עדי קהא נ. בנק דיסקונט סניף רחובות

פסק-דין בתיק בש"א 5994/12 בבית המשפט העליון בש"א 5994/12 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן המערער: עדי קהא נ ג ד המשיב: בנק דיסקונט - סניף רחובות ערעור על החלטתה של כבוד הרשמת של בית המשפט העליון ד' כהן-לקח מיום 11.7.12 בבש"א 4691/12 פסק-דין לפניי ערעור על החלטת כבוד הרשמת ד' כהן-לקח (בש"א 4691/12ב') מיום 11.7.2012, אשר דחתה את בקשת המערער לעיון חוזר בהחלטתה מיום 21.6.2012 (בש"א 4691/12א') שבה דחתה את בקשתו להארכת המועד להגשת ערעור על החלטתו של כבוד הרשם ג' שני מיום 25.4.2012 (בש"א 3227/12א'). בהחלטתו של הרשם בבש"א 3227/12, נדחתה בקשת המערער להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב שניתנה מפי כבוד השופטת ש' ברוש ביום 13.12.2010. בפסק דין זה דחה בית משפט קמא את ערעורו של המערער על החלטת כבוד הרשם ש' ברוך ז"ל מיום 19.9.2007, בבקשתו להארכת מועד להגשת ערעור על החלטתו של כבוד הרשם ב' יזרעאלי מיום 1.3.2005. בהחלטת הרשמת מיום 21.6.2012 (להלן: ההחלטה מיום 21.6.2012), היא ההחלטה נושא הבקשה לעיון חוזר כאמור, נקבע כי הבקשה הוגשה באיחור בלתי מבוטל וכי לא הוכח טעם מיוחד שיצדיק את הארכת המועד המבוקשת. בין היתר, עמדה הרשמת על כך שהבקשה לא לוותה בתצהיר; על כך שהמערער לא הוכיח כי סובייקטיבית עשה מאמצים מספקים למנוע את הטעות הנטענת על ידו, לפיה סבר כי ערעור על החלטת הרשם יש להגיש בתוך 45 ימים; ועל כך שהעובדה שהמערער אינו מיוצג אין בה כדי לקיים את יסוד הטעם המיוחד הנדרש והיא אינה פוטרת אותו מלברר את סדרי הדין החלים על העניין. זאת, בפרט נוכח איחוריו החוזרים על עצמם בהגשת הליכים משפטיים. בהמשך לכך, ביום 8.7.2012 הגיש המערער לבית המשפט בקשה לעיון חוזר בהחלטת הרשמת מיום 21.6.2012. בהחלטתה מיום 11.7.2012 דחתה אותה הרשמת בקובעה כי לא נמצאה עילה בדין לשינוי ההחלטה, וכי למעט הפנייה לתקנה 397 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, המערער לא נתן מענה לשאלה כיצד ניסה להימנע מהטעות באיחור בהגשת ההליך. מכאן הערעור שלפניי שבו טוען המערער, בין היתר, כי יש להכיר בזכות הגישה שלו לערכאות ולהתיר לו לברר את ההליך בבית המשפט. נוסף על כך טוען המערער כי הוא אינו מיוצג והוא מוסיף ומפרט כי לאורך הדרך ניהל מגעים עם הלשכה לסיוע משפטי לשם מינוי עורך דין מייצג בהליכים שהגיש לבית המשפט. כמו כן מעלה המערער טענות שעניינן מהות הסכסוך בינו לבין המשיב לגופו, ואיני מוצא מקום לפרטן. דין הערעור להידחות. ראשית, הבקשה לעיון חוזר אינה מצביעה על קיומן של נסיבות חדשות לכאורה שיצדיקו את בחינתה מחדש של ההחלטה מיום 21.6.2012. זאת ועוד; נראה שכתב הערעור מופנה בין היתר כלפי ההחלטה מיום 21.6.2012, אולם אין להתעלם מכך שהמועד להגשת ערעור על החלטה זו חלף והיא הפכה חלוטה (לעניין השפעתה של בקשה לעיון מחדש על מרוץ המועדים להגשת ערעור, ראו פסק דיני בבש"א 4613/12 פלונית נ' בנק הפועלים בע"מ (טרם פורסם, 20.6.2012)). בהקשר זה אציין, בבחינת למעלה מן הצורך, כי קביעותיה של הרשמת בהחלטתה מיום 21.6.2012 מקובלות עליי ואיני סבור כלל כי יש להתערב בהן. אשר לטענותיו בהן הוא מבקש להתיר לו לברר את ההליך נגד המשיב בבית משפט זה, לא מצאתי מקום להידרש אליהן במסגרת זאת. נוכח האמור לעיל, ובהתחשב בהתנהלותו של המערער, אשר פעם אחר פעם מאחר את המועדים להגשת הליכים שונים, אין מקום להיעתר למבוקש. אשר על כן, הערעור נדחה. ניתן היום, י"ב באלול התשע"ב (30.8.2012). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12059940_H02.doc שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il