פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 6044/22

פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול בירושלים

עתירה נגד החלטת בית הדין הרבני הגדול לדחות בקשה לסתירת דין בעניין הסכם גירושין.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 12/09/2022 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 6044/22 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה דיני משפחה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה נגד החלטת בית הדין הרבני הגדול לדחות בקשה לסתירת דין בעניין הסכם גירושין.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 6044/22

פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול בירושלים

עתירה נגד החלטת בית הדין הרבני הגדול לדחות בקשה לסתירת דין בעניין הסכם גירושין.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרת ביקשה מבית המשפט העליון להתערב בהחלטת בית הדין הרבני הגדול, שדחה את בקשתה לבטל הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין. העותרת טענה כי הוטעתה בנוגע לשווי הדירה המשותפת וכי חתמה על ההסכם תחת לחץ. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף, בקובעו כי הוא אינו משמש כערכאת ערעור על בתי הדין הרבניים. נקבע כי התערבות בג"ץ נעשית רק במקרים חריגים של חריגה מסמכות או פגיעה בעקרונות הצדק, וכי במקרה זה לא הוכח פגם המצדיק התערבות.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ד' מינץ, א' שטיין, י' כשר
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פלונית

נתבעים

  • בית הדין הרבני הגדול בירושלים
  • פלוני

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הסכם הגירושין נחתם עקב עושק והטעיה מצד המשיב בנוגע לשווי הנכס.
  • שומת הנכס שנקבעה על ידי המומחה מטעם בית הדין שגויה.
  • העותרת מחזיקה בחוות דעת נגדית המעריכה את הנכס בסכום גבוה יותר.
  • הסכמת העותרת למכירה נבעה ממצוקה עקב סירוב המשיב לתת גט.
טיעוני ההגנה
  • הצדדים היו מיוצגים על ידי עורכי דין בעת חתימת ההסכם.
  • הצדדים היו מודעים לשווי השמאי של הנכס בעת החתימה.
  • טענות העותרת להטעיה נטענו בעלמא ללא ביסוס ראייתי.
  • לא הוצגה ראיה חדשה שלא הייתה ידועה לעותרת בעת החתימה.
מחלוקות עובדתיות
  • שווי הנכס האמיתי במועד החתימה על הסכם הגירושין.
  • קיומה של הטעיה או עושק מצד המשיב.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הסכם הגירושין החתום
  • הסכמת המשיב להצעת פשרה שהוצעה בבית הדין
ראיות מרכזיות שנדחו
  • טענות העותרת בדבר הטעיה (נדחו בהעדר ראיות)

הפניות לתיקים אחרים

תקדימים משפטיים

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

3000
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6044/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט י' כשר העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני הגדול בירושלים 2. פלוני עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרת: עו"ד זיו בייטל פסק-דין השופט א' שטיין: העתירה שלפנינו תוקפת את פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול (הדיינים י' זמיר, א' שינדלר ומ' נהרי) מיום 15.7.2022 (להלן: בית הדין הגדול, ופסק הדין בהתאמה), במסגרתו נדחתה בקשת העותרת לסתירת דין ביחס להסכם הגירושין שנחתם בינה לבין המשיב 2 (להלן: המשיב) אשר קיבל תוקף של פסק דין בהחלטה מיום 20.10.2021. הסכם גירושין כאמור כלל את הסכמת הצדדים לפיה המשיב ירכוש מן העותרת את חלקה בדירה שבבעלותם המשותפת (להלן: הנכס), בסכום של מיליון וחצי ש"ח. במסגרת בקשת העותרת לסתירת דין העלתה היא טענות שונות שעניינן עושק והטעייה מצדו של המשיב ביחס לשוויו האמיתי של הנכס במועד החתימה על הסכם הגירושין. לאחר ששמע את הצדדים בכתב ובעל פה, קבע בית הדין הגדול את מסכת העובדות הבאה – אשר עליה אין כל עוררין: הסכם הגירושין נערך ונחתם על ידי הצדדים בפני בית הדין הגדול – זאת, כאשר אלו מיוצגים על ידי עורכי דין ומודעים לאומדן השווי השמאי שנקבע לנכס מושא המחלוקת: 2,900,000 ש"ח. הצדדים גיבשו את הסכמתם להסכם הגירושין, במסגרתו הוסכם על רכישת חלקה של המערערת בנכס, לאחר התייעצות שקיימו עם באי כוחם. הנכס נאמד בעבר בשווי של 2,700,000 ש"ח ולעותרת הוצעה האפשרות לרכוש את חלקו של המשיב בו בתמורה ל-1,450,000 ש"ח. מעת החתימה על הסכם הגירושין ועד למועד הגשת בקשת העותרת לפני בית הדין הגדול חלה עליה משמעותית בערכו של הנכס – בהתאמה לעליית המחירים הכללית שחלה בשוק הנדל"ן בישראל. בפועל קיבלה העותרת מן המשיב סכום של 350,000 ש"ח אולם היא סירבה לקבל – במועדים שונים – את יתרת התמורה. לאמור לעיל יוסף כי במסגרת הדיון שהתקיים לפני בית הדין הגדול, הוצעה לצדדים פשרה לפיה ככל שיימכר הנכס במחיר של 5,000,000 ש"ח במשך שנה, תהא זכאית העותרת לתמורה נוספת בסך של 500,000 ש"ח (להלן: הצעת הפשרה). הצעה זו נדחתה על ידי העותרת, על אף הסכמתו של המשיב. לאור כל זאת דחה בית הדין הגדול את בקשת העותרת בקבעו כי אין בנמצא כל עילה הלכתית או חוקית לביטול הסכם הגירושין בין הצדדים. במסגרת זו קבע בית הדין הגדול כי יש לדחות את טענותיה של העותרת המייחסות למשיב כוונה להטעותה, משאלה נטענו בעלמא ואינן נתמכות על ידי ראיות. כך במיוחד מקום בו לא הוצגה שום ראיה או טענה עובדתית חדשה אשר לא היתה מצויה בידיעתה של העותרת כאשר חתמה על הסכם הגירושין – וברי הוא, כי רק אלו יכולות להצדיק את ביטולו. בית הדין הגדול אף הדגיש כי הסכמתו של המשיב להצעת הפשרה שהוצעה במסגרת הדיון, כמו גם הצהרתו המפורשת כי אין בכוונתו למכור את הנכס בעת הזאת, מעידות אף הן על היות הבקשה בלתי מבוססת. בעתירתה לפנינו מעלה העותרת טענות זהות במהותן לאלו אשר הועלו לפני בית הדין הגדול. במסגרת זו טוענת היא כי שומת הנכס שנעשתה על ידי המומחה מטעם בית הדין הגדול הינה שגויה מן היסוד; כי יש בידיה חוות דעת נגדית לפיה יש לשום את הנכס בסכום גבוה בהרבה; כי הסכמתה למכירת חלקה בנכס נבעה ממצוקתה עקב סירובו של המשיב להעניק לה גט; וכן כי המשיב פעל במטרה להטעותה ביודעו כי שווי הנכס גבוה מזה שהוצג לפני בית הדין. לאור כל האמור, סבורה העותרת כי התערבותנו בפסק דינו של בית הדין הגדול נחוצה הן מטעמי צדק והן לשם תיקונן של טעויות משפטיות מובהקות שלטענתה נפלו בו. דין העתירה להידחות על הסף וזאת אף מבלי לקבל את תשובת המשיבים. בעתירתה שבה העותרת על הטענות שהעלתה לפני בית הדין הגדול, ואלו הן טענות ערעוריות במהותן. כלל הוא בידינו כי בית משפט זה ביושבו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על בתי הדין הרבניים (ראו, למשל: בג"ץ 6034/19 פלונית נ' פלוני, פסקה 6 (20.11.2019)). התערבותנו בפסקי דין ובהחלטותיהם של בתי דין דתיים נעשית במשורה ובמקרים חריגים ומוגדרים בלבד, כגון: (1) חריגה מסמכות; (2) סטייה ברורה מהוראות חוק המכוונות אל בית הדין הדתי שניתן לראות בה חריגה מסמכות או טעות בדין גלויה ומוכחת על פני הפסק; (3) פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי; וכן, (4) כאשר יש להושיט לעותר סעד מן הצדק שאיננו בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר (ראו, למשל: בג"ץ 6771/20 פלונית נ' פלוני, פסקה 14 והאסמכתאות שם (20.12.2020)). העתירה שלפנינו אינה מצביעה על התקיימותו של פגם כאמור, וממילא לא מצאתי בפסק הדין של בית הדין הגדול שום פגם אשר קורא להתערבותנו. העתירה נדחית אפוא בזאת; העותרת תישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 3,000 ש"ח. ניתן היום, ‏ט"ז באלול התשפ"ב (‏12.9.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22060440_F01.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il