פלוני נ. בית הדין השרעי העליון לערעורים

פסק-דין בתיק בג"ץ 5964/16 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5964/16 לפני: כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ד' ברק-ארז העותרים: 1. פלוני 2. עו"ד אמיר נטור נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין השרעי העליון לערעורים 2. פלונית עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרים: עו"ד עמאד דקואר בשם המשיב 1: עו"ד סיגל אבנון בשם המשיבה 2: עו"ד תרות מדלג' פסק-דין עניינה של עתירה זו הוא בהחלטת בית הדין השרעי העליון לערעורים לדחות את ערעורו של העותר 1 על פסק דינו של בית הדין השרעי האזורי בבאקה אל גרביה בו נדחתה בקשת העותר 1 לקבלת משמורת על ילדיו. 1. העותר 1 והמשיבה 2 היו נשואים זה לזו והתגרשו. במסגרת הליך הגירושין קיבלה המשיבה 2 משמורת על ילדיהם המשותפים של בני הזוג. בשנת 2014 פנה העותר 1 לבית הדין השרעי האזורי בבאקה אל גרביה באמצעות בא כוחו, העותר 2, בבקשה להורות על העברת המשמורת לידיו וביום 8.2.2016 דחה בית הדין האזורי את תביעתו. העותר 1 ערער על פסק הדין לבית הדין השרעי העליון לערעורים (המשיב 1 – ולהלן: בית הדין לערעורים) וביום 20.3.2016 נדון הערעור בפני הרכב של שני קאדים בלבד. ביום 31.3.2016 נתן בית הדין לערעורים פסק דין הדוחה את ערעורו של העותר 1, ועל פסק הדין חתם בנוסף לשני הקאדים שנכחו בדיון, גם נשיא בית הדין לערעורים (בפועל), כב' הקאדי עבד אלחכים סובחי סמארה, שלא נכח בו. 2. בעקבות זאת הגיש העותר 1 באמצעות בא כוחו העותר 2, בקשה לביטול פסק הדין בערעור בטענה שהוא ניתן בניגוד להוראות סעיף 6א לחוק הקאדים, התשכ"א-1961 המורה כי בית הדין לערעורים ידון בהרכב של שלושה קאדים, אלא אם כן נבצר מאחד הקאדים לשבת בדין. ביום 5.6.2016 דחה בית הדין לערעורים את הבקשה בקבעו כי העותר 1 והמשיבה 2 הסכימו לכך שהערעור יידון בהרכב חסר ומכל מקום, כך נכתב, נבצר מהקאדי עבד אלחכים סמארה להשתתף בדיון בערעור משום שהיה בחו"ל באותה העת ולפיכך היה בית הדין מוסמך לדון בערעור בהרכב של שני קאדים בלבד. נוסף על כך קבע בית הדין לערעורים כי הבקשה לביטול פסק הדין נוסחה בלשון לא מכובדת אשר יש בה משום עבירה אתית מצד העותר 2. לפיכך הטיל בית הדין לערעורים על העותר 1 הוצאות בסך 5,000 ש"ח והורה להעביר את התיק לעיונה של לשכת עורכי הדין על מנת שתשקול לפתוח בהליכים משמעתיים נגד העותר 2. 3. בעתירה טוענים העותרים כי לא התקיימו במקרה דנן העילות המצדיקות לדון בערעור שהוגש על ידי העותר 1 בהרכב חסר, ולפיכך פסק הדין ניתן בחוסר סמכות. כמו כן טוענים העותרים כי שגה בית הדין לערעורים משדחה את הבקשה לביטול פסק הדין בערעור וכי לא היה מקום להטיל על העותר 1 הוצאות ולקבוע כי העותר 2 ביצע עבירה אתית. לאחר הגשת העתירה עדכנו העותרים והמשיבה 2 כי נודע להם שבניגוד לאמור בהחלטה בבקשה לביטול פסק דין, הקאדי עבד אלחכים סמארה לא שהה בחו"ל במועד הדיון בערעור ובעקבות זאת הוגשו על ידם תלונות לנציבות תלונות הציבור על שופטים. במסגרת תלונות אלה אף ביקשו העותרים והמשיבה 2 לקבל לידיהם את דו"ח מעברי גבול של הקאדי עבד אלחכים סמארה (להלן: דו"ח כניסות ויציאות). 4. בתגובה לעתירה הודיע בית הדין לערעורים כי הוא נכון לקיים דיון חוזר בערעורו של העותר 1 וליתן בו פסק דין חדש בהרכב של שלושה קאדים. כמו כן, הודיע בית הדין לערעורים כי הוא מסכים לבטל את החלטתו בבקשה לביטול פסק דין שהגיש העותר 1. עוד הודיע בית הדין לערעורים כי הוא ישקול את המשך ההליכים המשמעתיים שנפתחו בעניינו של העותר 2 בפני לשכת עורכי הדין. בנסיבות אלו, כך נטען, העתירה התייתרה ודינה להימחק. אשר לבקשה לקבלת דו"ח הכניסות והיציאות של הקאדי עבד אלחכים סמארה נטען כי שאלת היעדרותו של הקאדי סמארה מהדיון בערעור נדונה בימים אלו בפני נציבות תלונות הציבור על שופטים ואין מקום לבררה במסגרת העתירה דנן. עוד נטען כי לבית משפט זה הוגשה עתירה נוספת שבה נתקף מינויו של הקאדי עבד אלחכים סמארה לנשיא בפועל של בית הדין לערעורים (בג"ץ 9887/16) ואף מטעם זה אין מקום לברר את טענות העותרים בנוגע להתנהלותו בעתירה דנן. המשיבה 2 טוענת מצדה כי בית הדין לערעורים היה מוסמך לדון בערעורו של העותר 1 בהרכב של שני קאדים ולפיכך דין העתירה להידחות לגופה. 5. לאחר שהוגשה תגובתו של בית הדין לערעורים הגישו העותרים בקשה לתיקון העתירה. בבקשה נטען כי הובאו ראיות לכך שהקאדי עבד אלחכים סמארה לא אמר אמת כאשר טען ששהה בחו"ל במועד הדיון בערעורו של העותר 1 ולפיכך יש להורות על השעייתו מתפקידו ועל פתיחת חקירה פלילית נגדו. כמו כן ביקשו העותרים לאפשר להם לצרף משיבים נוספים לעתירה, ובהם, היועץ המשפטי לממשלה והקאדי עבד אלחכים סמארה. המשיבה 2 מבקשת מצדה להורות לבית הדין לערעורים להשיב לגופן של הטענות המועלות בעתירה ולפרט מה הייתה הסיבה שבעטיה נעדר הקאדי עבד אלחכים סמארה מהדיון בערעורו של העותר 1. כמו כן טוענת המשיבה 2 כי התלונות שהוגשו נגד הקאדי עבד אלחכים סמארה לנציבות תלונות שופטים נמצאו מוצדקות והיא מבקשת שלא ליתן פסק דין בעתירה עד שלא יתאפשר לה להגיש את החלטת הנציבות לתיק בית המשפט. 6. מתגובתו של בית הדין לערעורים לעתירה עולה כי אף הוא אינו חולק על כך שפסק הדין שניתן בערעורו של העותר 1 בטל וכי מן הראוי לדון מחדש ובשלושה בערעור על מנת ליתן בו פסק דין חדש (ראו והשוו: בג"ץ 1555/05 לוי נ' בית הדין הרבני האזורי מחוז תל-אביב (16.7.2009)). בנסיבות אלו, ונוכח עמדתו זו של בית הדין לערעורים נראה כי העתירה דנן מיצתה את עצמה. משכך, לא ראיתי מקום לאפשר בשלב זה את תיקון העתירה, אך ההשגות שמעלים הצדדים בנוגע למינויו ולהתנהלותו של הקאדי עבד אלחכים סמארה שמורות להם. אשר על כן, העתירה נמחקת. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ט"ז בשבט התשע"ז (‏12.2.2017). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16059640_V07.doc גק מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il