כהן אושרי נ. מדינת ישראל

בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים ע"פ 6041/99 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט א' א' לוי המערערים: 1. אושרי כהן 2. כפיר גארט נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר-דין בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 27.7.99 בת"פ 912/98 שניתן על-ידי כבוד סגן-הנשיא י' פלפל והשופטים נ' הנדל ור' יפה-כ"ץ תאריך הישיבה: ו' טבת תשס"א (1.1.01) בשם המערערים: עו"ד אסתר בר-ציון בשם המשיבה: עו"ד רבקה לוי גולדברג פסק-דין השופטת ד' דורנר: המערערים הורשעו, על-יסוד הודאתם, באינוסה של המתלוננת בזה אחר זה, תוך שימוש בכוח. היה זה לאחר שמיעת עדות המתלוננת שהוסכם בין הצדדים להגיש כתב-אישום מתוקן. על-פי כתב-האישום, שבעובדותיו הודו המערערים, הסכימה המתלוננת, צעירה ילידת 1979, לבלות יחד עם המערערים ואף לישון בחדרו של המערער 1 בבית-החייל. את המערער 1 הכירה המתלוננת היטב במשך שנים, ואת חברו, המערער 2, הכירה במשך תקופה מסוימת. במהלך בילוי זה שתו השלושה משקאות משכרים, ולפי עדותה של המתלוננת היא אף הושקתה בכוח. כאשר עקב השפעת האלכוהול לא יכולה הייתה המתלוננת להתגונן, בעלו אותה השניים, כאמור, תוך שימוש בכוח. תסקיר-הקורבן העלה שהמתלוננת נפגעה קשות עקב מעשה האינוס. בהתחשב בנסיבות החמורות של העבירה מחד-גיסא, ובנסיבותיהם המשפחתיות והאישיות הקשות של המערערים וכן בהודאתם מאידך-גיסא, גזר בית-המשפט המחוזי על המערערים עונש של שמונה שנות מאסר, מתוכן שש שנים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי. בגדרי ערעור, שהופנה כנגד חומרת העונש, טענה באת-כוחם של המערערים, עורכת-הדין אסתר בר-ציון, כל אשר ניתן היה לטעון, אלא שלא מצאנו בטענותיה עילה להתערב בגזר-הדין. כאמור, האינוס בוצע בנסיבות חמורות במיוחד, תוך ניצול האמון שנתנה הנערה הצעירה במערערים. בית-המשפט המחוזי אף צדק בהתייחסו לעדות המתלוננת - שלפיה הושקתה במשקאות חריפים בכוח - כאל נסיבה מחמירה, הגם שעובדה זו לא נזכרה בכתב-האישום המתוקן, אך לא הוכחשה על-ידי המערערים במסגרת שלב הטיעון לעונש. אין לקבל גם את הטענה שלפיה זכותם של המערערים להתגונן נפגעה כתוצאה מחיסוי שהוטל על חלק מתסקיר-הקורבן, שאינו נוגע לתוצאה הנובעת מהתנהגות המערערים כלפי המתלוננת. שכן, אף אם נניח כי המתלוננת סבלה מבעיות נפשיות לפני אינוסה, הרי שהאינוס ודאי אך הגביר את קשייה הנפשיים. המערערים הכירו את המתלוננת היטב, כאמור, וידעו גם אודות הרקע המשפחתי הקשה שלה. למרבה הצער, עבירות-המין הולכות ומתרבות בחברתנו. תופעה זו, בהצטרפה לאלימות כלפי נשים בכלל, מחייבת הטלת עונשים קשים. העונש שהוטל על המערערים אינו חמור מדיי, גם בהתחשב בנסיבותיהם האישיות. מעונשם של המערערים יש לנכות את תקופת מעצרם. בכפוף לכך, אנו דוחים את הערעור. ניתן היום, ו' בטבת תשס"א (1.1.01). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל. שמריהו כהן - מזכיר ראשי 99060410.L02