קו לעובד נ' רשם הקבלנים - משרד הבינוי והשיכון ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6016/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ח' כבוב כבוד השופטת ר' רונן העותרת: קו לעובד נ ג ד המשיבים: 1. רשם הקבלנים - משרד הבינוי והשיכון 2. מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית - זרוע העבודה, משרד הכלכלה והתעשייה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד אלעד כהנא בשם המשיבים: עו"ד הדס ערן; עו"ד אסתי אוחנה פסק-דין השופט ח' כבוב: לעתירה שלפנינו שני רְבָדִים. רֹבֶד אחד מציג עתירת 'אי מענה', ובהתאם הסעד הראשון שהתבקש בגדרה הוא שמשיב 1, רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון, יתן טעם מדוע לא ישיב לפניות שנעשו אליו, בסוגיה מושא הרֹבֶד השני, מזה קרוב לשנה. הרֹבֶד השני הוא בבקשת העותרת, עמותת קו לעובד, כי נורה לרשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון לקבוע נוהל, שבגדרו יקבעו גם לוחות זמנים לעריכת שימוע וקבלת החלטה ביחס להמלצות משיב 2, מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית בזרוע העבודה במשרד הכלכלה והתעשייה, בכל הנוגע לנקיטת צעדים נגד קבלנים המפרים הוראות בטיחות וגהות בעבודה. עוד התבקש כי בנוהל כאמור יכללו הנחיות בדבר הטיפול בבקשות של קבלנים להחרגת פרויקטים מהחלטות רשם הקבלנים, בדבר התליית רישיונם נוכח הפרת הוראות בטיחות. זאת ועוד התבקש, כי המשיבים יקבעו בנוהל רשימת הוראות בטיחות, שהפרתן תהווה עילה להפעלת תנאי שנקבע בהחלטת רשם הקבלנים להתלות רישיון קבלן על תנאי. בנוסף התבקש כי יקבע בנוהל מנגנון פיקוח והעברת מידע נפרד, בנוגע לקבלנים שרישיונם כבר הותלה על תנאי וקבלנים שרישיונם הותלה בפועל אך אתרי העבודה שלהם הוחרגו מהחלטת ההתליה. למקרא העתירה הוריתי למשיבים להגיש תגובה מקדמית מטעמם. ביום 21.11.2022 הוגשה תגובה מקדמית תמציתית מטעם המשיבים, בגדרה נכתב, בעיקרו של דבר, כך: "ממשרד הבינוי והשיכון נמסר כי בימים אלה פועלים הגורמים הרלוונטיים במשרד לגיבוש נוהל אשר עניינו ביישום סמכות רשם הקבלנים ביחס להתלייה או ביטול של רישיון קבלן מכוח חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, תשכ"ט-1969. הנוהל צפוי לכלול התייחסות ללוחות זמנים לטיפול בפנייה בעניינו של קבלן ממינהל הבטיחות ועד למתן החלטה בעניין, תוך פירוט השלבים לבירור פנייה כאמור, ביניהם קבלת תגובת הקבלן בכתב ושימוע בעל פה בפניי ועדה מייעצת; הגדרת התוכן אשר יש לכלול בפנייה של מנהל הבטיחות לרשם הקבלנים; רשימת מידע ומסמכים שעל קבלן להציג לרשם הקבלנים במסגרת בירור פנייה כאמור; עדכון מינהל הבטיחות על תוצאות השימוע; התייחסות לאופן הבחינה של בקשת קבלן להחרגת פרויקטים במקרה שרישיונו הותלה בפועל; וכן התייחסות ללוחות הזמנים לטיפול בפנייה חוזרת של מנהל הבטיחות, לגבי קבלן שרישיונו הותלה על תנאי. להערכת הגורמים הרלוונטיים במשרד, השלמת גיבוש הנוהל תתאפשר בתוך מספר חודשים בודדים". אחר דברים אלה הובהר כי אין באמור משום הסכמה עם מכלול טענות העותרת, ובנסיבות העניין המשיבים "אינם נדרשים לגופן של טענות אלו". לשיטת המשיבים, בנסיבות דנן, העתירה במתכונתה הנוכחית התייתרה ודינה להימחק תוך שטענות הצדדים ישמרו להם. נוכח האמור בתגובה המקדמית, התבקשה העותרת להודיע האם היא עומדת על עתירתה, או שמא היא מסכימה למחיקתה במתכונתה הנוכחית, תוך שמירת טענות הדדית. ביום 23.11.2022 הודיעה העותרת כי היא מתנגדת למחיקת העתירה. בהודעה הודגש, כי העתירה הוגשה בחלוף כמעט שנה שבמהלכה פנתה העותרת מספר פעמים אל המשיבים בבקשה לגיבוש נוהל, אך המשיבים לא השיבו לפניות כלל. בתוך כך אף הוער, כי המשיבים לא התייחסו לסוגיה זו בתגובה המקדמית מטעמם. אשר על כן, טוענת העותרת כי דומה שגיבוש הנוהל הוא תוצר של העתירה; ומשכך וכן בשים לב לאי המענה הממושך, ומקום בו לא הובא בתגובה המקדמית לוח זמנים ברור להשלמת גיבוש הנוהל – מבקשת העותרת כי נורה למשיבים להגיש הודעה מעדכנת בדבר גיבוש הנוהל בתוך 90 ימים, או במועד אחר שנראה לנכון. בשים לב לנימוקי הודעת העותרת התבקשה תגובת המשיבים, וזו מונחת לפניי עתה. בתגובה להודעה שבו המשיבים והבהירו כי "להערכת הגורמים הרלוונטיים במשרד, השלמת גיבוש הנוהל תתאפשר בתוך מספר חודשים בודדים", תוך שהוער כי "בהתאם לפנייה שהתקבלה מטעם העותרת ובקשתה, מסרו הגורמים הרלוונטיים במשרד הבינוי והשיכון כי הם נכונים להיפגש עם העותרת על מנת לשמוע את עמדתה בנושא". אשר לבקשת העותרת להשאיר את ההליך תלוי ועומד הוטעם, כי הנוהל החדש שיפורסם יהווה החלטה מינהלית חדשה, אשר תקיפה שלה תחייב, ממילא, מיצוי הליכים והגשת עתירה חדשה. בשולי התגובה צוין כי על אף האמור, ככל שימצא לנכון שלא למחוק את העתירה, מבוקש להורות על הגשת הודעה מעדכנת בעניין גיבוש הנוהל בתוך 90 ימים. לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים מזה ומזה, סבורני כי דין העתירה להימחק. שכן, האמור בתגובה המקדמית מטעם המשיבים ייתר את העתירה במתכונתה, על שני רבדיה. קרי, הן במתן המענה (אם כי יש להצר על התנהלות המשיבים בהקשר זה, אך התנהלות זו צריכה לבוא לידי ביטוי בפסיקת הוצאות – ולא בהותרת הליך גיבוש הנוהל בפיקוח בית המשפט בגדרי העתירה); והן באשר לגיבוש נוהל בסוגיה חשובה זו, וזאת מבלי להידרש לשאלה האם גיבוש הנוהל הוא תוצר ישיר של העתירה, כנטען. במאמר מוסגר יוער, כי יש לשבח את המשיבים על נכונותם להיפגש עם נציגי העותרת על מנת לשמוע עמדתה אגב גיבוש הנוהל. הנה כי כן, בנסיבות אלה, ברי כי אין עילה למתן מי מהצווים על תנאי שהתבקשו בעתירה, וממילא אין עילה למתן צו מוחלט. בנסיבות גם לא ראיתי לנכון להיעתר לבקשת העותרת, להורות על הגשת הודעת עדכון מטעם המשיבים, ובכך, הלכה למעשה, לבצע מעקב אחר גיבוש הנוהל בעוד העתירה תלויה ועומדת. ודוק; אין ספק כי משך הזמן שיידרש למשיבים לגיבוש הנוהל הוא בעל חשיבות. שכן, החובה המינהלית לפעול במהירות ראויה היא מושכל יסוד בכללי המינהל התקין (יצחק זמיר הסמכות המינהלית כרך ב' 704, 724-719 (מהדורה ראשונה, התשנ"ו), והאסמכתאות הרבות שם)). זאת ועוד, עמידה בלוח זמנים סביר לביצוע פעולה מינהלית נתונה, כשלעצמה, לביקורת שיפוטית (בג"ץ 4630/17‏ADAM GUBARA TAGAL‏ ו-23 אח' נ' שר הפנים (25.04.2021); בג"ץ 4112/99 עדאללה, מרכז משפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' עירית ת"א-יפו פד"י נו(5) 393, 415 (2002)). ואולם, בעת בחינת התנהלותה של הרשות המינהלית, בהיבט של לוח הזמנים לביצוע החלטה, יש לתת את הדעת למהות ההחלטה והסמכות שמופעלת; אשר על כן נקבע, זה מכבר, כי "המהירות הראויה אינה אלא המהירות הסבירה, והסבירות תלויה בנסיבות של כל מקרה" (בג"ץ 7844/07 כהן נ' ממשלת ישראל, פסקה 29 (14.04.2008)). עם זאת, בית משפט זה אינו מקיים, למעט במקרים חריגים, מעקב אחר ביצוע החלטות מינהליות – בוודאי מקום בו העוסקים במלאכה יושבים על הַמְּדוֹכָה, ומוסרים כי בתוך "מספר חודשים בודדים" ישלימו מלאכתם הראשונית (וזאת, למשל, בשונה ממצב דברים בו אגב עתירה התוקפת נוהל קיים, יודיעו גורמי המדינה כי הם עמלים על שינויו באופן שייתר את הדיון בנוהל לגופו). הדברים מקבלים משנה תוקף מקום בו, כבענייננו, לא מונחים לפני בית המשפט נתונים שעל בסיסם ניתן לשקול מהו לוח הזמנים הסביר לגיבוש הנוהל, בהינתן מכלול השיקולים המקצועיים הכרוכים בכך (ראו והשוו, בשינויים המחייבים: בג"ץ 6887/08 בוגין ואח' נ' ראש הממשלה (08.01.2009)). למותר לציין, כי ככל שהעותרת תסבור בעתיד כי חל עיכוב בלתי סביר בגיבוש הנוהל ופרסומו, הרי שלאחר מיצוי הליכים מול המשיבים, פתוחה בפניה הדרך להגיש עתירה חדשה, על בסיס תשתית עובדתית עדכנית ומספקת; והדברים נכונים גם מקום בו לעותרת יהיו השגות, שבדין יסודן, בנוגע להוראות וההסדרים שיקבעו בגדרי הנוהל. בהינתן האמור העתירה נמחקת, תוך שטענות הצדדים שמורות להם. בנסיבות העניין, ובפרט התנהלות המשיבים עובר להגשת העתירה והיעדר טעם מבורר לאי המענה מצידם, המשיבים יישאו בהוצאות העותרת בסך של 3,000 ש"ח. ניתן היום, ‏י"ד בכסלו התשפ"ג (‏8.12.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 22060160_C05.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il