רשות מקרקעי ישראל נ. עזבון המנוח באדי מחמוד חלאילה באמצעות מנהאל באדי ח

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 5999/22 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופט עופר גרוסקופף המערערת: רשות מקרקעי ישראל נגד המשיבים: עזבון המנוח באדי מחמוד חלאילה באמצעות יורשיו 1. מנהאל באדי חלאיאלה 2. מותקאל באדי חלאיאלה 3. ג'מאל באדי חלאילה 4. ג'מיל באדי חלאילה 5. עזבון המנוח חפיז באדי חלאילה באמצעות בנו עמראן חפיז חלאילה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 16.5.2022 בה"פ 30738-12-13 שניתן על ידי כבוד השופט יצחק כהן תאריך ישיבה: ט"ו בטבת התשפ"ב (19.12.2021) בשם המערערת: עו"ד יעל גליקמן בשם המשיבים: עו"ד מוחמד בשיר; עו"ד מוחמד שלאעטה פסק-דין בהמשך לדיון קדם-הערעור מיום 12.2.2025 ולהחלטה מיום 17.2.2025, וכן בהתאם להחלטתנו מיום 10.12.2024, הגישה המדינה (היא המערערת) בתיק זה תחשיב מתוקן ובקשה למתן פסק דין. ביום 16.3.2025 הגיש בא-כוח הנפקעים (הם המשיבים) את התייחסותם, במסגרתה הלין על כך שהתחשיב המתוקן איננו מפורט דיו, תוך שהוא מצביע על פערים בין הסכומים שצוינו בו לבין חישוביו שלו. בנוסף, טען בא-כוח הנפקעים כי היה על המדינה לשלם לנפקעים פיצויים בגין דמי חכירה אבודים עד למתן פסק הדין המשלים בבית המשפט קמא (בשנת 2022), ולהוסיף עליהם שכר טרחת עורך-דין, בעוד המדינה חישבה את דמי הפיצויים עד למתן פסק הדין הראשון (בשנת 2015). כמו כן, נטען כי המדינה לא פירטה האם תחשיבה מתייחס גם לשנים 1986-1983, אשר גם בגינם יש לפסוק דמי חכירה אבודים. עוד טען בא-כוח הנפקעים כי אין לזקוף לחובת הנפקעים את הסכום שקוזז כמקדמה עבור תשלום מס שבח. נוכח האמור, גורס בא-כוח הנפקעים כי יש למנות מומחה מטעם בית המשפט או לתת למדינה הנחיות מתאימות לביצוע התחשיב כדבעי. נוסף על האמור, ביקש בא-כוח הנפקעים כי ההנחה שתינתן בנוגע להחזר החוב בתיק זה תעמוד על 15% וכי בנסיבות המקרה דנן יש לפסוק לטובת הנפקעים הוצאות משפט נוספות. ביום 1.4.2025 הגישה המדינה את תגובתה, בה טענה כי יש לדחות את כלל טענות הנפקעים. לטענתה, התחשיב שהוגש מטעמה תואם את החלטת בית המשפט מיום 17.2.2025 ואת האופן בו הוגשו תחשיבי המדינה ביתר התיקים המתנהלים תחת המתווה הדיוני המאוחד; וכי מכל מקום הפערים שעליהם הצביעו הנפקעים קיבלו מענה בתגובת המדינה מיום 4.12.2024, לה צורף פירוט של התחשיב הקודם שנעשה (שבעניין הפערים הנטענים אין בו שום שינוי לעומת התחשיב המתוקן). בתוך כך, נטען כי אין מקום לפסוק לנפקעים דמי חכירה אבודים בגין התקופה שלאחר שנת 2015, אז הועבר לידי הנפקעים מלוא סכום הפיצוי המגיע להם בהתאם לקביעות בפסק הדין החלקי (ואף מעבר לכך), וכי בפירוט התחשיב שצורף לתגובת המדינה מיום 4.12.2024 יש התייחסות גם לשנים 1986-1983. עוד טוענת המדינה כי יש לדחות את טענות הנפקעים המתייחסות לזקיפת המקדמה בעבור מס שבח על חשבון דמי החכירה האבודים ולפסיקת הוצאות משפט נוספות – אשר נדונו זה מכבר בהחלטה מיום 12.10.2024 ונדחו. לבסוף, מוסיפה המדינה כי דרישת הנפקעים למתן הנחה בשיעור גבוה מזה שנקבע במתווה ההנחות אין לה על מה להישען. כן יצוין, כי בצידה של התגובה, הגישה המדינה תחשיב מתוקן בעקבות התאמות שנדרשו בו באשר לאופן יישום מתווה ההנחות, לאור החלטות שניתנו לאחרונה בתיקים אחרים. לאחר שבחנו את טענות הצדדים, סברנו כי הדין עם המדינה. ההסברים שסיפקה המדינה באשר לפערים עליהם הצביע בא-כוח הנפקעים נמצאו מספקים בעינינו, וזאת גם בשים לב לפירוט שהעבירה המדינה בשעתו (בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 18.11.2024 ובעקבות טענות דומות שהעלו הנפקעים), אליו לא התייחס בא-כוח הנפקעים בהודעתו מיום 16.3.2025. דברים דומים אמורים גם ביחס לטענת הנפקעים הנוגעת לחישוב דמי חכירה אבודים בעבור השנים 1986-1983. באשר לטענת הנפקעים לפיה יש להורות למדינה לשלם לנפקעים דמי חכירה אבודים עד למתן פסק הדין המשלים על ידי בית המשפט קמא בשנת 2022, לא מצאנו בה ממש. בעניין זה צודקת המדינה כי בהינתן שהתברר כי מלוא סכום הפיצוי שולם לנפקעים בשלהי שנת 2015, אין מקום להוסיף ולחשב את דמי החכירה האבודים מעבר למועד זה. אף טענות הנפקעים הנוגעות לתשלום מס השבח ששולם כמקדמה ולבקשתם להוסיף הוצאות משפט על שכר הטרחה שנפסק לטובתם בפסק הדין החלקי – דינן להידחות, משאלו קיבלו מענה מפורט בהחלטתנו מיום 10.12.2024 ולא ראינו טעם מבורר לשוב ולהידרש אליהן בשנית. לבסוף, לא מצאנו הצדקה להיעתר לבקשת הנפקעים להעניק להם הנחה העולה על השיעור שנקבע במתווה ההנחות, משזו הועלתה בצורה כללית וסתמית. נוכח האמור, משלא נותרו מחלוקות שלא הוכרעו על תחשיב המדינה המתוקן (אשר צורף כנספח א' לבקשת המדינה מיום 25.2.2025; והעתק מתוקן שלו צורך כנספח 1 לתגובת המדינה מיום 1.4.2025) ובהינתן שאין בפי מי מהצדדים טענות נוספות הנשענות על פלוגתאות פרטניות שלא זכו למענה – ניתן בזאת תוקף של פסק דין לתחשיב שהוגש מטעם המדינה. הנפקעים ישיבו למדינה את הסכומים ששולמו ביתר כמפורט בתחשיב ובשים לב לאמור בפסקה 4 להחלטה מיום 17.2.2025. לאחר ביצוע האמור, לא תהא למדינה טענה או דרישה כלשהי כלפי הנפקעים בגין התשלומים ששילמה להם ביתר.   פסק דין זה יבוא חלף פסק דינו של בית המשפט המחוזי. ערבון יושב למפקידו. ניתן היום, ‏ח' בניסן התשפ"ה (‏6.4.2025). יצחק עמית נשיא דפנה ברק-ארז שופטת עופר גרוסקופף שופט