זהר וייס נ. בנק מזרחי טפחות בע"מ

2 1 בבית המשפט העליון ער"א 6042/21 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערער: זהר וייס נ ג ד המשיבים: 1. בנק מזרחי טפחות בע"מ 2. המוסד לביטוח לאומי 3. מדינת ישראל – רשות האכיפה והגבייה 4. רשות הדואר, חברת דואר ישראל, השרות הבנקאי בנק הדואר 5. בנק איגוד לישראל בע"מ 6. בנק אוצר החייל בע"מ 7. בנק דיסקונט לישראל בע"מ 8. בנק דקסיה ישראל בע"מ 9. בנק הפועלים בע"מ 10. בנק יהב לעובדי מדינה בע"מ 11. בנק ירושלים בע"מ 12. בנק לאומי לישראל 13. בנק מסד בע"מ 14. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ 15. בנק ערבי ישראלי בע"מ 16. בנק פועלי אגודת ישראל בע"מ 17. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ 18. יו בנק בע"מ ערעור על החלטת הרשם ר' גולדשטיין בע"א 8325/20 מיום 15.8.2021 בשם המערער: עו"ד יורם יהודה פסק-דין לפנַי ערעור על החלטת הרשם ר' גולדשטיין בע"א 8325/20 מיום 15.8.2021 במסגרתה, בין היתר, נדחתה בקשת המערער לפטור מהפקדת ערובה. המערער הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבים (ת"צ (מחוזי מרכז-לוד) 14139-05-20). במסגרת בקשת האישור עתר המערער למתן פטור מאגרה ובקשתו נדחתה על ידי רשמת בית המשפט המחוזי. המערער הגיש ערעור על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, אשר נדחה אף הוא ביום 6.9.2020 (ע"ר (מחוזי מרכז-לוד) 4759-09-20). על פסק דין זה הגיש המערער בקשת רשות ערעור לבית משפט זה (רע"א 7100/20). בנוסף, משנדחה הערעור על ההחלטה שלא להעניק למערער פטור מאגרה והאגרה לא שולמה, הורתה רשמת בית המשפט המחוזי על מחיקת בקשת האישור. נגד ההחלטה על מחיקת בקשת האישור הגיש המערער ערעור בזכות לבית משפט זה (ע"א 8325/20). בד בבד עם הגשת הערעור על מחיקת בקשת האישור הגיש המערער בקשה לפטור מאגרה ומהפקדת ערובה בטענה כי מצבו הכלכלי קשה וכי סיכויי הערעור גבוהים ומצדיקים מתן פטור כאמור. הרשם קיבל את בקשת המערער לפטור מאגרה והעמיד את הערובה על סכום מתון יחסית של 10,000 ש"ח. בהחלטתו ציין הרשם כי על יסוד האמור בבקשת הפטור והחומר שצורף לה, מוכן הוא להניח כי מצבו הכלכלי של המערער אינו מן המשופרים. ברם, בכל הנוגע להפקדת הערובה, לא ניתן להתעלם מכך שהמערער הינו בעל דין שיזם הליך של בקשה לאישור תובענה ייצוגית כלפי שורה ארוכה של בנקים וכי בקשת האישור נמחקה לבסוף בשל אי-תשלום אגרה כמתחייב בדין. כמו כן, הבקשה אינה מפרטת את יכולתו של המערער לממן ייצוג משפטי ואת המהלכים אותם נקט על מנת להסתייע בסביבתו הקרובה לצורך גיוס סכום הערובה. מכאן הערעור שלפנַי, במסגרתו טוען המערער כי שגה הרשם כאשר לא העניק לו פטור מלא מהפקדת ערובה. לשיטתו, הרשם לא העניק משקל ראוי לעובדה שהערעור מקורו בחוסר יכולתו לשלם אגרה בסך של 5,900 ש"ח במסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי. כמו כן, נוכח סיכויי הערעור הגבוהים היה מקום להעניק פטור מלא מהפקדת ערובה. דין הערעור להידחות. שיקול הדעת המסור לרשם בית המשפט בענייני אגרה וערובה הוא רחב, וערכאת הערעור לא תתערב בו אלא במקרים חריגים (למשל: ער"א 3643/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 4 (3.6.2021); ער"א 5032/21 קליין נ' נטוביץ, פסקה 2 (22.7.2021)). מקרה זה אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות בהחלטת הרשם, וזאת אף מבלי להידרש לסיכויי הערעור. כאמור, החלטת הרשם שלא להעניק למערער פטור מלא מהפקדת ערובה נסובה בעיקרה על כך שהמערער לא פירט על אודות יכולתו לממן ייצוג משפטי ועל אודות צעדים שנקט על מנת להסתייע בסביבתו הקרובה לצורך גיוס הערובה. בהתאם להלכה הנוהגת, הרף הניצב לפני מבקש פטור מהפקדת ערובה להוכיח את התנאים למתן פטור, גבוה מרף ההוכחה הנדרש בבקשה לפטור מתשלום אגרה. זאת, בהתחשב התכלית העומדת בבסיס החובה להפקיד ערובה – הבטחת הוצאות בעל הדין שכנגד (ראו: ער"א 4970/21 הקרי נ' עיריית תל אביב, פסקה 5 (22.7.2021)). נוכח האמור, על המבקש פטור מהפקדת ערובה לשכנע באמצעות תשתית עובדתית נרחבת ומקיפה, הכוללת בין היתר מסמכים ואסמכתאות, כי אינו יכול לשאת בעצמו בהפקדת הערובה וכי ניסה להיעזר בסביבתו הקרובה לצורך גיוס הסכום האמור (בש"א 240/18 כוכבי נ' עיריית רחובות, פסקה 5 (11.1.2018)). בענייננו, גם במסגרת הערעור שלפנַי, לא התייחס המערער כלל לאפשרותו לגייס את סכום הערובה מסביבתו הקרובה. לא נפל אפוא כל פגם בהחלטת הרשם שלא להעניק למערער פטור מהפקדת ערובה, בפרט בשים לב לכך שהרשם הלך כברת דרך לעבר המערער והעמיד את סכום הערובה על סכום נמוך יחסית של 10,000 ש"ח בלבד. הערעור נדחה. ניתן היום, ‏ג' בתשרי התשפ"ב (‏9.9.2021). ש ו פ ט _________________________ 21060420_N01.docx הב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1