פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 598/16

יהונתן טל נ. גיא צור- מפקד זרוע היבשה-צה"ל

העותר ביקש לבטל את החלטת הצבא להדיחו מקורס קצינים ומתפקידי לוחמה בטענה לחוסר סבירות קיצוני ופגם בהליך.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 24/02/2016 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 598/16 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה הדחה מקורס קצינים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש לבטל את החלטת הצבא להדיחו מקורס קצינים ומתפקידי לוחמה בטענה לחוסר סבירות קיצוני ופגם בהליך.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 598/16

יהונתן טל נ. גיא צור- מפקד זרוע היבשה-צה"ל

העותר ביקש לבטל את החלטת הצבא להדיחו מקורס קצינים ומתפקידי לוחמה בטענה לחוסר סבירות קיצוני ופגם בהליך.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר, חייל בצה"ל, עתר נגד החלטת הצבא להדיחו מקורס קצינים ומתפקידי לוחמה בשל אירועי משמעת והתבטאויות שאינן הולמות. העותר טען כי ההחלטה אינה סבירה וכי נפל פגם בהליך, כולל פגיעה בזכות הטיעון שלו. המשיבים טענו כי העתירה הוגשה בשיהוי רב (כשלושה חודשים לאחר ההדחה) וכי ההחלטה התקבלה כדין על בסיס שיקולים מקצועיים. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף בשל השיהוי בהגשתה, וציין כי ממילא מדובר בהחלטה מקצועית של הצבא שבית המשפט ממעט להתערב בה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים מ' נאור, א' רובינשטיין, ד' ברק-ארז
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • יהונתן טל

נתבעים

  • גיא צור - מפקד זרוע היבשה-צה"ל
  • יניב אלאלוף - מפקד בית ספר לקצינים - צה"ל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • ההחלטה להדיח את העותר לוקה בחוסר סבירות קיצוני.
  • ההדחה התבססה על דברים שנאמרו בשיחה פרטית בלבד.
  • נפל פגם בהליך ההדחה, לרבות פגיעה בזכות הטיעון.
  • העותר הוא חייל ומפקד מצטיין והפרשנות לדבריו שגויה.
טיעוני ההגנה
  • העתירה הוגשה בשיהוי משמעותי של כשלושה חודשים.
  • החלטת ההדחה התקבלה בהתאם לפקודות הצבא ולאחר הליך סדור.
  • ההדחה התבססה על אירועי משמעת נוספים והמלצות מפקדים.
  • בית המשפט אינו נוטה להתערב בשיקולים מקצועיים של רשויות הצבא.
מחלוקות עובדתיות
  • האם הליך ההדחה היה תקין וכלל זכות טיעון.
  • האם הדברים שנאמרו על ידי העותר הצדיקו את הדחתו.
  • האם היו אירועי משמעת נוספים שהצדיקו את ההדחה.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • חוות דעת פיקודיות שהוגשו על ידי המשיבים.

הדגשים פרוצדורליים

  • העתירה הוגשה בשיהוי ניכר.
  • העותר הגיש את העתירה ללא ייצוג משפטי בתחילה.

הפניות לתיקים אחרים

תקדימים משפטיים

תגיות נושא

  • צבא וביטחון
  • הדחה מקורס קצינים
  • שיהוי
  • סבירות

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה
פגמים בהליך
הטענה הועלתה ונדחתה

צווים וסעדים

צו ביניים
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 598/16 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 598/16 לפני: כבוד הנשיאה מ' נאור כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין כבוד השופטת ד' ברק-ארז העותר: יהונתן טל נ ג ד המשיבים: 1. גיא צור - מפקד זרוע היבשה-צה"ל 2. יניב אלאלוף - מפקד בית ספר לקצינים - צה"ל עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותר: בעצמו בשם המשיבים: עו"ד יונתן נד"ב פסק-דין השופטת ד' ברק-ארז: 1. בפנינו עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים, המכוונת כנגד החלטת המשיבים להדיח את העותר מקורס קצינים ומתפקידי לוחמה. 2. ביום 26.10.2015, כשבוע לפני סיום החלק הראשון של קורס הקצינים בבה"ד 1, הוחלט על הדחת העותר מהקורס, וזאת בשל מספר אירועי משמעת אשר על-בסיסם הוחלט כי מנהיגותו לא חיובית וכי הוא אינו מתאים לשמש קצין בצה"ל. בהמשך לכך, ביום 28.10.2015 הודח העותר גם מהחטיבה הלוחמת שבה שירת, לאחר שנקבע שהתבטאויותיו אינן תואמות את הציפייה מלוחם בחטיבה ואינן עולות בקנה אחד עם ערכי הצבא. לאחר מכן שובץ העותר בתפקיד מינהלתי. 3. לעתירה שהוגשה ביום 24.1.2016 צורפו תשובות שקיבל עו"ד בן גביר על פניותיו בעניין הדחתו של העותר – מיום 28.10.2015 (מלשכת הרמטכ"ל) ומיום 8.11.2015 (מן הפרקליטות הצבאית). 4. העותר טוען כי ההחלטה להדיחו מהקורס לוקה בחוסר סבירות קיצוני. לטענת העותר, הדחתו התבססה על דברים שאמר במסגרת שיחה פרטית ועל כן הדחתו על-בסיס זה אינה חוקית. בפי העותר טענות רבות הנסבות גם על תקינות ההליך שהוביל להדחה, ובכלל זה הפגיעה, לשיטתו, בזכות הטיעון שלו. העותר הסביר את השתהותו בהגשת העתירה במספר טעמים: הצורך למצות הליכים מול רשויות הצבא; הקושי לשלם את האגרה בהתחשב במשכורתו הצבאית; והיותו חייל בשירות חובה אשר שעות הפנאי שלו מוגבלות. לגופם של דברים טוען העותר כי לא היה מקום להדיחו לנוכח היותו חייל ומפקד מצטיין וכן משום שהפרשנות שניתנה לדבריו אינה נכונה. 5. המשיבים הגישו תגובה מקדמית לעתירה ביום 14.2.2016. לטענתם, דין העתירה להידחות על הסף עקב השיהוי המשמעותי בהגשתה. המשיבים מצביעים על כך שהעתירה הוגשה כשלושה חודשים לאחר הדחתו של העותר מהקורס, וכחודשיים וחצי לאחר שהסתיימו ההתכתבויות בין בא-כוח העותר לבין גורמי הצבא. 6. בנוסף, המשיבים טוענים כי דין העתירה להידחות גם לגופה, בהיעדר עילה להתערבות בהחלטות הגורמים המוסמכים בצה"ל. המשיבים פירטו את מהלכו של הליך ההדחה וטענו כי זה תאם את פקודות הצבא הרלוונטיות, נעשה בצורה מקיפה וסדורה ולא נפל בו כל פגם. כמו-כן מציינים המשיבים כי הדחתו של העותר התבססה על אירועים חריגים נוספים בעניינו ועל המלצות מפקדיו. 7. ביום 21.2.2016 ביקש העותר להגיב על תגובת המשיבים ונעתרנו לבקשתו. בהתאם לכך, ביום 23.2.2016 הגיש העותר את תגובתו. העותר טוען כי המשיבים סילפו את תוכן הדברים שנאמרו על-ידו וכי הם לא דייקו ביחס לאירועי המשמעת הנוספים שהוזכרו בתגובתם. העותר אף מביע מחאה ביחס לדברים שנקבעו לגביו בחוות הדעת הפיקודיות שצורפו לתגובת המשיבים. ביחס לטענת השיהוי טוען העותר, כי התקשה לנסח את העתירה בעצמו, ללא ייצוג, וכי במקביל להגשת העתירה נקט פעולות נוספות למיצוי הליכים. דיון והכרעה 8. אנו סבורים כי דין העתירה להידחות על הסף בשל השיהוי שנפל בהגשתה. בנסיבות אלה, מתייתר הדיון בטענות שהועלו בה לגופן. 9. כפי שציינו המשיבים, העתירה הוגשה רק כשלושה חודשים לאחר שהתקבלה ההחלטה בעניינו של העותר, וזאת למרות הדחיפות הרבה הגלומה בה. דחיפות זו קשורה, כאמור, בעתירה עצמה, בהתקדמותם של הליכי ההכשרה, במועד תחילת שלב ההשלמה החיילית של הקורס (ביום 9.3.2016) וביתרת השירות של העותר (בהתאם לפירוט בבקשה לצו ביניים). הטעמים שעליהם הצביע העותר אינם מצדיקים את השיהוי האמור, שהוא בנסיבות העניין משמעותי ביותר. כידוע, המשקל שיש לייחס לשיהוי משתנה בהתאם למכלול הנסיבות, כך שבעתירות מסוימות אף פרק זמן קצר יחסית יכול להיחשב לשיהוי, ובעתירות אחרות ייחשב לשיהוי רק עיכוב משמעותי יותר (ראו למשל: בג"ץ 1135/93 טריידט ס.א., חברה זרה נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, הרצליה, פ"ד מח(2) 622, 631-630 (1994)). 10. למעלה מן הצורך יצוין, כי העתירה מכוונת להתערבות בהחלטה מן הסוג שרק לעתים נדירות ביותר בית המשפט נוטה להתערב בו. שיקול הדעת המוקנה לרשויות הצבא בכל הנוגע להחלטות מקצועיות, ובפרט החלטות שעניינן שיבוץ והכשרה של חיילים ומפקדים, הוא רחב ובהתאם לכך היקף ההתערבות בהן מצומצם (ראו והשוו: בג"ץ 2210/14 כוכבי נ' צבא הגנה לישראל (27.3.2014); בג"ץ 3194/10 צוריאנו נ' שר הביטחון, פסקה 3 (23.3.2011); בג"ץ 1517/06 בן דוד נ' ראש המטה הכללי צבא ההגנה לישראל, פסקה 2 (16.8.2006)). 11. סוף דבר: העתירה נדחית ללא צו להוצאות. ממילא נדחית גם הבקשה לצו ביניים. ניתן היום, ‏ט"ו באדר א התשע"ו (‏24.2.2016). ה נ ש י א ה המשנה לנשיאה ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16005980_A04.doc עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il