פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 5956/02
טרם נותח

סהר אסתר נ. קצין התגמולים-אגף השיקום-משרד הבטחון

תאריך פרסום 13/04/2003 (לפני 8423 ימים)
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 5956/02 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
טרם נותח פסק הדין נאסף אך עוד לא עבר ניתוח אוטומטי. סיכום, נושא והחלטה יופיעו כאן ברגע שהניתוח יסתיים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 5956/02
טרם נותח

סהר אסתר נ. קצין התגמולים-אגף השיקום-משרד הבטחון

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)

פסק הדין המלא

-
פסק-דין בתיק בג"ץ 5956/02 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5956/02 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת א' חיות העותרת: אסתר סהר נ ג ד המשיבים: 1. קצין התגמולים - אגף השיקום - משרד הביטחון 2. ד"ר ע.חרמוש, יו"ר וממונה ארצי על ועדות רפואיות עליונות 3. שר הביטחון - משרד הביטחון 4. מנהלה רפואית לשכת דן - אגף השיקום - משרד הביטחון עתירה למתן צו-על-תנאי תאריך הישיבה: י"א בניסן תשס"ג (13.4.03) בשם העותרת: עו"ד ע' ארז בשם המשיבים: עו"ד ד' זילבר פסק-דין ביום 4.1.01 נבדקה העותרת על-ידי ועדה רפואית לצורך קביעת נכותה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום). לעותרת נקבעה נכות בשיעור 10% בגין פגם אחד בעמוד השדרה ובשיעור 5% בגין פגם נוסף בעמוד השדרה. העותרת הגישה ערעור על החלטת הוועדה הרפואית. ברם, כחודש לאחר בדיקתה על-ידי הוועדה הרפואית הנ"ל עברה העותרת ניתוח בגבה. בנימוקי ערעורה, שהוגשו רק ביום 22.10.01, ציינה העותרת עובדה זו וטענה להחמרה שחלה במצבה בעקבות הניתוח האמור. יושב ראש הוועדה הרפואית העליונה החליט להפסיק את הטיפול בעניינה של העותרת וכנגד החלטה זו הופנתה העתירה. בתגובת המשיבים הוסבר, כי הטענה בדבר החמרת מצבה של העותרת, בעקבות ניתוח שעברה - לאחר המועד שבו נקבעה נכותה - אינה נושא היכול להידון לפני הוועדה הרפואית העליונה וכי תרופתה של העותרת היא בהגשת בקשה לקביעת נכותה בעקבות ההחמרה, שעל-פיה תוזמן העותרת לבדיקה חדשה לפני ועדה רפואית מדרג ראשון. עמדת המשיבים מקובלת עלינו ובנסיבות העניין מתייתר הצורך לדון בטענת העותרת כי החלטת יושב ראש הוועדה הרפואית העליונה להפסיק את הטיפול בערעורה הייתה שלא כדין. יצוין כי שאלה זו עומדת לבירור במסגרתן של עתירות אחרות התלויות לפני בית המשפט, ודי לה כי תידון במסגרתן של העתירות האחרות. לא מצאנו מקום לקבל גם את טענת העותרת, כי קיום הדיון לפני הוועדה הרפואית העליונה נדרש, למצער, לצורך הכרתה כזכאית לקביעת נכות זמנית; שכן אם תוכר זכאותה של העותרת לנכות בשיעור גבוה יותר מאז פברואר 2001 ממילא לא תזדקק לקביעת נכות זמנית. הצענו לבאת-כוח העותרת לחזור בה מן העתירה, אך היא בחרה לעמוד עליה, לדעתנו ללא שמץ של צידוק. אנו דוחים את העתירה ומחייבים את העותרת לשלם למשיבים שכר-טרחת עורך-דין בסך 2,500 ₪. ניתן היום, י"א בניסן תשס"ג (13.4.03). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 02059560_F07.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il /עכ.