בני משפחת סאמין ציונה ז"ל נ. כב' השופטת דינה כהן

פסק-דין בתיק בג"ץ 6000/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6000/08 בפני: כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט י' דנציגר העותרים: בני משפחת סאמין ציונה ז"ל נ ג ד המשיבות: 1. כב' השופטת דינה כהן 2. מדינת ישראל עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ל' בסיון התשס"ח (03.07.08) בשם העותרים: עו"ד דרור שוסהיים, עו"ד יוסי ערוסי, עו"ד משה אלמליח בשם המשיבים: עו"ד דניאל מארקס פסק-דין השופטת מ' נאור: בית משפט השלום (כבוד השופטת דינה כהן) הורה על נתיחת גופתה של המנוחה סאמין ציונה ז"ל. בעתירה שלפנינו מבקשים בני המשפחה שנבטל החלטה זו ונאפשר להביא את המנוחה לקבר ישראל בהקדם בלי נתיחה לה הם מתנגדים מטעמים שבהלכה ומטעמי כבודה של המנוחה. כדי שלא לחשוף פרטי חקירה מוכמנים נסתפק בציון העובדה שהמנוחה נמצאה כפותה בביתה ללא רוח חיים וכי מהממצאים שבבית עולה כי היא מצאה את מותה במהלך שוד. לא נוסיף פרטים. במצוות בית משפט השלום נערכה בדיקה חיצונית של הגופה במרכז הלאומי לרפואה משפטית, אך לאחר השלמת הבדיקה ציין פרופסור היס כי כדי לקבוע את סיבת מותה של המנוחה ואת מנגנון המוות צריך לבצע נתיחה שאת פרטיה מסר במכתב שהועבר לבית המשפט. בית משפט השלום קבע בעקבות המכתב האמור, כי אין אינדיקציה חיצונית מספקת המוליכה למסקנה ממה נגרם המוות וכי רק חוות דעת לאחר נתיחה תוכל להסיר את סימני השאלה. על כן הורה בית המשפט, כאמור, על נתיחה שלאחר המוות. שמענו לעת ערב טענות הצדדים ובמקביל הועברה גופת המנוחה לעריכת בדיקה חדשנית באמצעות מכשיר MRI. לאחר הבדיקה קיבלנו הודעה לפיה מוכנה המדינה לוותר על חלק מן הבקשה, אך היא עומדת על בקשה לנתיחה חלקית באיזור הצוואר, הכל כמפורט בהודעה שהוגשה. המשפחה מתנגדת גם לבקשה זו. נותר איפוא הצורך להכריע בשאלת הנתיחה ולו במתכונתה החלקית. לאחר ששקלנו טענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה שאין הכרח בנסיבותיו של עניין זה בביצוע הנתיחה על אף התנגדות המשפחה, ולו במתכונתה המצומצמת. ראינו לנכון להזכיר, כי אין ספק בליבנו כי הפרקליטות והמשטרה פועלות ממניעים ראויים וכדי להביא למיצוי של החקירה בלא לאפשר לחשוד, אם ייתפס כזה, לחמוק מן הדין בשל טענות שיוכל להעלות עקב אי ביצוע נתיחה. אכן, הנחתנו היא כי אם לא תבוצע נתיחה, לא ניתן יהיה לקבוע את הדרך המדויקת בה מצאה המנוחה את מותה. עם זאת, אין אנו סבורים כי בנסיבותיו של עניין זה יש חשש ממשי שהדבר יפגע בהוכחת הקשר הסיבתי שבין מעשה העבירה והמוות, כך הוא גם אם נניח כי לא ניתן יהיה לשלול את האפשרות שפעולות ההחייאה, שלמרבה הצער לא צלחו, תרמו למותה של המנוחה, טענה שהועלתה מטעם גורמי המדינה בשמו של המכון לרפואה משפטית. לעניין זה נזכיר מעשה שהיה, בו ירה אדם יריות לעבר המנוח והכדורים פגעו בו (ע"פ 29/79 סלמאן נ' מדינת ישראל, פ"ד לד(2) 118 (1979)). באותה פרשה לא נערכה נתיחה לאחר המוות וכפי שהסביר בעדותו הפתולוג שנתן המלצה באותה הפרשה, ניתוח גופה אחרי המוות מבוצע רק כאשר סיבת המוות מוטלת בספק ואילו במקרה שהסיבה ברורה לגמרי, כמו מקרהו של אדם שנהרג בתאונת דרכים, אין צורך בניתוח. פרקליטו של הנאשם באותה פרשה, העלה אפשרות תיאורטית שמא נפטר המנוח מהתקף לב בטרם פגעו בו הכדורים, לטעמו רק על ידי נתיחה היה ניתן להסיר ספק זה. השיב בית המשפט לאותו פרקליט: "יש לדחות את הטענה הנ"ל, אין התביעה הכללית חייבת להוכיח את אשמתו של הנאשם עד כדי ביטחון מוחלט ולשלול כל ספק, אפילו הוא תיאורטי גרידא. חובתה לשכנע את בית-המשפט מעבר לספק סביר, ולא מעבר לכל ספק, ומערכת משפט תקינה לא תוכל להתחשב בספקות שאין מאחוריהם אלא פלפול ריק..." אכן, נסיבות ענייננו שונות במקצת, אך דומני שנוכח כל הראיות החיצוניות, הסיכון שתתקבל טענה בדבר העדר קשר סיבתי במקרה שלפנינו קלוש הוא וזאת גם אם אצא מן ההנחה שפעולות ההחייאה קשורות לתוצאה המצערת. לעניין זה אין אלא להזכיר את סעיף 309 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. אכן, לעיתים נתיחה חיונית כדי לקבוע אם סיבת המוות הספציפית היתה או לא היתה בעבירה כגון כשלא ברור אם אדם נפטר מנפילה או מפעולת אלימות (ראו והשוו: בג"ץ 7695/01 ווינטראוב נ' השופט ר' בן יוסף, פ"ד נו(1) 418 (2001)). לא כך הוא לכאורה בענייננו. טענה נוספת שהעלתה המדינה היא שאפשר שבאמצעות הנתיחה יתבררו פרטי חקירה מוכמנים, בנוסף לפרטים החיצוניים (אותם לא פרטנו). דבר זה עשוי יהיה לסייע לחקירה אם יאותר חשוד. אף שלא ניתן לשלול אפשרות מעין זו, האפשרות נראית בנסיבות העניין, כה רחוקה, עד שאין בה כדי להצדיק את הנתיחה. כדי להסיר ספק אבהיר, כי אכן בהעדר נתיחה ולו במתכונת מצומצמת, מן הסתם לא יוכל הרופא המשפטי ליתן חוות דעת מפורטת, דבר דבור על אופניו, כפי שאנו רואים לא אחת בתיקים בהם נגרם מותו של אדם. מקובל עלי גם כי עשויות להיות שאלות עליהן לא יוכל הרופא המשפטי להשיב בהעדר נתיחה. ועם כל זאת, משלא עלה בידי המדינה לשכנענו בנסיבותיו של עניין זה כי יש הכרח בביצוע הנתיחה לה מתנגדת המשפחה, סברנו שיש מקום להתערב בהחלטתו של בית משפט השלום. בהסכמת המדינה אנו רואים את הדיון כאילו הוצא צו על תנאי ואנו עושים צו החלטי ומורים על ביטול החלטתו של בית משפט השלום בעניין נתיחת הגופה. ניתן יהיה להביא את המנוחה לקבר ישראל בלא נתיחה. צו איסור הפרסום מבוטל בהסכמה. ניתנה היום, א' תמוז התשס"ח (4.7.08), בשעה 02:15. ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08060000_C03.doc רצ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il