פלוני נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 6018/98 בפני: כבוד השופט י' קדמי כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט ע' ר' זועבי המערער: פלוני נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 24.9.98 בתפ"ח 3120/97 שניתן על ידי כבוד השופטים: נ' עמית, ש' טימן וג' קרא תאריך הישיבה: כ"ט בתמוז התשנ"ט (13.7.99) בשם המערער: עו"ד יוסי לין בשם המשיבה: משה שילה ועו"ד ענבר פלש בשם שירות מבחן לנוער: גב' בתיה וידנפלד פסק-דין המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בתל-אביב (ת.פ.ח. 3120/97) בביצוע שורה של עבירות מין בילדים וילדות, אותם אילץ להיכנע לדרישותיו - כדלקמן: מעשה מגונה בקטין בנסיבות אונס, מעשה סדום בקטין בנסיבות אונס, נסיון לעשיית מעשה סדום, אינוס ואיומים (בסך הכל שמונה אישומים). בשל הרשעתו בעבירות האמורות נדון המערער לשמונה שנים מאסר, מתוכן שש שנים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. הערעור מכוון כנגד גזר הדין. בעת ביצוע העבירות שבהן הורשע - בתקופה שבין 2.5.97 לבין 15.10.97 - היה המערער כבן 16; וההליכים בעניינו קוימו בכפוף להוראות המיוחדות שבחוק הנוער. בית המשפט המחוזי ציין בגזר הדין, כי "תמונת העבירות שהתגלתה בפנינו בפרשה זו בולטת בחומרתה, בגסותה, בבהמיותה ובכיעורה, וחורגת ממעשים שקטין מבצע במקרים כאלה"; ולנו לא נותר אלא לאמץ דברים אלה. שירות המבחן לא כלל בתסקיר שהגיש לבית המשפט המחוזי המלצה טיפולית; ומאידך גיסא ציין, כי יש מקום לנקוט נגד המערער בתגובה עונשית והרתעתית. מנגד השמיע הסניגור מטעמו את הרב גרוסמן, רבה של מגדל העמק, אשר הציע לנקוט "אמצעי טיפול" במקום עונש; וזאת ע"י שילובו של המערער בלימודים ב"מדרשת הגליל", שם ילמד תורה וילווה על ידי אנשי מקצוע שיסייעו לו לעלות על דרך הישר. נוכח חומרת התנהגותו של המערער והעמדה שהוצגה בתסקיר כמפורט לעיל, החליט בית המשפט המחוזי שלא לקבל את המלצתו של הרב גרוסמן; והעדיף על פניה את עמדת שירות המבחן, לפיה יש להעניש את המערער על מעשיו בעונש ממשי. בפנינו הוגש תסקיר משלים של שירות המבחן, לפיו המערער משתתף בטיפול קבוצתי לעברייני מין במתקן שבו הינו מוחזק; ועל פי התרשמותו של הפסיכולוג המטפל, המערער "נעזר ונתרם מהטיפול". על רקע זה מבקש מאתנו ב"כ של המערער להקל בעונשו של מרשו, כשהוא מדגיש את השינוי שבין שני התסקירים: זה שהוגש לבית המשפט המחוזי לפני שהמערער עשה מאמץ לתעל את עצמו לנתיב טיפולי; וזה שהוגש בפנינו ואשר על פיו הינו צועד כבר בנתיב זה. נכונותו של המערער לשתף פעולה עם הגורמים המעניקים לו טיפול פסיכולוגי אינה מצדיקה, כשלעצמה, התערבות לקולה בעונש שגזר עליו בית המשפט המחוזי; ולנוכח חומרת המעשים שבהם הורשע, לא מצאנו עילה המצדיקה התערבות כזאת. הערעור נדחה. עם זאת, מקובלת עלינו עמדת ב"כ שירות המבחן, לפיה מן הראוי להחזיק את המערער במתקן שבו החל בטיפול הקבוצתי, על מנת שיוכל להמשיך בו ככל שידרש; ואנו ממליצים בפני שלטונות שב"ס לאמץ עמדה זו ולאפשר למערער את המשך הטיפול. המזכירות תעביר העתק פסק הדין לנציב שירות בתי הסוהר. ניתן היום, כ"ט בתמוז התשנ"ט (13.7.99). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 98060180.H08-