובדתית, בנסיבות שבהן הביע המותב עמדה מוקדמת ביחס לנושא שבמוקד אחד מההליכים – ככלל יהא זה ראוי שהמותב יפסול עצמו ככל שקיים קושי ממשי להצביע על "הבדל מהותי כלשהו" בין הסוגיות שטעונות הכרעה בכל אחד מההליכים, או ככל שבבסיסם עומדת אותה תשתית ראייתית (ראו והשוו: ע"א 3533/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (24.6.2021); ע"א 461/14 רוזן נ' ביטון, פסקה 11 (14.1.2015)). בענייננו, כאמור, המותב דן זה מספר שנים בהליך הפירוק – שבמסגרתו טוענת המערערת לזכויות בתור נושה מובטחת של החברה נושא ההליך – ולאחרונה נותב לטיפולו הליך חדלות הפירעון, אשר עוסק בפירוקה של המערערת עצמה. חרף טענותיה של המערערת בנושא, השאלות המשפטיות שבבסיס שני ההליכים אינן זהוֹת, ואין זהוּת מוחלטת בין בעלי הדין בהליך הפירוק ובהליך חדלות הפירעון. טענותיה של המערערת בדבר השפעה הדדית בין שני ההליכים הללו הועלו בעלמא, וללא פירוט מבוסס על האופן שבו הטיפול באחד מההליכים מקים חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב בהליך השני. משכך, לא שוכנעתי כי העובדה שהמותב דן במקביל בהליך הפירוק ובהליך חדלות הפירעון, מקימה כשלעצמה עילה לפסילתו. אשר להתבטאות בעניין הקשר בין נושי המערערת ובין הליך הפירוק: כפי שנפסק בעבר, לשם בחינת השאלה אם התבטאות של המותב מעידה על "נעילת" דעתו בעניין נושא ההליך יש להתחשב במספר שיקולים – ובהם האופן והמסגרת הדיונית שבהם הובעה עמדת המותב, ובפרט אם מדובר בהתבטאות מסויגת בהליך ביניים המבוססת על הנחות עובדתיות, או בהתבטאות נחרצת בסיום ההליך שמבוססת על ממצאים עובדתיים ומשפטיים (ע"א 2450/21 פלוני נ' פלוני, פסקה 9 (9.5.2021); ע"א 9348/07 עזבונה של ג'מילה ז"ל נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות, פסקה 5 (17.04.2008)). בענייננו, כאמור, השגות המערערת ממוקדות באמירתו של המותב כי חובותיהם של חלק מנושיה של המערערת "אינם נובעים או קשורים למחלוקת בתיק [הפירוק]". אף אם אניח לטובת המערערת שסוגיית הקשר בין נושיה ובין הליך הפירוק מהווה סוגיה מהותית באיזה משני ההליכים – הגם שהמערערת לא הציגה נימוק מספק להנחה זו – בחינת ההקשר הכולל של הדברים מעלה כי התבטאות זו אינה עומדת ברף הנדרש להקמת עילת פסלות בהתאם לסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. המדובר בהתבטאות שנכתבה כהערת אגב במסגרת הדיון בבקשת פסלות, ולא במסגרת החלטה או דיון שעסקו במישרין בשאלת המקור לחובותיה של המערערת. משכך, אינני סבורה כי התבטאות זו מצדיקה כשלעצמה את פסילת המותב, אף שייתכן כי ראוי היה אלמלא נכתבה באופן שבו נכתבה. מכל הטעמים שפורטו לעיל, לא שוכנעתי בקיומה של הצדקה לפסילת המותב, אף לא מטעמים של מראית פני הצדק, ובקשת המערערת להפסקת ההליכים המתנהלים בפני בית המשפט קמא מתייתרת. יתר הסעדים שנתבקשו בערעור שלפניי – פסילת החלטותיו של המותב בנוגע למינוי המומחה, והעברת הדיון בהליכים לבית משפט במחוז אחר – אין מקומם בהליכי פסלות ולפיכך, אין להידרש להם במסגרת הערעור דנן. הערעור נדחה, אפוא. משלא נתבקשה תגובה לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ח בחשון התשפ"ב (‏3.11.2021). ה נ ש י א ה _________________________       מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1