בידינו - למען הר הבית נ. ממשלת ישראל

3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6020/23 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת ר' רונן העותרת: בידינו - למען הר הבית נ ג ד המשיבות: 1. ממשלת ישראל 2. משטרת ישראל - מחוז ירושלים 3. עיריית ירושלים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד מנשה יאדו בשם המשיבות 2-1: עו"ד יונתן נד"ב בשם המשיבה 3: עו"ד אשר עמרם פסק-דין השופטת ר' רונן: עניינה של העתירה שלפנינו בטענות העותרת, עמותת "בידינו – למען הר הבית", בכל הנוגע לפינוי אשפה במתחם הר הבית. על פי הנטען, קיימת "פרקטיקה בה שופכים זבל לנקודת ריכוז ופינוי זבל הממוקמת בתוך שטח עזרת ישראל המקודשת לעם ישראל", באופן שגורם "לפגיעה חריפה בקדשי דת וברגשות דת". כן נטען כי סמכות פינוי האשפה ממתחם הר הבית מופקדת בידי הווקף הירדני (להלן: הווקף), וזאת בניגוד להוראות חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, האוסרות על העברת סמכויות המתייחסות לתחום עיריית ירושלים לגורם זר. לגישת העותרת, פינוי האשפה מהמתחם צריך להיעשות על ידי עיריית ירושלים. בתגובתם המקדמית טוענים המשיבים 2-1 (להלן: המדינה) כי דין העתירה להידחות על הסף, משאין היא מגלה עילה להתערבות. לטענת המדינה, נציגי הווקף עושים שימוש ברכב תפעולי כדי לאסוף לכלוך ואשפה מרחבי מתחם הר הבית. את האשפה שנאספת מרוקן רכב תפעולי בנקודה קבועה הנמצאת סמוך לשטח תפעולי של הווקף – היא הנקודה לגביה טוענת העותרת. האשפה נאספת מנקודה זו באופן שגרתי על ידי טרקטור המפנה אותה אל מחוץ למתחם הר הבית, לדחסנית אשפה של עיריית ירושלים. המדינה מבהירה אפוא כי מדובר בערימה זניחה של אשפה המפונה באופן תדיר. באשר לטענה כי פינוי הפסולת צריך להיעשות על ידי עיריית ירושלים, מבהירה המדינה כי פינוי הפסולת מהדחסנית הנמצאת מחוץ למתחם הר הבית אכן נעשה על ידי עיריית ירושלים, כמקובל. רק איסוף הפסולת הפנימי – מתוך רחבי מתחם הר הבית, והעברתה לדחסנית של עיריית ירושלים, נעשים על ידי נציגי הווקף. לעניין זה מדגישה המדינה כי עבודת הווקף נעשית בתיאום עם הגורמים המקצועיים במשטרה וברשויות נוספות, תוך התחשבות ברגישותו ובחשיבותו של המקום, כמו גם באינטרסים מדיניים חשובים של מדינת ישראל. עיריית ירושלים טוענת בתגובתה כי אין בעתירה כל טענה או סעד המופנים כלפיה, ולכן דינה להידחות. דין העתירה להידחות על הסף משאין היא מגלה עילה להתערבותנו. הלכה היא כי בית משפט זה אינו מחליף את שיקול דעתה של הרשות המוסמכת בשיקול דעתו שלו, והוא יתערב בהחלטתה רק כאשר נפל בה פגם מהותי היורד לשורש העניין (ראו, למשל: בג"ץ 1816/24 תנועת בני הר המוריה, ע"ר נ' השר לביטחון לאומי, פסקה 4 (5.3.2024)). מתגובתה המקדמית של המדינה עולה כי נקודת ריכוז ופינוי האשפה עליה מלינה העותרת משמשת אך לצורך ריכוז זמני של פסולת מתוך מתחם הר הבית, אשר מפונה באופן תדיר אל מחוץ למתחם, וזאת בהתאם לשיקול הדעת המקצועי של הגורמים האמונים על ההיבטים המעשיים של איסוף האשפה. העותרת לא הצביעה על עילה להתערב בשיקול דעת זה. לא מצאנו ממש אף בטענות העותרת לעניין הסמכות המופקדת בידי הווקף. כפי שהבהירה המדינה, נציגי הווקף מבצעים רק את איסוף הפסולת הפנימי מתוך רחבי מתחם הר הבית, והוצאתו אל מחוץ למתחם. פעולות אלה נעשות תוך תיאום עם המשטרה ועם הגורמים המדיניים המוסמכים. העתירה נדחית אפוא. העותרת תישא בהוצאות המדינה בסך של 3,000 ש"ח, ובהוצאות עיריית ירושלים בסך של 1,000 ש"ח. ניתן היום, ‏כ"ט בניסן התשפ"ד (‏7.5.2024). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 23060200_P10.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1