חאלד זאכי חוסיני נ. פקיד הסדר המקרקעין בירושלים

4 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5988/22 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט ח' כבוב העותרים: 1. חאלד זאכי חוסיני 2. כאמל עארף חוסיני - בשם יורשי המנוחים 3. המנוחה למעה עארף מוסא אלחוסיני 4. המנוח עארף כאמל מוסא אלחוסיני 5. המנוח זאכי כאמל עראף אלחוסיני 6. המנוחה ודאד כאמל עארף אלחוסיני 7. המנוח כרים כאמל עארף אלחוסיני נ ג ד המשיב: פקיד הסדר המקרקעין בירושלים עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותרים: עו"ד מוהנד ג'בארה בשם המשיב: עו"ד יונתן נד"ב פסק-דין השופט ח' כבוב: עניינה של העתירה שלפנינו בהליכי הסדר ורישום זכויות במקרקעין הרשומים בגוש רישום 31558 (גוש ירדני 30512, גוש מנדטורי 30134) שבשכונת שייח' ג'ראח בירושלים (להלן: המקרקעין), מכוח פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (להלן: הפקודה). בתמצית יצוין, כי עסקינן בהליך הסדרתי שכבר ביום 20.05.2021 הוצג במסגרתו לוח תביעות לפי סעיף 34(ב) לפקודה, ביום 29.06.2021 חלף מועד בירור התביעות לפי סעיף 39 לפקודה, וכי עתה מצויים אנו "לקראת פרסום לוח הזכויות" (כלשון תגובת המשיב) לפי סעיף 55 לפקודה. ברם, העותרים לא הגישו תזכיר תביעה מטעמם לפי סעיף 17 לפקודה ביחס למקרקעין בטרם חלוף המועד שהוקצב לכך, ביום 29.06.2021 כאמור, אלא רק ביום 20.07.2022. בעתירה התבקש צו על-תנאי המורה למשיב, הוא פקיד הסדר המקרקעין בירושלים (להלן: פקיד ההסדר), להתייצב וליתן טעם: "[א] מדוע הוא מסרב לקבל את תזכיר התביעה שביקשו העותרים להניח בפניו ביום 20.7.2022 [...]. [ב] מדוע הוא נמנע מלהאריך את המועד להגשת תזכיר התביעה מטעם העותרים בעניין המקרקעין דנן. [ג] מדוע הוא לא רואה ממילא בתובעים כתובעים לזכויות על אף שלא הגישו תזכיר התביעה והכל בניגוד לסמכויותיו בהתאם ל[סעיף] 24 ו[סעיף] 26(8) [לפקודה]. [ד] מדוע [פקיד ההסדר] נמנע בשיקול הדעת הנתון לו בלהוסיף [כך במקור- ח' כ'] תביעה חדשה בשמם של העותרים ללוח התביעות ככל שפורסם לוח תביעות בהתאם ל[סעיף] 37 לפקודה". בבסיס העתירה, בעיקרו של דבר, טענות העותרים בדבר קידומו של הליך ההסדר "ללא ידיעת בעלי הזכויות הפוטנציאליים בניגוד להוראות [הפקודה]". זאת, משהעותרים "הינם הטוענים לזכויות בעלות [בחלקה אחת מתוך המקרקעין – ח' כ']". זאת ועוד, בעתירה התבקש צו ביניים "המורה [לפקיד ההסדר] להימנע מהמשך ו/או השלמת הליך הסדר זכויות [במקרקעין], לרבות אי הקראת לוח הזכויות עד להכרעה בעתירה"; וכן, "צו ארעי דומה לצו ביניים המבוקש, [עד] לקבל[ת] החלטה בבקשה למתן צו ביניים". למקרא העתירה, הוריתי ביום 09.09.2022 לפקיד ההסדר להגיש תגובה לעתירה. יוער, כי לאחר שהוגשו מספר בקשות ארכה מטעם פקיד ההסדר ובשים לב לעמדת העותרים, ניתן, בהחלטתי מיום 30.04.2023, צו ארעי לפיו פקיד ההסדר "יימנע מהשלמת 'הליך הסדרת זכויות ביחס [למקרקעין], לרבות אי הקראת לוח הזכויות". ביום 18.07.2023, הוגשה תגובת פקיד ההסדר, בגדרה נטען, באופן מנומק ומפורט, כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי – בדמות הליך שיפוטי ספציפי שקבוע בסעיף 59 לפקודה, שעניינו בתיקון לוח זכויות. זאת נטען, בפרט, משעה שבמרכז עמדת העותרים "טענות בעלות אופי אזרחי-קנייני מובהק ודומיננטי". יתרה מכך נטען, כי "תזכיר התביעה שהוגש מצד העותרים לא ביסס כלל, לשיטת פקיד ההסדר, קיומה של זכות שלהם במקרקעין האמורים – אשר, יוער, גם מהווים נכס נפקד". בהחלטתי מיום 09.08.2023 התבקשו העותרים להודיע האם הם עומדים על עתירתם, בשים לב לתגובת פקיד ההסדר בדבר קיומו של סעד חלופי מובהק. בהודעתם מיום 29.08.2023, מסרו העותרים כי הם עומדים על העתירה. זאת, מן הטעם שטרם פורסם לוח הזכויות (כך שסעיף 59 לפקודה "טרם התגבש"); ומכיוון שממילא אין זה נכון כי עיקר טענותיהם בעלות אופי אזרחי-קנייני, שכן "העותרים טוענים בשלב זה לפגמים מנהליים חמורים וחוסר סבירות בהתנהלותו של [פקיד ההסדר] בהליך ניהולו [של] הליך ההסדר עצמו". לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מזה ומזה, באתי למסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי. זאת, משמצאתי כי מן הראוי שהעניין שלפנינו יתברר בבית המשפט המחוזי, אשר מהווה הערכאה הטבעית לדון בטענות המרכזיות שבבסיס העתירה דנא. אבאר טעמיי להלן. סעיף 59 לפקודה קובע כי משהוצג לוח הזכויות, ובתוך שלושה חודשים מיום הצגתו, רשאי "כל התובע זכות למקרקעין" לפנות לבית המשפט בבקשה לתיקונו. סעיף זה, על דרך הכלל, מיועד לתובע אשר תביעתו לא נתבררה בפני פקיד ההסדר בשלב בירור התביעות, כבענייננו. שכן, בפני מי שתביעתו נתבררה, ושרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד ההסדר, שנרשמה בלוח הזכויות, פתוחה הדרך לערער על ההחלטה לפני בית המשפט בהתאם למועדים הקבועים לכך בסעיף 88 לפקודה (ע"א 3701/93‏ אל הוזייל‎ ‎נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (30.06.1994)). ייאמר מיד, כי על אף שבגדרי העתירה מצויות טענות הנוגעות להליך ההסדר, לרבות טענות ביחס לפגמים באופן פרסום ההסדר ולהתנהלות פקיד ההסדר – במרכז העתירה ניצבת מחלוקת בדבר זכויות העותרים במקרקעין (ולא בכדי נתח נכבד מנימוקי העתירה מוקדש להצגת "פרטים הנוגעים לרכישת הזכות במקרקעין"). כידוע, הלכה היא עמנו כי בית המשפט הגבוה לצדק לא יידרש לעתירה מקום שבו עומד לעותר סעד חלופי, ובכלל זה כאשר ביסוד העתירה ניצבים היבטים דומיננטיים של סכסוך אזרחי (בג"ץ 2996/21 העמותה לרווחת שיך ג'ראח נ' פקיד הסדר מקרקעין ירושלים, פסקה 9 (30.06.2021)); הדברים מקבלים משנה תוקף בשים לב לאופי הדיון בבית המשפט הגבוה לצדק שלא כולל הליכים של שמיעת עדים וקיום חקירות. לא יכול להיות חולק כי בהיעדר הליכים אלו, ישנו קושי ממשי בבירור טענות הצדדים בהליך דנן לגופן. למעלה מן הצורך יוער, כי ההסדר השיפוטי הקבוע בפקודה נועד למנוע שיבוש ועיכוב של פעולות ההסדר. לא בכדי סעיף 7 לפקודה שכותרתו "מחסום בפני תביעות", מורה כי: "משנתפרסמה בישוב הודעה מוקדמת ועד לפרסום לוח זכויות לפי סעיף 57 לא תוגש תובענה לשום בית משפט בענין זכויות במקרקעין שבישוב, פרט לאמור בפקודה זו" (ההדגשה הוּספה – ח' כ'). על דרך הכלל, מקומם של טיעונים בדבר פגמים בהליך לרבות בדבר אופן פרסומו של ההסדר, להישמע במסגרת תביעה מכוח סעיף 59 לפקודה. טיעוניהם של העותרים במישור הפגמים בהליך ההסדר, אשר רובם ככולם נועדו לבסס את הסיבה להגשת תזכיר תביעתם באיחור, אינם מצדיקים חריגה מהכלל האמור.  סוף דבר: העתירה נדחית על הסף, וממילא נדחית הבקשה למתן צו ביניים שהוגשה בגדרה. זאת, מחמת קיומו של סעד חלופי בדמות פנייה לבית המשפט המחוזי לפי סעיף 59 לפקודה. למותר לציין כי איננו מביעים כל עמדה לגופם של דברים וכי זכויות וטענות הצדדים שמורות להם. הצו הארעי שניתן בהחלטה מיום 30.04.2023 – מבוטל בזאת. בשים לב למשך הזמן שעבר ממועד הגשת העתירה ועד להגשת תגובת פקיד ההסדר – אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ג' בתשרי התשפ"ד (‏18.9.2023). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22059880_C14.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1