עמיהוד אביב נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בירושלים רע"פ 5995/01 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט י' אנגלרד כבוד השופט א' א' לוי המבקש: עמיהוד אביב נגד המשיבה: מדינת ישראל רשות ערעור פלילי על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי לתעבורה בתל-אביב-יפו בת"פ 14032/97 תאריך הישיבה: ג' באייר התשס"ב (15.04.02) בשם המבקש: עו"ד עזריאלנט רות בשם המשיב: עו"ד אריה פטר פסק-דין השופטת ט' שטרסברג-כהן: שתי ערכאות קודמות הרשיעו את המבקש בגרימת מוות ברשלנות ובנהיגה במהירות העולה על המותר וברשלנות שגרמה לחבלה של ממש. על המבקש נגזרו 20 חודשי מאסר, מתוכם 8 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי, קנס בסך 7,500 ש"ח, 8 שנות פסילה מלהחזיק או מלקבל רשיון נהיגה וכן פיקוח שירות המבחן למשך שנה. הבקשה מתייחסת הן להרשעה והן לעונש. התאונה ארעה כאשר המבקש נהג באופנוע ברחובה של עיר, בלילה, פגע בהולך רגל שחצה את הכביש מימין לשמאל כוון נסיעתו. עקב הפגיעה נפגע הולך הרגל, המנוח, קשות ומת מפצעיו. המבקש עצמו נחבל בידו. אף שהבקשה מנסה לשוות לשאלות המועלות בה גוון של שאלות בעלות חשיבות כללית ציבורית מעבר לעובדות המקרה הנדון, אין הן שאלות מסוג זה כלל. הן מהטיעון בכתב והן מהטיעון בעל פה עולה בבירור כי התקיפה היא תקיפת ממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאות הקודמות בטענה כי הקביעות שגויות הן. על פי הקריטריונים הנקוטים בידינו לשם מתן רשות ערעור, אין מקום ליתן רשות ערעור במקרה זה. למעלה מן הדרוש וכדי להניח את דעת באת-כוח המבקש אוסיף, כי לגופו של עניין אנו בדעה כי לא יצאה שגגה מלפני אף אחת מן הערכאות הקודמות בתוצאה אליה הגיעו בהרשיען את המבקש, וזאת, גם אם הן לא ראו עין בעין זו עם זו עובדה כזו או אחרת. גם אם מסקנה זו או אחרת של כל אחת משתי הערכאות אינה מושתתת על אותן עובדות עצמן, ההרשעה היא כדין על פי נסיבות המקרה. הבקשה נדחית. ניתן היום, ג' באייר תשס"ב (15.4.02). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט החלטה לאחר שימוע פסק הדין ובטרם קמנו ממושבנו, פנתה אלינו באת-כוח המבקש וביקשה להתייחס לעניין העונש, שלא היתה התייחסות אליו בפסק דיננו. כן ביקשה היא מבא-כוח המשיבה לשקול הסכמה להפחתה בעונש תוך העמדתו על ששה חודשי מאסר במקום שמונה חודשים, והמרתם בעבודות שירות. לאחר היוועצות הודיענו בא-כוח המשיבה עמדתה, לפיה אין מקום להתערב בעונש. לאחר שמיעת טיעון באת-כוח המבקש לעניין מתן רשות ערעור על חומרת העונש, אנו מחליטים שלא ליתן רשות ערעור גם בשאלה זו. חומרת העונש אינה עילה למתן רשות ערעור לערכאה שלישית, אלא במקרים נדירים וחריגים ביותר, שענייננו אינו אחד מהם, מה עוד שהעונש הולם את נסיבות ביצוע העבירה ואת מדיניות הענישה בעבירות תעבורה קשות אלה. הבקשה נדחית גם לעניין חומרת העונש. יש לראות החלטה זו כחלק מפסק דיננו. ניתנה היום, ג' באייר תשס"ב (15.4.02). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט באת-כוח המבקש מבקשת עיכוב ביצוע המאסר לחודשיים - שלושה. מבקשת שהות לפנות בבקשת חנינה. בא-כוח המשיבה מתנגד לעיכוב הביצוע מעבר לזמן התארגנות. החלטה הגשת בקשת חנינה איננה משמשת נימוק לעיכוב ביצוע עונש של פסק דין חלוט. המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביום 15.5.02 עד השעה 10:00 בבית משפט השלום בתל-אביב. הערבויות ככל שהופקדו, תעמודנה בעינן. ניתנה היום, ג' באייר תשס"ב (15.4.02). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 01059950.J06 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. רשם בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected] לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il