פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 5968/20

לידאוי נ' השר לביטחון פנים, גלעד ארדן ואח'

העותר ביקש להורות למשטרה להמשיך בחקירת תלונותיו ולנמק את אי-ההכרעה בערר שהגיש.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 03/09/2020 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 5968/20 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה סגירת תיקי חקירה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) לידאוי נגד השר לביטחון פנים, גלעד ארדן ואח'. הקיצור "נ׳" שבשם התיק = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש להורות למשטרה להמשיך בחקירת תלונותיו ולנמק את אי-ההכרעה בערר שהגיש.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 5968/20

לידאוי נ' השר לביטחון פנים, גלעד ארדן ואח'

העותר ביקש להורות למשטרה להמשיך בחקירת תלונותיו ולנמק את אי-ההכרעה בערר שהגיש.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותר הגיש עתירה נגד משטרת ישראל בטענה כי תלונות שהגיש בגין איומים וסחיטה נסגרו ללא חקירה מספקת, וכי טרם התקבלה החלטה בערר שהגיש על סגירת התיקים. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף משני טעמים עיקריים: ראשית, העתירה הוגשה בטרם מוצה הליך הערר המנהלי, וטרם חלף הזמן הקבוע בחוק למתן החלטה בערר. שנית, העותר לא צירף את האנשים נגדם הוגשו התלונות (הנילונים) כצדדים לעתירה, דבר המהווה פגם פרוצדורלי מהותי. בית המשפט הבהיר כי העותר רשאי לשוב ולפנות לערכאות אם יחלוף הזמן הקבוע בחוק ללא הכרעה בערר.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים נ' הנדל, ע' ברון, ד' מינץ
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אחמד לידאוי

נתבעים

  • השר לביטחון פנים, גלעד ארדן
  • ממלא מקום מפכ"ל המשטרה, ניצב מוטי כהן
  • משטרת ישראל - תחנת נצרת
  • מפקד תחנת המשטרה בנצרת, מני בנימין

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העתירה מוקדמת שכן טרם מוצה הליך הערר על סגירת התיקים.
  • טרם חלף המועד הקבוע בחוק להכרעה בערר.
  • העותר לא צירף את הנילונים ואת גורמי הפרקליטות המוסמכים כצדדים לעתירה.
טיעוני ההגנה
  • המשטרה סגרה את התלונות בטרם מוצתה החקירה.
  • לא התקבלה הכרעה בערר שהוגש.
  • המשטרה סירבה להעביר את חומרי החקירה לסנגור.
מחלוקות עובדתיות
  • האם מוצו הליכי החקירה והערר בטרם פנייה לבג"ץ.

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

פגמים בהליך
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5968/20 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ד' מינץ העותר: אחמד לידאוי נ ג ד המשיבים: 1. השר לביטחון פנים, גלעד ארדן 2. ממלא מקום מפכ"ל המשטרה, ניצב מוטי כהן 3. משטרת ישראל - תחנת נצרת 4. מפקד תחנת המשטרה בנצרת, מני בנימין עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד עמראן חרבג'י פסק-דין השופט נ' הנדל: העותר טוען כי מספר תלונות שהגיש למשטרת ישראל במהלך שנת 2019, בגין "איומים וסחיטה" כלפיו, נסגרו בטרם מוצתה החקירה הנדרשת – וכי טרם התקבלה הכרעה בערר שהגיש בעניין ביום 8.3.2020. לפיכך, הוא מבקש להורות למשיבים לנקוט פעולות חקירה נוספות (ולנמק את התנהלות החוקרים בעבר); לנמק "למה לא דנו בעררים שהוגשו"; ולהסביר מדוע "לא הסכימו לתת את כל חומרי החקירה לידי הסנגור עת דרש". דין העתירה להידחות על הסף. כאמור, מן העתירה עולה שהעותר הגיש "ערר על החלטה שלא להעמיד לדין" ביום 8.3.2020, וכי טרם התקבלה החלטה בערר זה. בנסיבות אלה, אין מקום להידרש לראשי העתירה המופנים כלפי מתכונת ותוצאות בירור תלונותיו של העותר על ידי משטרת ישראל, עובר למיצוי הליך הערר (והשוו, בג"ץ 3437/18 יגזיליאן נ' משטרת ישראל (12.12.2019)). אשר להעדר החלטה בערר, אזכיר שסעיף 65א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: החוק), קובע כי "החלטה בערר לפי סעיף 64 תינתן ותימסר למתלונן על ידי בעל הסמכות להחליט בערר; החלטה כאמור, לענין עבירת מין או אלימות, מסוג פשע, תינתן ותימסר למתלונן עד תום שישה חודשים מיום הגשת הערר, ואולם בעל הסמכות להחליט בערר רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להחליט ולמסור את החלטתו כאמור במועד מאוחר יותר". מכאן שגם אם אניח שענייננו בעבירות אלימות כהגדרתן בחוק, הרי שטרם חלף המועד שקצב המחוקק לצורך הכרעה בערר – אשר הוגש, לדברי העותר עצמו, רק ביום 8.3.2020. הואיל והעותר לא התייחס לסעיף 65א לחוק, ולא הציג טעם מיוחד המחייב הכרעה מהירה יותר בענייננו, לפנינו עתירה מוקדמת שאין מקום להידרש לה (בג"ץ 8475/12 פלוני נ' קצין החקירות של משטרת ישראל (6.1.2013)). על זאת אוסיף כי העותר נמנע מלצרף כמשיבים גורמים שהעתירה עשויה להשפיע עליהם במישרין – קרי, הנילון (או הנילונים) וגורמי הפרקליטות המוסמכים לברר את הערר, לפי סעיף 64 לחוק – וגם בכך יש כדי להוביל לדחיית העתירה על הסף (בג"ץ 9135/18 לרנר נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 7 (7.4.2019); בג"ץ 8267/11 הרשקוביץ נ' משטרת ישראל (11.7.2012)). אי צירוף הנילון חורץ אף את גורל ראשה השלישי של העתירה, העוסק בסוגיית העיון בחומרי החקירה (סוגיה שלגביה לא הוצגה החלטה כתובה מטעם המשיבים). מטעמים אלה, העתירה נדחית, כאמור, על הסף – תוך שמירת טענות העותר לגופו של עניין, או כלפי התארכות פוטנציאלית של משך בירור הערר. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ד באלול התש"ף (‏3.9.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 20059680_Z02.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il