ועד ההורים המוסדי של בית הספר אלזהרא ברהט נ. משרד החינוך התר

פסק-דין בתיק בג"ץ 602/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 602/07 בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט ד' חשין העותרים: 1. ועד ההורים המוסדי של בית הספר אלזהרא ברהט 2. ועד ההורים העירוני של העיר רהט 3. פורום החינוך של ערביי הנגב 4. קליניקה לזכויות הילד בחינוך ורווחה פקולטה למשפטים המכללה האקדמית נתניה 5. העמותה לקידום ויישום יום חינוך ארוך נ ג ד המשיבים: 1. משרד החינוך התרבות והספורט 2. משרד ראש הממשלה 3. רשות החינוך המקומית עיריית רהט 4. רשות החינוך המקומית עיריית תל שבע עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: י"ט בשבט התשס"ז (7.2.07) בשם העותרים: עו"ד רות דיין מדר; עו"ד קרן רז מורג; עו"ד אורי קידר בשם המשיבים 2-1: עו"ד דינה זילבר; עו"ד גלעד שירמן בשם המשיב 3: עו"ד חן אביטן בשם המשיב 4: עו"ד דובי לבנה; עו"ד אשרת שפונט פסק-דין המשנה לנשיאה א' ריבלין: 1. בשנת תשס"ה-2005 קיבלה הכנסת את חוק ארוחה יומית לתלמיד, תשס"ה-2005 (להלן: החוק), שמטרתו לקיים מפעל הזנה במוסדות חינוך עבור תלמידים בבתי-ספר יסודיים שבהם מתקיים יום לימודים ארוך. במסגרת מפעל ההזנה מסופקת ארוחה חמה לכל ילד. סעיף 4 לחוק קובע, כי שר החינוך, בהסכמת שר האוצר, יקבע את אוכלוסיית התלמידים הזכאים לארוחה יומית על-פי חוק זה. אשר לנטל התקציבי הכרוך ביישום החוק, נקבע כי זכאותם של התלמידים לארוחה יומית על-פי החוק תמומן בתקציב שנתי שיוקצה לכך מתוך תקציב משרד החינוך, וכי רשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה יוחל החוק, תשתתף במימון מפעל ההזנה בשיעורים שיקבעו על-ידי ראש הממשלה באישור ועדת הכספים של הכנסת. שיעורים אלה נקבעים באמצעות המלצותיה של ועדה מיוחדת שהוקמה לענין זה והם מושפעים מדרוגה החברתי-כלכלי של הרשות. שיעור ההשתתפות של הרשויות הכלולות באשכולות הנמוכים ביותר - מבחינת מצבן הכלכלי-חברתי, עומד על 20%, כשאלה מחולקים בין הרשות המקומית לבין ההורים. בצד הכללים האלה, הוחלט גם על ניסוח קריטריונים לחריגים, על-מנת להפחית עוד יותר את שיעור ההשתתפות של הרשויות העומדות בקריטריונים החריגים. 2. העותרים, ועדי ההורים של בתי-הספר בעיר רהט ואחרים, טוענים כי הוראות החוק אינן מתקיימות כלל או שאינן מקויימות כלשונן. הם מבקשים לאכוף על הממשלה את חוק הארוחה היומית וכן להורות לרשות החינוך המקומית בעיריית רהט ולרשות החינוך המקומית בעיריית תל-שבע, להעביר את חלקן במימון הפעלת החוק, ובמקרה של הרשות האחרונה – לחדול מגביית יתר מן ההורים בגין דמי ההשתתפות בארוחות. עוד הם מבקשים, כי תושלם קביעת החריגים של הרשויות הזכאיות לשיעורי השתתפות מופחתים מאלה שיקבעו על-פי החוק. 3. במהלך הדיון בעתירה נתבררו העובדות הבאות: בעוד אשר בעיריית רהט נתעכב מימוש החוק בשל שזו לא מילאה אחר חובת ההשתתפות במימון הארוחות כפי שנקבע לה, הרי שבתל-שבע מומש ההסדר הקבוע בחוק, אולם זאת במחיר של גביית יתר מן ההורים. שתי הרשויות טענו, כי אין הן מסוגלות לעמוד בחלקן וכי מימוש החוק יפגע במתן שירותים אחרים המסופקים על-ידי הרשות. באי-כוח הרשויות עמדו על המצב הכלכלי הקשה של הרשויות עצמן ושל חלק מהתושבים בהן. 4. אף כי עמדתן הראשונית של שתי הרשויות הייתה מוקשית, הרי שההסדר בו בחרה תל-שבע – היה בו יתרון, בשל שבסופו של יום, זכו שם התלמידים הלומדים ביום לימודים ארוך בארוחה חמה; כפי שהצהיר בא-כוח הרשות – גם ילדים שהוריהם נמנעו מלהשליש בידי הרשות את הסכום שנדרש מהם, זכו לארוחה ככל יתר התלמידים. אף שהסדר זה נתממש תוך כדי גבייה אסורה ממקצת מהורי התלמידים, יתרונו היה בכך שלא נותר בישוב ילד שלא זכה לארוחה חמה, ואף אחד מן הילדים לא סבל בשל חוסר יכולתו או חוסר רצונו של הורהו להשליש את דמי ההשתתפות. אף לא אחד מהם נותר בלא ארוחה. על יתרון הבחירה הזו של עיריית תל-שבע, עומדים נציגי המדינה, שברגישות נאה מביאים בהקשר זה דברים שכתב אביעד קליינברג בספרו "בטן מלאה" מבט אחר על אוכל וחברה (2005) בעמ' 16: "אוכל אינו מבדיל רק בין בני הקבוצה לבין אחרים. הוא מבדיל גם בין בעל המאה לבין אלה שהפרוטה אינה מצויה בכיסם... כך או אחרת יש לכולם בטן מלאה, גם, ואולי בעיקר, לכאלה שביטנם ריקה". "אסור שזכויות האדם" – כבר נפסק – "ישמשו רק את האדם השבע, צריך שכל אדם יהיה שבע, כדי שיוכל להנות, למעשה ולא רק להלכה, מזכות האדם" (השופט י' זמיר בבג"ץ 164/97 קונטרום בע"מ נ' משרד האוצר – אגף המכס והמע"מ, פ"ד נב(1) 289, 340). ואכן, לסיכול מפעל ההזנה עשויות להיות תוצאות קשות מידיות ותוצאות לא פחות חמורות בעתיד הרחוק יותר. הפגיעה בילד שהוריו אינם יכולים לעמוד בעלות מפעל ההזנה, לבד מן העלבון והחסר המיידיים, יש בה גם פגיעה בעצם מפעל ההזנה ובעקבותיה פגיעה בעצם היכולת להנהיג יום לימודים ארוך, שמצידה אך מגדילה את מעגל העוני והבורות. כפי שציינה, בצדק, נציגת המדינה בדיון בפנינו, לא רק הארוחה החמה עומדת על כף המאזניים, כי אם גם עצם הסיכוי של הילדים האלה להרחיב את האופק הפתוח בפניהם. את "תקרת הזכוכית" התוחמת את אופקיו של הילד העני ניתן לנפץ בפתיחת אופק של סיכוי על-ידי מתן הזדמנות שווה ועל-ידי הענקת תנאי פתיחה מיטיבים (השוו: ע"א 10064/02 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' אבו חנא, תק-על 2005 (3) 8932). לפיכך, כבר אמרנו, וכך גם מציינת המדינה, עדיף ההסדר בו נקטה עיריית תל-שבע על-פני הימנעות מקיום מפעל ההזנה כולו. אלא שגם הסדר זה אינו עומד בתנאי החוק. צודקים העותרים, איפוא, בתביעתם מאת שתי הרשויות המקומיות המשיבות, להעביר את חלקן במימון הפעלת החוק, לחדול מגביית יתר מן ההורים ולאפשר את מימוש החוק. 5. לתביעה זו הסכימו המשיבים היום. מסתבר כי שתי הרשויות המקומיות, המשיבות 4-3, עומדות בקריטריונים שעל-פיהם אמורה לפעול ועדת החריגים. כיוון שכך, הודיעו נציגי שתי המשיבות האלה כי הן נוטלות על עצמן לקיים את מפעל ההזנה (במקרה של עיריית רהט) ולהמשיך בו על-פי כללי החוק (במקרה של עיריית תל-שבע). הרשויות התחייבו לפנות לוועדת החריגים מיד והמשיבים 1 ו-2 יעשו ככל שיידרש מצידם להשלמה מהירה של הקריטריונים המאפשרים הפחתת השתתפות הרשויות עד לשיעור של 10%. מהודעה שנמסרה לנו לאחר הדיון עולה כי בינתיים אושרו הקריטריונים. כיוון שכך, נתמצתה העתירה דהיום והיא נמחקת. המדינה העלתה את האפשרות להקדים ולשאת במימון ביניים במלוא הוצאות מפעל ההזנה, אם לא יקיימו הרשויות המקומיות את חלקן בהסדר החוקי. במקרה כזה, כך הודיעה המדינה, תשקול לקזז בדיעבד מתקציב החינוך של רשות סרבנית את החלק שבו חבה על-פי החוק. דרך זו יש בה יתרון, כיוון שהיא מבטיחה, בראש ובראשונה, את מימוש מפעל ההזנה ומותירה את ההתחשבנות התקציבית למועד אחר. אך כיוון שהצדדים באו לכלל הסדר כאמור, אין לנו עוד צורך להידרש לפתרון אפשרי זה. העותרים יהיו רשאים לפנות לבית-המשפט בעתירה חדשה אם ייווכחו לדעת כי ההסדר האמור אינו מתבצע או מתמהמה. אין צו להוצאות. המשנה-לנשיאה השופטת א' פרוקצ'יה: אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופט ד' חשין: אני מסכימה. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק-דינו של המשנה-לנשיאה א' ריבלין. ניתן היום, ל' בשבט התשס"ז (18.2.07). המשנה-לנשיאה ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07006020_P04.doc גח מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il