ציון עמיאל נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 97 / בפני: כבוד השופט א' גולדברג כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת ד' דורנר המערער: עמיאל ציון נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 9.1.97 בתיק 236/96 שניתן על ידי כבוד השופט ד"ר ע' מודריק תאריך הישיבה: ל' באדר א' תשנ"ז (9.3.97) בשם המערער: בעצמו בשם המשיבה: עו"ד אמי פלמור פסק-דין בפני בית המשפט קמא עמדו ארבע גירסאות על אשר ארע. גירסה אחת של השוטר אלון כהן, גירסה שניה של המערער, גירסה שלישית של מי שהיה נאשם מס' 1, וגירסה רביעית של מאג'ד, אחיו של נאשם מס' 1. שלוש הגירסאות האחרונות אינן מתיישבות זו עם זו, ולא ניתן להסיק מהן סיפור קוהרנטי על שהתרחש במקום, בין המתלונן ובין המערער ונאשם 1. מאידך גיסא, עמדה בפני בית המשפט קמא עדות סדורה של השוטר אלון כהן, ובית המשפט האמין לה. אכן, עד זה נכח שעה שהמתלונן מסר את הודעתו במשטרה, ושמע אותה, אולם עובדה זו לא נעלמה מעיניו של בית המשפט קמא, אך הוא לא ראה בכך עילה המכרסמת במהימנות העד. בכך אין בידינו להתערב, כשמדובר בשקילת אמינותו של עד על פי התרשמותו הישירה של בית המשפט, בפניו העיד. לפיכך נדחה הערעור. ניתן היום, ל' באדר א' תשנ"ז (9.3.97). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי COURT