המוסד לביטוח לאומי נ. כאן בונים בע"מ

6 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 6037/19 ע"א 6768/19 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט י' אלרון המערער בע"א 6037/19 והמשיב בע"א 6768/19: המוסד לביטוח לאומי נ ג ד המשיבים בע"א 6037/19 והמערערים בע"א 6768/19: 1. כאן בונים בע"מ 2. ביבי חוני 3. הכשרה חברה לביטוח בע"מ המשיב בע"א 6037/19 והמשיב הפורמלי בע"א 6768/19: 4. ריאד ח'טיב שני ערעורים על פסק דינו ועל פסק דינו המשלים של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ר' סוקול) מימים 25.9.2018 ו-16.7.2019 בהתאמה, בת"א 60161-03-17 בשם המערער בע"א 6037/19 והמשיב בע"א 6768/19: עו"ד עופר בן צבי; עו"ד עמית ארד קמיל בשם המשיבים בע"א 6037/19 והמערערים בע"א 6768/19: בשם המשיב בע"א 6037/19 והמשיב הפורמלי בע"א 6768/19: עו"ד שאדי אלמאדי עו"ד צחי משה; עו"ד יצחק ריינפלד פסק-דין השופט נ' הנדל: לפנינו שני ערעורים שנשמעו במאוחד על פסק דינו ועל פסק דינו המשלים של בית המשפט המחוזי בחיפה (ת"א 60161-03-17, כב' השופט ר' סוקול (סג"ן)). מדובר בתביעה נזיקית שהוגשה בעקבות תאונת עבודה. כפי שיפורט להלן, הערעור האחד עוסק באחריות לתאונה שהוטלה על מזמין העבודה, והערעור השני עוסק בשאלת ההתחשבות בתוספת הוותק לעניין חישוב ניכוי קצבת הזקנה מתגמולי המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל). 1. אלה העובדות הצריכות לעניין. מר ביבי חוני (להלן: חוני) התקשר עם חברת כאן בונים בע"מ (להלן: החברה הקבלנית) בהסכם לביצוע עבודות בנייה בבית מגוריו. החברה הקבלנית העסיקה את מר ריאד ח'טיב (להלן: ח'טיב) בביצוע עבודת הטיח באתר הבניה. ביום 15.3.15, בסיום יום העבודה באתר הבניה, נפל ח'טיב מגובה ונגרם לו נזק גוף. ח'טיב תבע פיצוי בגין הנזק שנגרם לו מהחברה הקבלנית, מחוני, ומחברת הכשרה חברה לביטוח בע"מ, המבטחת את אחריותם של אלה (להלן: המבטחת). המל"ל הכיר באירוע כתאונת עבודה, והצטרף להליך בתביעה לשיפוי בגין תגמולים ששילם ושישלם לח'טיב עקב התאונה. יוער כי מכיוון שהחברה הקבלנית הינה מעסיקתו של ח'טיב, ובהתאם לסעיף 331 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, הופנתה תביעת השיבוב של המל"ל כלפי חוני והמבטחת בלבד. הערעור בע"א 6768/19 2. בית המשפט המחוזי קבע כי גם החברה הקבלנית וגם חוני אחראים ברשלנותם לתאונה. האחריות חולקה ביניהם כך שעל החברה הקבלנית הוטלה 75% מהאחריות, ועל חוני הוטלה 25% ממנה. מכאן הערעור בע"א 6768/19, שהוגש על ידי חוני, החברה הקבלנית והמבטחת. בערעור זה נטען כי בית המשפט קמא שגה עת השית חבות משפטית לתאונה על חוני, ולחלופין נטען כי שיעור האחריות שהוטל עליו הינו גבוה מדי. לאחר ששמענו את טענות הצדדים בדיון שהתקיים לפנינו, הצענו למערערים לחזור בהם מהערעור, מקום שלא ראינו להתערב בקביעות בית המשפט קמא ביחס לאחריותו של חוני. כך בהיבט העובדתי של המקרה, וכן בהיבט הראייתי בשים לב לכך שחוני לא העיד במשפט. המערערים קיבלו את הצעתנו, ובנסיבות אלה הערעור נדחה. הערעור בע"א 6037/19 - רקע 3. הערעור בע"א 6037/19 נוגע לקביעת בית המשפט קמא בפסק דינו המשלים. פסק הדין המשלים ניתן לאחר שחלו התפתחויות מסוימות בתביעתו של ח'טיב למל"ל, לאחר מתן פסק הדין העיקרי, שבעקבותיהן התבקשו הצדדים להגיש חישוב מעודכן של גמלאות המל"ל ששולמו ושישולמו בעתיד לח'טיב. בין הצדדים התגלע פער בחישוב הגמלאות, כאשר המל"ל סבר שהן מסתכמות בסך של 974,735 ₪, ואילו ח'טיב סבר שמדובר בסך של 835,551 ₪. הפער נעוץ במחלוקת בין הצדדים בנוגע לאופן חישוב ניכוי קצבת הזקנה מהתגמולים שעתיד ח'טיב לקבל ("הניכוי מהניכוי"). ח'טיב טען כי יש לנכות מהתגמולים את קצבת הזקנה בצירוף תוספת הוותק לה הוא צפוי היה להיות זכאי לפי סעיף 248 לחוק הביטוח הלאומי. המל"ל מנגד טען כי אין לצרף את תוספת הוותק לקצבת הזקנה המנוכה. בפסק דינו המשלים קבע בית המשפט קמא כי לאור ההלכה שיצאה מבית משפט זה בע"א 2278/16 פלונית נ' מדינת ישראל (12.3.2018), יש להעדיף את החישוב שהציג ח'טיב. משכך, הורה כי מהפיצוי שנפסק לו ינוכו תגמולי המל"ל בסכום של 835,551 ₪, וכן הורה כי חוני והמבטחת ישפו את המל"ל בשיעור של 25% מסכום זה. מכאן הערעור שהגיש המל"ל, המתייחס לתביעת השיבוב שהגיש נגד המזיקים. לשיטת המל"ל, בתביעות שיבוב מעין אלה אין לצרף לקצבת הזקנה המנוכה את תוספת הוותק, כך בהתאם ללשון תקנה 10(ד) לתקנות הביטוח הלאומי (היוון), התשל"ח-1978 (להלן: תקנות ההיוון), וכמוזכר גם בעניין פלונית. ח'טיב, חוני, החברה הקבלנית והמבטחת – הם המשיבים בערעור זה – סומכים מצידם על שנקבע בפסק דינו המשלים של בית המשפט קמא. לשם שלמות התמונה, יוער כי בתחילה הופנה ערעור המל"ל גם כנגד קביעת בית המשפט קמא שלפיה חישוב הגמלאות ייערך לפי ריבית היוון של 3% ולא של 2%. עם זאת, לנוכח הכרעת בית משפט זה בסוגיית ריבית ההיוון בתביעות שיבוב ובמסגרת ע"א 4025/19 המל"ל נ' מועצה אזורית מגילות ים המלח (17.9.2020), הודיע המל"ל כי הוא אינו עומד על ערעורו בנושא זה. הערעור בע"א 6037/19 – דיון והכרעה 4. כאמור, ערעור זה עוסק בתביעת השיבוב שהגיש המל"ל כנגד חוני והמבטחת, כאשר השאלה היא כיצד יש לחשב את סכום התגמולים שבגינם זכאי המל"ל לשיפוי. מוסכם כי מסכום התגמולים ששולמו ושישולמו לח'טיב, יש להפחית את קצבת הזקנה שאותה הוא היה צפוי לקבל (בנושא "הניכוי מן הניכוי" לגבי קצבת זקנה, ראו למשל: ע"א 9209/03 עזבון המנוח ניסן נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ, פסקה 6 (16.11.08); דוד קציר פיצויים בשל נזק גוף 1131-1126 (מהדורה רביעית, 1997)). המחלוקת היא האם קצבת הזקנה שאותה יש לנכות מסכום התגמולים, כוללת גם את תוספת הוותק שלה עשוי היה ח'טיב להיות זכאי לפי סעיף 248 לחוק הביטוח הלאומי. כזכור, טענת המל"ל היא שבתביעות שיבוב שמוגשות על ידו אין לצרף לקצבת הזקנה המנוכה את תוספת הוותק שייתכן והייתה ניתנת לניזוק. עמדה זו בדין יסודה. זכות השיבוב של המל"ל כלפי המזיק מעוגנת בסעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי. סעיף 333 לחוק זה, החל על תביעות כאמור, מסמיך את השר לקבוע הוראות בדבר היוון קצבאות, ומכוחו הותקנו תקנות ההיוון. תקנה 10(א) לתקנות אלה מחייבת את ניכוי קצבת הזקנה בתביעות השיבוב, בעוד שתקנה 10(ב) מבהירה את דרך חישוב הניכוי. בהקשר זה, קובעת תקנה 10(ד) כי: "(ד) לענין תקנות משנה (ב) ו-(ג)(2), "קיצבת זיקנה" – קיצבת הזיקנה המשתלמת לפי סעיף 244(א) לחוק, ללא תוספת תלויים לפי סעיף 247 לחוק וללא תוספת ותק לפי סעיף 248 לחוק." (ההדגשה הוספה). הנה כי כן, בתביעות שיבוב שמוגשות על ידי המל"ל, התקנות הרלוונטיות מורות במפורש כי הניכוי של קצבת הזקנה מסכום הגמלאות ייעשה ללא תוספת ותק. לכך התייחס אף בית משפט זה בעניין פלונית. באותו עניין נקבע כי מסכום תגמולי המל"ל המנוכה מהפיצוי הנזיקי, יש לנכות את קצבת הזקנה כולל תוספת הוותק שלה צפוי הניזוק להיות זכאי. עם זאת, קביעה זו נעשתה במישור היחסים שבין הניזוק למזיק בלבד, מבלי שנידונה באותו עניין תביעת שיבוב של המל"ל כנגד המזיק. ביחס לתביעות מסוג אחרון זה, צוין בפסק הדין כי: "גם כאן בא לידי ביטוי חוסר הסימטריה בין תביעת השיבוב על פי תקנות ההיוון לבין גובה הפיצוי שנפסק לניזוק, לאור הוראת תקנה 10(ד) הקובעת כי הניכוי בהיוון של קצבת הזיקנה ייעשה ללא תוספת הוותק המשתלמת לפי סעיף 248 לחוק (ראו ע"א 426/17 פלוני נ' פלונית, פסקה 4 (21.12.2017))." (פסקה 27 לחוות דעתו של השופט עמית). בענייננו, מצא בית המשפט המחוזי להעדיף את החישוב שהציג ח'טיב לגבי סכום תגמולי המל"ל – חישוב שגילם ניכוי של קצבת הזקנה כולל תוספת הוותק. בפסקה 7 לפסק דינו המשלים, קבע בית המשפט קמא כי מסכום זה ייגזר גם השיפוי שיקבל המל"ל מהמבטחת ומחוני, ובהתאם אלה חויבו בתשלום של 25% מהסכום, כמידת אחריותו של חוני. כמפורט לעיל, קביעה אחרונה זו לגבי תביעת השיבוב אינה עולה בקנה אחד עם לשון תקנה 10(ד) לתקנות ההיוון ועם ההלכה הפסוקה. אשר על כן, אציע לחבריי כי נתערב בפסק הדין המשלים באופן כזה שנורה לחוני ולמבטחת לשפות את המל"ל בשיעור של 25% מסכום הגמלאות שיועמד על סך של 974,735 ₪, בהתאם לחישוב שהציג המל"ל המגלם ניכוי של קצבת הזקנה ללא תוספת ותק. 5. סוף דבר. אציע לחבריי: הערעור בע"א 6768/19 יידחה, ללא צו להוצאות. הערעור בע"א 6037/19 יתקבל, כך שהמבטחת וחוני יחויבו לשפות את המל"ל בשיעור של 25% מסכום הגמלאות של 974,735 ₪, תחת הסכום שנקבע בפסק הדין המשלים. בנסיבות, המבטחת, חוני והחברה הקבלנית יישאו, יחד ולחוד, בשכר טרחה עורך דין של המל"ל בסכום של 5,000 ₪, וכן ח'טיב יישא בשכר טרחה עורך דין של המל"ל בסכום של 5,000 ₪. בנוסף יחויבו כל יחידת משיבים בהוצאות משפט. ש ו פ ט השופט ע' פוגלמן: אני מסכים. ש ו פ ט השופט י' אלרון: אני מסכים. ש ו פ ט אשר על כן, הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט נ' הנדל. ניתן היום, ‏ד' באלול התשפ"א (‏12.8.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 19060370_Z04.docx דב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1