מצעב הדאלין ואח' נ' ועדת המשנה לפקוח על הבניה ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6007/20 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת י' וילנר העותרים: 1. מצעב הדאלין 2. חליל אלהדלין נ ג ד המשיבים: 1. ועדת המשנה לפקוח על הבניה 2. מועצת התכנון העליונה 3. ראש המנהל האזרחי 4. מפקד פיקוד מרכז 5. שר הבטחון עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותרים: עו"ד יותם בן הלל פסק-דין השופטת י' וילנר: 1. בעתירה זו מבקשים העותרים 2-1, בעיקרו של דבר, כי יינתן צו על תנאי המורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא יבחנו את בקשות העותרים להסדרת מגוריהם במבנים מושא העתירה. העותרים מבקשים עוד כי ייקבע שמבנים אלה אינם עולים כדי "מבנים יבילים" על פי תקנות בדבר העברת טובין (הובלת מבנים יבילים) (יהודה ושומרון), התשנ"ג-1993, וכי משכך על המשיבים להימנע מהריסתם או תפיסתם. 2. לאחר העיון בעתירה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים. 3. בעתירה נטען כי כל אחד מבין העותרים 2-1 פנה למשיבים ביום שישי, 28.8.2020, בבקשה להסדרת המבנים מושא העתירה. כן צוין כי במועד זה פנו העותרים אף למועצת התכנון העליונה בבקשה למתן פטור מהיתר בניה ביחס למבנים מושא העתירה. לטענת העותרים בעתירתם, עד יום הגשת העתירה הם לא קיבלו מענה לבקשותיהם האמורות. ואולם, העתירה דנן הוגשה ביום 30.8.2020, בחלוף יומיים בלבד (יום שישי ושבת) ממועד פניותיהם למשיבים. בנסיבות אלה, בהן, הלכה למעשה, העתירה הוגשה במקביל לפניות העותרים למשיבים, לא רק שהעתירה הוגשה טרם מיצוי הליכים כנדרש, אלא שגם יש לתמוה, וזאת בלשון המעטה, על טענת העותרים לפיה עד ליום הגשת העתירה הם לא קיבלו מענה לפניותיהם – והדברים ברורים. כפי שצוין פעמים רבות בפסיקת בית משפט זה, מיצוי ההליכים אינה דרישה טכנית-פורמלית, אלא דרישה מהותית אשר במקרה הנדון העותרים לא עמדו בה, ומשכך דין העתירה להידחות על הסף (ראו: בג"ץ 6561/20 יחזקאל נ' שר המשפטים (6.10.2019); בג"ץ 5593/20 בילט נ' פרופ' רוני גמזו, פרויקטור הקורונה (12.8.2020)). 4. לכל האמור יש להוסיף כי העתירה לוקה גם בכך שהיא מצרפת את ענייניהם של שני עותרים שונים לגבי שני מבנים שונים אשר על פניו אינם מצדיקים הגשת עתירה אחת (ראו לעניין זה: בג"ץ 9019/17 מוסא נ' שר הביטחון (21.11.2017); בג"ץ 278/18 שאדי נ' שר האוצר (3.10.2018)). 5. סוף דבר: העתירה נדחית. ראוי היה לחייב את העותרים בהוצאות ממשיות, ואך לפנים משורת הדין העותרים ישלמו הוצאות בסך 1,000 ש"ח בלבד לטובת אוצר המדינה. ניתן היום, ‏י"א באלול התש"ף (‏31.8.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 20060070_R02.docx מב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il