פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 6/18

פלוני נ. מדינת ישראל

עתירה למתן היתר שהייה בישראל לעותר תושב עזה בשל טענות למאוימות על רקע שיתוף פעולה עם כוחות הביטחון.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?
תאריך פרסום 05/09/2018 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 6/18 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה היתר שהייה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה למתן היתר שהייה בישראל לעותר תושב עזה בשל טענות למאוימות על רקע שיתוף פעולה עם כוחות הביטחון.
החלטת בית המשפט נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) — ההכרעה התייתרה — אין עוד צורך בהכרעה שיפוטית.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 6/18

פלוני נ. מדינת ישראל

עתירה למתן היתר שהייה בישראל לעותר תושב עזה בשל טענות למאוימות על רקע שיתוף פעולה עם כוחות הביטחון.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?

סיכום פסק הדין

העותר, תושב רצועת עזה, עתר לבג"ץ בבקשה לקבל היתר שהייה בישראל בטענה כי הוא מאוים בשל שיתוף פעולה עם כוחות הביטחון. במהלך ההליך, ועדת המאוימים דנה בבקשתו ודחתה אותה, בקובעה כי לא נמצא חשש ממשי לחייו. המדינה טענה כי העתירה מיצתה את עצמה שכן היא לא התייחסה להחלטה העדכנית של הוועדה, וכי לא מוצו ההליכים. בית המשפט קיבל את עמדת המדינה, מחק את העתירה וציין כי העותר רשאי להגיש עתירה חדשה לבית המשפט לעניינים מנהליים כנגד ההחלטה החדשה של הוועדה, ככל שיחפוץ בכך. הצו הארעי שניתן לעותר הוארך לזמן קצוב כדי לאפשר לו להתארגן.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים נ' סולברג, ע' ברון, ד' מינץ
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פלוני
  • פלונית
  • פלונית

נתבעים

  • מדינת ישראל
  • ממשלת ישראל
  • היועץ המשפטי לממשלה
  • משרד הפנים
  • ועדת המאוימים - משרד הביטחון
  • שירות הביטחון הכללי
  • משטרת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר מאוים ברצועת עזה בשל שיתוף פעולה עם כוחות הביטחון הישראליים.
  • יש להעניק לעותר היתר שהייה בישראל.
טיעוני ההגנה
  • ועדת המאוימים דנה בעניינו של העותר ודחתה את בקשתו לאחר שלא נמצא חשש ממשי לחייו.
  • העתירה מיצתה את עצמה שכן היא אינה עוסקת בהחלטה העדכנית של הוועדה.
  • העתירה הוגשה ללא מיצוי הליכים כנדרש.
מחלוקות עובדתיות
  • האם נשקפת לעותר סכנה ממשית לחייו ברצועת עזה.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • החלטת ועדת המאוימים מיום 28.5.2018

הפניות לתיקים אחרים

הפניות לפסקי דין אחרים
  • חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000
  • צו בתי משפט לעניינים מנהליים (שינוי התוספות הראשונה והשנייה לחוק), התשע"ח-2018

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

צווים וסעדים

צו ביניים
הטענה הועלתה והתקבלה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 6/18 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6/18 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ד' מינץ העותרים: 1. פלוני 2. פלונית 3. פלונית נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. ממשלת ישראל 3. היועץ המשפטי לממשלה 4. משרד הפנים 5. ועדת המאוימים - משרד הביטחון 6. שירות הביטחון הכללי 7. משטרת ישראל עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותרים: עו"ד פאייז יונס בשם המשיבים: עו"ד רותם סלמה פסק-דין השופט ד' מינץ: 1. עניינה של העתירה בבקשת עותר 1 (להלן: העותר), תושב רצועת עזה, לקבל היתר שהייה בישראל. עותרת 2 היא בת זוגו ועותרת 3 היא ביתם. לטענת העותר, נשקפת לו סכנה בשל שיתוף פעולה עם כוחות הביטחון הישראליים. 2. בשנת 2013 פנה העותר לראשונה לוועדה לבחינת טענות בדבר מאוימות על רקע שיתוף פעולה עם ישראל (להלן: ועדת המאוימים). ביום 5.5.2015, לאחר שניתנו מספר סעדי ביניים, נדחתה בקשת העותר למתן היתר שהייה בישראל. 3. ביום 15.2.2017, לאחר מספר פניות של בא-כוחו של העותר בקשר להגשת בקשה נוספת לוועדת המאוימים, נמסר לעותר מענה לפיו פניותיו אינן מכילות טענות קונקרטיות למאוימות וכי עליו להעביר "טופס בקשה לוועדת מאוימים" ובמסגרתו לפרט טענותיו. 4. ביום 1.1.2018 הוגשה העתירה שלפנינו. עם הגשת העתירה הורה השופט א' שהם על מתן צו ארעי האוסר על הרחקתו של העותר מישראל עד למתן החלטה אחרת. 5. ביום 3.9.2018 הוגשה תגובה מקדמית מטעם המשיבים ובקשה למחיקת העתירה על הסף. מתגובת המשיבים עולה כי ביום 28.5.2018 דנה וועדת המאוימים בעניינו של העותר ודחתה את בקשתו. בהחלטת יו"ר הוועדה נכתב כי בהתבסס על החומר הגלוי ומידע שנמסר בעל-פה, נמצא כי אין חשש ממשי לחייו של העותר ברצועת עזה. נוכח החלטה זו טענו המשיבים כי העתירה במתכונתה הנוכחית, שאינה עוסקת בהחלטה האחרונה שניתנה בעניינו של העותר, מיצתה עצמה. מעבר לאמור ובנוסף, המשיבים טענו כי דין העתירה להידחות על הסף אף מחמת היותה מוקדמת ובשל כך שהוגשה ללא מיצוי הליכים כנדרש. 6. נוכח החלטת ועדת המאוימים בעניינו של העותר אנו סבורים כי במצב הדברים הנוכחי העתירה אכן מיצתה את עצמה ודינה להימחק. יצוין, כי אין באמור כדי למנוע מן העותרים להעמיד את החלטת הוועדה מיום 28.5.2018 לביקורת שיפוטית, ככל שהם סבורים כי יש עילה לכך. ברי כי אין באמור משום הבעת עמדה לגופם של דברים וטענות הצדדים בעניין החלטה זו שמורות להם. עוד יוער, כי בהתאם לפרט 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, אשר תוקן לפי צו בתי משפט לעניינים מנהליים (שינוי התוספות הראשונה והשנייה לחוק), התשע"ח-2018 (סעיף 1(3)(ג)), עתירה חדשה כאמור תוגש לבית המשפט לעניינים מנהליים. 7. העתירה נדחית אפוא. על מנת לאפשר לעותרים שהות להתארגן, הצו הארעי ימשיך לעמוד בתוקפו עד ליום 3.10.2018. ניתן היום, ‏כ"ה באלול התשע"ח (‏5.9.2018). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 18000060_N09.doc רח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, supreme.court.gov.il