פלוני נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 6001/13 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 6001/13 לפני: כבוד המשנָה לנשיא מ' נאור כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט א' שהם המערער: אלמו קסה נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. רוי בן שטרית ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי חיפה מיום 15.07.2013 בת"פ 000334-11-12 שניתן על ידי כבוד השופטת ד' סלע תאריך הישיבה: כ"ט בכסלו התשע"ד (02.12.2013) בשם המערער: עו"ד לירון מלכה בשם המשיבה: עו"ד ג'ויה שפירא בשם שרות המבחן: הגב' ברכה וייס פסק-דין השופטת ע' ארבל: ערעור על גזר-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטת ד' סלע) בת"פ 334-11-12 מיום 15.7.2013, שהשית על המערער עונש של 33 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן. רקע 1. המערער הורשע על סמך הודאתו בעובדותיו של כתב אישום מתוקן בעבירה של ניסיון שוד בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 402(ב) ו-25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק). על-פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 26.10.2012 בסמוך לשעה 3:00, הגיע המערער לחנות נוחות בתחנת דלק, כשהוא שתוי ומחזיק על גופו סכין מתקפלת. המערער ביקש לקנות בקבוק בירה אך המוכר בחנות (להלן: המתלונן) סירב בטענה שאינו מורשה למכור אלכוהול בשעה כזאת. המערער יצא ונכנס את החנות וביקש פעם נוספת לקנות בירה. משסירב המתלונן למוכרה, יצא המערער מהחנות. כעבור מספר דקות שב המערער לחנות, שלף מכיסו את הסכין, הניפה מעלה ונעמד מול המתלונן כשרק דלפק המכירה מפריד ביניהם. המערער הניף את הסכין כלפי המתלונן, איים עליו בתנועות של דקירה ודרש ממנו בצעקות ובקללות שייתן לו כסף. המתלונן, שהיה אחוז פחד מהמערער, לא הצליח לפתוח את הקופה ועל-כן הוסיף המערער לאיים עליו באמצעות הסכין, תפס בכוח בכף ידו ועיקם את אצבעותיו. לאחר מכן השליך על המתלונן מוצרים שונים שהיו על הדלפק ואלה פגעו בראשו ובגופו של המתלונן. תוך כדי תקיפת המתלונן ניסה המערער להוציא כסף מן הקופה בכוחות עצמו אך לא הצליח לעשות כן. בשלב זה נמלט המערער בריצה ונתפס זמן קצר לאחר מכן כשמפיו נדף ריח אלכוהול. עובר למעשיו המתוארים, שתה המערער אלכוהול ובעת המעשים היה שתוי. 2. יצוין כי הודאתו של המערער נמסרה במסגרתו של הסדר טיעון, לאחר שנשמע חלק נכבד מראיות התביעה. בגזר הדין צוין כי הראיות שהובאו סייעו לצדדים להגיע להסדר הטיעון ולנסח את כתב האישום המתוקן, שהשינוי בו נסב סביב היות המערער שתוי בעת ביצוע העבירה. 3. בגזר דינו מיום 15.7.2013 נתן בית המשפט המחוזי את דעתו לערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה ממעשי המערער – שלומו וביטחונו של המתלונן, וכן קניינו של בעל העסק; ולנסיבות ביצוע העבירה, ובכלל זה לכך שמדובר בשוד אלים שבוצע תוך שימוש בסכין ואשר פגע במתלונן הן פיזית, הן נפשית. באשר למחלוקת בין בעלי הדין לעניין היות המערער שתוי בעת ביצוע המעשה, קבע בית המשפט כי אין לזקוף עובדה זו לחובתו כנסיבה מחמירה (כבקשת התביעה) או לזכותו כנסיבה מקלה (כבקשת ההגנה). אמנם אין חולק שהמערער שתה אלכוהול וכי התנהגותו היתה מבולבלת ומשונה, אולם לא הוכח כי היה שיכור באופן שהיה חסר יכולת של ממש להבין את אשר הוא עושה, וממילא המערער הכניס עצמו בהתנהגות פסולה למצב שבו הוא מסכן את הציבור. לאחר שהתייחס גם למדיניות הענישה הנוהגת בעבירות הנדונות, העמיד בית המשפט את מתחם העונש ההולם על 2 - 5 שנות מאסר בפועל. אשר לנסיבות חיצוניות לעבירה, התחשב בית המשפט בהודאת המערער, אף שבאה לאחר שמיעת חלק נכבד מראיות התביעה; נסיבותיו האישיות הקשות כפי שפורטו בתסקיר בעניינו; היותו "בגיר צעיר"; וכן העבודה ששירת שירות צבאי מלא חרף מצבה הקשה של משפחתו. מנגד, התייחס בית המשפט לעברו הפלילי הכולל, בין השאר, הרשעה קודמת מגיל 16 בעבירות של הצתה ותקיפה הגורמת חבלה של ממש. צוין כי מדובר בעבר שאינו מכביד אך ניכר כי המערער לא ניצל את ההזדמנויות שניתנו לו על-ידי בית משפט לנוער. כמו-כן התייחס בית המשפט להערכת קצין המבחן כי מהמערער נשקפת רמת סיכון גבוהה להישנות עבירות אלימות בדרגה חמורה. בסופו של דבר, גזר בית המשפט על המערער עונש של 33 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, 18 חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור במשך שלוש שנים עבירה בה הורשע או עבירת אלימות או רכוש מסוג פשע, ופיצוי למתלונן בסך של 10,000 ש"ח לתשלום ב-20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.10.2013. כמו-כן הומלץ כי שירות בתי הסוהר יבחן אפשרות להעניק למערער עזרה טיפולית בכלים המצויים בבית הסוהר, אם לצורך גמילה מאלכוהול ואם לשיקומו בתחומים אחרים. 4. המערער עותר להפחתת תקופת המאסר שהוטלה עליו ולהקטנת סכום הפיצוי שבו חויב, תוך דחיית תשלומו לאחר מועד שחרורו. באת-כוח המערער טוענת שבית המשפט שגה בדחותו את טענת ההגנה בדבר הקרבה לסייג השכרות כנסיבה להקלה בעונש. לדבריה, סעיף 40ט(ב) לחוק מורה לבית המשפט להתחשב בקרבה לסייג מאחריות פלילית בשלב קביעת מתחם העונש, ככל שיש בכך כדי להפחית מחומרת המעשה או אשמו של הנאשם. במקרה דנן הוכח בראיות התביעה כי המערער היה שתוי בעת ביצוע העבירה באופן המתקרב לסייג השכרות. לפי הטענה, אילולא היה המערער שתוי, הוא לא היה מבצע את העבירה. עוד נטען למחדל חקירה שעניינו הימנעות מבדיקת רמת שכרותו של המערער בזמן אמת, חרף אינדיקציות חד-משמעיות לשכרות. מחדלים אלה מחזקים את הטענה כי היה קרוב לסייג וכי בנסיבה זו יש כדי להפחית מחומרת מעשיו. עוד נטען כי מתחם הענישה שנקבע חמור מזה הנהוג בפסיקה לעבירה הנדונה; כי המקרה שלפנינו אינו ברף העליון של עבירות השוד; וצוינו נסיבותיו האישיות הקשות של המערער וגילו הצעיר. לגבי הפיצוי בפרט, נטען כי מדובר בסכום גבוה שאינו מותאם ליכולותיו הכלכליות הדלות של המערער, וכי במקרים מקבילים נהוג בפסיקה להשית פיצויים בסכומים נמוכים יותר. הוטעם כי המתלונן לא נפצע, לא נזקק לטיפול רפואי וכן לא נגרם כל נזק לחנות. 5. באת-כוח המשיבה נשענת בטיעוניה על עיקר נימוקי בית המשפט המחוזי. היא מזכירה כי מדובר בשוד אלים שבוצע כאשר המערער חמוש בסכין ומטיל את אימתו על המתלונן. עוד היא טוענת כי הקרבה לסייג מאחריות פלילית אינה רלוונטית ובסופו של דבר בית המשפט לא זקף אותה לחובתו או לזכותו של המערער. עוד על-פי שיטתה, שכרות אינה יכולה לשמש נסיבה מקלה. היא מוסיפה כי המערער מתכחש לצריכת האלכוהול הבעייתית שלו, אשר מעצימה את מסוכנותו. באשר לפיצוי, היא גורסת כי מדובר בסכום ראוי. נכון שיש פסקי דין לכאן ולכאן בעניין זה, אך המתלונן לא נפצע רק בנס ומשום כך, בין היתר, אין להתערב גם במישור זה. צוין כי המתלונן לא התייצב לדיון וככל-הנראה יצא את הארץ. 6. בדיון שנערך בערעור התעוררה מחלוקת בשאלה אם המערער סירב לטיפול גמילה כנטען בתסקיר העדכני שהוגש בעניינו, או שמא כטענת באת-כוחו הוא ביקש לאורך זמן ומבקש גם עתה להשתלב בטיפול, מילא את הטפסים הרלוונטיים והתראיין אצל נרקולוג כנדרש. באשר על כן, התבקש שירות המבחן להגיש תסקיר משלים לאחר שיערוך בירורים בסוגיה. בתסקיר המשלים דווח כי "כל הפרטים שדווחו לכבוד בית המשפט תקפים ונכונים." נמסר כי כשהגיע המערער לכלא מעשיהו, טען בפני גורמי הטיפול שאין לו בעיית אלכוהול. בהמשך, על מנת לברר אם קיים צורך טיפולי בתחום ההתמכרויות, הוא רואיין בהתאם לנהלים על-ידי נרקולוג, שקבע כי הוא אינו זקוק לגמילה פיזית. התרשמות גורמי הטיפול היתה כי הוא זקוק לטיפול במישור הנפשי ולפיכך הוצע לו להשתלב בטיפול אינטנסיבי בכלא חרמון אך המערער סירב. לצד זאת, עלתה אפשרות לשלבו בקבוצה בסיסית בנושא הכרת נזקי ההתמכרות לאלכוהול בכלא שבו הוא שהה, אך המערער שלל צורך טיפולי. שירות המבחן מעריך כי יתכן שהדבר אירע על רקע התרשמות הנרקולוג, כשהמערער הבין כי הוא אינו זקוק לטיפול. על כל פנים, לאחר שהמערער חזר לבית הכלא מהדיון בערעורו ביום 2.12.2013, הוא ביקש להשתלב בטיפול. אלא שכרגע המערער מוגדר כאסיר במצוקה נפשית ועד להתייצבות מצבו הנפשי לא ניתן לשלבו בטיפול. נמסר כי הוא ימשיך להיות במעקב של גורמי הטיפול בכלא. בתגובתו לתסקיר המשלים חזר המערער על עמדתו לפיה לא רק שלא סרב לטיפול, כי אם פנה לקבל טיפול, מילא את הטפסים המתאימים ואף נבדק על-ידי נרקולוג. הודגש כי בדיקה שכזו אינה נערכת לאסירים שאינם מעוניינים בטיפול. המערער אף לא הבין את טענת הנרקולוג כי הוא אינו זקוק לגמילה והבהיר כי הוא מעוניין בכך. עוד נטען כי התאמתו של המערער לקבוצה הטיפולית להכרת נזקי ההתמכרות לאלכוהול נערכה מרצונו והמפגשים במסגרת זאת היו אמורים להתחיל בחודש דצמבר. נמסר כי לאחר הדיון בערעור, המערער הטיח את טענותיו בפני העו"ס. ימים ספורים לאחר מכן הועבר לבית כלא המרוחק ממגורי משפחתו. המערער רואה בכך משום עונש על כך שהעז להטיח בפני העו"ס את טענותיו. לבסוף נטען כי המערער אכן במצב נפשי קשה, שמחמיר נוכח תחושת אין האונים שבה הוא מצוי: בעוד שהוא מבקש להשתלב בטיפול, נטען לגביו כי הוא שולל צורך טיפולי; בעוד שהוא אמור להתחיל בקבוצה טיפולית לאחר שנבדקה התאמתו לכך, נטען כי עד להתייצבות מצבו הנפשי לא ניתן לשלבו בטיפול כלל. הוא חותם את הדברים בכך שהוא עדיין מעוניין בטיפול אך טרם זכה לכך. הכרעה 7. עיינתי בטענות בערעור, שמעתי את טענות הצדדים בדיון ולא מצאתי עילה להתערב בעונש שנגזר על המערער, למעט בנקודה אחת והיא מועד תשלום הפיצוי שהוטל, כמפורט בהמשך הדברים. בתמונה הכוללת, התרשמתי כי בית המשפט המחוזי התחשב בשיקולים השונים שעל הפרק בצורה מאוזנת ומדודה וכי העונש שהטיל על המערער הולם את חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו, את מידת אשמו של המערער ואת נסיבותיו האישיות. 8. החומרה הניבטת ממעשיו של המערער מדברת בעד עצמה. המערער ניסה לשדוד את המתלונן בהגיעו בשעת לילה מאוחרת לחנות בתחנת דלק כשהוא שתוי ובאמתחתו סכין. לאחר שהמתלונן לא נעתר לבקשותיו לרכוש אלכוהול, חזר המערער לחנות והחל להניף את הסכין לעבר המתלונן בתנועות מאיימות, ולדרוש ממנו בצעקות ובקללות שייתן לו כסף. אף שהמתלונן התרצה לדרישותיו של המערער וניסה ללא הצלחה למסור לו הכסף שבקופה, הוסיף המערער לאיים על המתלונן באמצעות הסכין ואף תפס בכוח את כף ידו ועיקם את אצבעותיו. המערער השליך עליו חפצים שונים, וביניהם מכשיר ה"ברקוד" שהיה על הדלפק. לבסוף ניסה המערער לפתוח את הקופה בכוחות עצמו ומשהדבר לא עלה בידו, נמלט מהחנות. דומה כי במעשי המערער, מעבר לפגיעה המיידית והברורה בביטחונו של המתלונן וברכוש שעליו היה מופקד, יש גם מימד בולט של ביזוי והשפלה – בצעקות, בקללות, באיומים, בעיקום אצבעותיו של המתלונן ובהשלכת החפצים לעברו. העובדה שישנם מעשי שוד חמורים יותר בנסיבותיהם אין פירושה כי מעשה השוד שלפנינו הוא ברף החומרה התחתון או כי לא היה אלים, טענה שהועלתה על-ידי ההגנה בבית המשפט קמא. לכך יש להוסיף את עברו הפלילי של המערער, אשר חרף גילו הצעיר הספיק לצבור לחובתו הרשעה קודמת בעבירות אלימות (בין היתר). בהקשר זה העיר בית המשפט קמא ובצדק כי המערער לא השכיל לנצל את ההזדמנויות שניתנו לו בעבר. לבסוף, לא ניתן להתעלם גם מהערכת קצין המבחן כי מהמערער נשקף סיכון גבוה להישנות עבירות אלימות בדרגה חמורה, נתון שיש בו כדי ללמד על הצורך בהטלת עונש מאסר ממושך ומרתיע בנסיבות העניין. 9. מנגד, עומדת לזכותו של המערער הודאתו במיוחס לו. אף שההודאה נמסרה לאחר שמיעת חלק גדול מראיות התביעה, דומה כי דיוני ההוכחות שקוימו חידדו את המחלוקת שבין הצדדים באופן שהוביל לתיקון כתב האישום וגיבוש הסדר הטיעון על בסיסו. כמו-כן, עומדים לזכות המערער גילו הצעיר, נסיבות חייו המורכבות כפי שבוטאו בתסקיר שנערך בעניינו, והעובדה שהשלים את שירותו הצבאי במלואו. 10. אשר לסוגיית האלכוהול. אין לי אלא להסכים עם הניתוח והמסקנות של בית המשפט המחוזי בעניין זה. אין חולק כי המערער היה שרוי תחת השפעת אלכוהול בעת ביצוע העבירות. דומה כי גם אין חולק שהתנהגותו היתה מבולבלת ומשונה, אף בעיני קורבנו. ואולם איני סבורה כי יש בכך משום נסיבה להקלה בנסיבות שלפנינו. סייג השכרות פורס את חסותו בראש ובראשונה על מי שביצע את העבירה במצב של שכרות שנגרמה שלא בהתנהגותו הנשלטת או שלא מדעתו (סעיף 34ט(א) לחוק). בענייננו לא נטען כי המערער שתה לשוכרה שלא מדעתו או מרצונו. מקובלת עליי קביעת בית המשפט קמא בהקשר זה כי לא היה בדעת המחוקק לעודד אנשים להשתכר או ליטול סמים על-ידי מתן הגנות למעשים אסורים שביצעו בחסותם של חומרים אלה. ועוד, כשם שהעיר בית המשפט המחוזי, דווקא העובדה שאלכוהול פוגע בעכבות של מי שצורך אותו בכמות גדולה, עלולה לגרום לכך שאדם ינהג באלימות רבה יותר מאשר שהיה נוהג לו היה פיכח. בהקשר זה ראוי לציין כי בתסקיר שהוגש לבית המשפט קמא צוין כי גם בעבר נטה המערער לצמצם את אחריותו לעבירת אלימות שבה הורשע בטענה כי היה תחת השפעת אלכוהול. אם כן, נראה שאין זה המקרה הראשון שבו ברקע ביצוע העבירה ניצבת צריכת האלכוהול של המערער. ואכן, שירות המבחן העריך כי חלק מהסתבכותו של המערער עם החוק נובעת מדפוסי צריכת אלכוהול בעייתיים. סיכומו של דבר, בנסיבות שתוארו, אף אם האלכוהול ששתה המערער השפיע על שיקול-דעתו בשעה שביצע את העבירה, אינני סבורה כי שיקול זה צריך להוביל להקלה עימו. 11. אשר למחלוקת שנתגלעה בין המערער לבין גורמי הטיפול בשאלת נכונותו של המערער להשתלב בטיפול גמילה או טיפול דומה. אין בכוונתי לתמוך בגרסתו של מי מהצדדים. בעיקר יש להצר על חוסר האמון שנוצר בין המערער לבין גורמי הטיפול בבית הכלא, באופן שמונע את קידום שיקומו. בנסיבות אלה, לא אזקוף לחובת המערער את הימנעותו לשתף פעולה עם הליך טיפולי, כמדווח על-ידי שירות המבחן; וכך לא אזקוף לזכותו את רצונו להשתלב בטיפול ולקדם את שיקומו, כטענתו. נותר רק לקוות במבט צופה פני עתיד כי המערער יצליח לנצל את הכלים העומדים לרשותו בבית הכלא לצורך שיקומו וכי יעלה בידי שירות המבחן לספק לו את הכלים הללו בצורה המיטבית האפשרית. 12. ולבסוף לרכיב הפיצוי. יש יסוד לטענה כי מדובר בפיצוי בשיעור בלתי מבוטל בהתחשב בנהוג בנסיבות דומות. ברם לא מדובר בחריגה בסדר גודל המצדיק את התערבותנו. יחד עם זאת, בהתחשב בקושי הכלכלי הנטען, בעובדה שהמערער נדון לעונש מאסר של מספר שנים שבמהלכן לא יוכל להשתכר, ובשים לב לכך שעל-פניו סכום הפיצוי לא נועד לפצות על נזק קונקרטי מיידי, רואה אני לדחות את יתרת התשלום לאחר שחרורו של המערער מן הכלא. יתרת הפיצוי תשולם אפוא בתנאים שקבע בית המשפט המחוזי, אלא שהתשלום הבא יתחדש 30 יום לאחר שחרורו של המערער מהכלא (וימשיך להיות משולם בכל אחד לחודש שלאחריו). הערעור, אפוא, נדחה, בכפוף לאמור בפסקה 12. ניתן היום, כ"ח בשבט התשע"ד (29.1.2014). המשנָה לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13060010_B05.docעכב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il