ישראל משה ברונר נ. רות ברונר

5 1 בבית המשפט העליון רע"א 6062/19 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת י' וילנר המבקשים: 1. ישראל משה ברונר 2. יעקב ברונר נ ג ד המשיבים: 1. רות ברונר 2. צבי לוי 3. יוכבד ברונר 4. עו"ד גדעון סגל 5. עו"ד יוסי כהן 6. שלמה ברונר בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז–לוד בה"פ 23796-05-12 מיום 2.7.2019, שניתנה על ידי כב' השופט ע' גרוסקופף תאריך הישיבה: י"ז באדר התשפ"א (1.3.2021) בשם המבקשים: עו"ד עמוס גורן; עו"ד מרב בן-ארצי הלפרן; עו"ד מאור ליברמן בשם המשיבה 1: בעצמה בשם המשיב 2: עו"ד יהודה קפלן בשם המשיבים 3 ו-6: עו"ד יחיאל כשר פסק-דין השופטת י' וילנר: 1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט ע' גרוסקופף) בה"פ 23796-05-12 מיום 2.7.2019, בגדרה נקבע כי קיימים יחסי שותפות בין המשיבה 1 (להלן: המשיבה) לבין שני אחיה, הם המבקשים, בעסקים המשפחתיים שהקימו הוריהם בתחום היהלומים. עוד נקבע כי מכוחה של השותפות בעסקי היהלומים זכאית המשיבה לסעד של מתן חשבונות על עסקי היהלומים, ובכלל זה על כל נכס שנרכש בכספי השותפות בעסקי היהלומים (לרבות נכסי נדל"ן), ושלפיכך שייך לשותפות בעסקי היהלומים. 2. בבקשת רשות הערעור שלפנינו משיגים המבקשים הן על עצם הקביעה שלפיה קיימת שותפות בין המשיבה לבין המבקשים בעסקי היהלומים, והן על הקביעה שלפיה מכוח השותפות האמורה זכאית המשיבה לסעד של מתן חשבונות. 3. חרף החלטות בנדון, המבקשת לא הגישה תשובה לבקשת רשות הערעור ואף לא התייצבה לדיון שהתקיים לפנינו ביום 1.3.2021. 4. לאחר העיון הגעתי לכלל מסקנה כי אין ליתן רשות ערעור ביחס להחלטה בדבר קיומה של השותפות. לעומת זאת, יש ליתן רשות ערעור ולדון כבערעור בטענות המבקשים ביחס לצו למתן חשבונות על עסקי היהלומים, ובכלל זה על כל נכס שנרכש בכספי השותפות בעסקים אלה (לרבות נכסי נדל"ן). ההחלטה בדבר קיומה של שותפות 5. סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 קובע כי בית משפט זה ייעתר לבקשת רשות ערעור על החלטת ביניים של בית המשפט המחוזי אם שוכנע "כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה". בהתאם לכך, בפסיקה נקבע כי ערכאת הערעור תמעט להתערב בהחלטות ביניים של הערכאה הדיונית, וזאת, לשם קידום יעילותו של ההליך השיפוטי ולשם מניעת ניצולם של הליכים משפטיים בחוסר תום לב. בהקשר זה אף הודגש כי בדרך כלל עם מתן פסק הדין הסופי תוצב לפני ערכאת הערעור התמונה השלמה, ואפשר יהיה לבחון את החלטות הביניים שהתקבלו לאורך ההליך באופן מיטבי, בהתחשב במכלול החומר, הקביעות השונות ותוצאתו המעשית של ההליך (ראו: רע"א 5834/03 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' חאדר, פ"ד נח(1) 854, 863 (2003); רע"א 6739/20  לוי נ' לוי, פסקה 12 והאסמכתאות שם (23.12.2020); רע"א 9159/20 פלוני נ' דייויס, פסקה 3 (19.1.2021)). 6. יישום הדברים על ענייננו מוליך למסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור בכל הנוגע לקביעה בדבר קיומה של השותפות, שכן המקרה שלפנינו אינו נופל בגדר המקרים שבהם קיימת הצדקה לחרוג מהכללים האמורים. 7. החלטת בית המשפט המחוזי בעניין קיומה של השותפות היא אך שלב ראשון בדרך לפסק דין כולל בסכסוך שבין הצדדים, אשר יוסיף להתברר בבית המשפט המחוזי. בסופו של ההליך, ככל שיהיה בכך צורך, יוכלו המבקשים להשיג אף על ההחלטה האמורה במסגרת הערעור על פסק הדין כולו. לא שוכנעתי כי דחיית בירור השגותיהם של המבקשים לסוף ההליך תגרום להם נזק של ממש; כי יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויותיהם; או כי המשך ניהול ההליך יהיה מיותר או שגוי. למעשה, כפי שצוין לעיל, יש להניח כי לאחר בירור ההליך במלואו ולאחר שתוצאותיו יהיו ידועות לצדדים, יוכלו הם, כמו גם ערכאת הערעור, לקבל החלטות מושכלות המבוססות על מכלול החומר ותוצאותיו המעשיות של ההליך. משכך, לא מצאתי כי קיימת הצדקה ליתן רשות ערעור בשאלת קיומה של השותפות כבר בשלב זה טרם מיצויו של ההליך, והטענות בנדון שמורות לצדדים. צו למתן חשבונות 8. לעומת זאת, אני סבורה כי בכל הנוגע לקביעה שלפיה המשיבה זכאית לסעד של מתן חשבונות כלפי המבקשים ביחס לעסקי היהלומים, ובכלל זה על כל נכס שנרכש בכספי השותפות האמורה, יש לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור על-פיה, וזאת לאחר שניתנה לצדדים הזדמנות לטעון בעניין החלת תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. אציין כבר עתה כי דין הערעור להתקבל בהקשר זה, כמפורט להלן. 9. בהחלטה מיום 18.5.2014 קבע בית המשפט המחוזי כי הדיון בהמרצת הפתיחה יחולק לשניים: בשלב הראשון תיבחן השאלה אם קיימת שותפות בין המשיבה לבין המבקשים, וככל שהתשובה לשאלה זו תימצא חיובית, תיבחן גם השאלה אם השותפות חלה הן על עסקי היהלומים והן על נכסי הנדל"ן של המשפחה אם לאו. בשלב השני, שיידרש רק אם במסגרת השלב הראשון ייקבע כי קיימת שותפות בין הצדדים, ייבחנו זהות הנכסים השייכים לשותפות, ואילו סעדים ראוי להעניק למבקשת. 10. ואולם, חרף האמור, בהחלטה מושא בקשת רשות הערעור - היא ההחלטה שהתקבלה בסופו של השלב הראשון בדיון - לצד ההכרעה בשאלות בדבר קיומה של השותפות ותחולתה, הכריע בית המשפט המחוזי גם בשאלת הסעד (או למצער אחד הסעדים) לו זכאית המשיבה כפועל יוצא מקיומה של השותפות. בהתאם לכך, חייב בית המשפט המחוזי את המבקשים במתן חשבונות למשיבה, ובכלל זה על כל נכס שנרכש בכספי השותפות. נראה כי בכך סטה בית המשפט המחוזי ממתווה הדיון שנקבע בהחלטתו מיום 18.5.2014, ואשר לאורו התנהלו אף הצדדים, ובהתאם אף נמנעו מלשטוח את טענותיהם בנדון בשלב הראשון של הדיון. 11. נוכח האמור, אני סבורה כי יש להורות על ביטול החלק בהחלטת בית המשפט המחוזי שלפיו זכאית המשיבה לסעד של מתן חשבונות על עסקי היהלומים ועל נכסים שנרכשו בכספי השותפות. סוגיה זו תידון במסגרת החלק השני של הדיון בהמרצת הפתיחה בבית המשפט המחוזי, לצד הסוגיות הנוספות הדורשות הכרעה. 12. סוף דבר: אציע לחבריי כי בקשת רשות הערעור ביחס להחלטת בית המשפט המחוזי כי קיימת שותפות בין המבקשים לבין המשיבה תידחה. המבקשים יהיו רשאים להשיג על החלטה זו, ככל שיהיה בכך צורך, בסוף ההליך, במסגרת הערעור על פסק הדין. לעומת זאת, הערעור על ההחלטה שלפיה המשיבה זכאית לסעד של מתן חשבונות יתקבל, וחלק זה בהחלטת בית המשפט המחוזי יבוטל. סוגיה זו תידון בהמשך הדיון שיתקיים בבית המשפט המחוזי, לצד הסוגיות הנוספות הדורשות הכרעה. אין צו להוצאות. ש ו פ ט ת השופט נ' הנדל: אני מסכים. ש ו פ ט השופט י' אלרון: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת י' וילנר. ניתן היום, ‏כ' באדר התשפ"א (‏4.3.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 19060620_R10.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1