בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 595/00
בפני: כבוד השופט מ' חשין
כבוד
השופט י' טירקל
כבוד
השופטת ד' ביניש
המערער: עו"ד דורון נוי
נגד
המשיבים: 1. השופט אהרון אמינוף - שופט בית-המשפט
המחוזי בנצרת
2.
מדינת ישראל
משיב
פורמלי: 3. אליאס דאלי
משיב
פורמלי: 4. הסניגוריה הציבורית
ערעור
על החלטת בית-המשפט המחוזי בנצרת
מיום
11.1.2000 בת"פ 379/99 שניתנה על-ידי
כבוד
השופט א' אמינוף
תאריך הישיבה: ל'
אדר א' תש"ס (7.3.00)
בשם
המערער: בעצמו ובאמצעות עו"ד ששי גז
בשם
המשיבה 2: עו"ד שלוה לוין, עו"ד שילה ענבר
פסק-דין
השופט מ' חשין:
בבית-המשפט המחוזי בנצרת מתנהלים הליכים
פליליים נגד אחד בשם אליאס דאלי, העצור עד תום ההליכים במשפטו. אותו דאלי הינו
המשיב מס' 3 בערעור שלפנינו. כתב האישום שהוגש נגד דאלי הינו רב-היקף, ועניינו סחר
בינלאומי בסמים מסוכנים. המדובר הוא בחבורה של אנשים, אשר לדברי כתב-האישום חברו
ביניהם להבריח סם קוקאין מדרום אמריקה להולנד באמצעות מכונות אשר נשלחו להולנד.
כתב האישום מחזיק חמישה אישומים, ועניינם של אלה מאות קילוגרם רבות של קוקאין.
במקביל לכתב-האישום נגד דאלי, נערכו ונערכים
הליכים נוספים נגד שותפיו - או שותפיו בחלקם - לעבירות, וחלקם של אותם הליכים
הסתיימו בהודאות הנאשמים.
לייעול הדיון, החליט בית-המשפט לשמוע עדים
פלונים - עדים האמורים להופיע במשפטו של דאלי ובמשפטם של אחרים - בצוותא-חדא, כדי
שלא ייאלצו אותם עדים להופיע פעמיים למשפט. ואולם, לבד מאותם עדים, אמור כל משפט
להתנהל לעצמו: משפטם של האחרים לעצמם ומשפטו של דאלי לעצמו.
נוסיף ונאמר, כי דאלי הוסגר לישראל לאחר שהחל
משפטם של האחרים, וזה הטעם לכך שהוגש נגדו כתב-אישום לעצמו.
לסיום ייאמר, שלא יימצאו חולקים כי המשפט נגד
דאלי הינו משפט כבד, ובית-המשפט קמא אף אמר בעניינו של אחד מן הנאשמים האחרים, כי
"תיק זה הוא מן הגדולים, המורכבים המסובכים שהוגשו לבית-משפט זה (ואולי לא רק
לבית-משפט זה)".
ענייננו זו הפעם, אין הוא - שלא כרגיל - בדאלי
הנאשם. ענייננו הוא בעורך-דין דורון נוי, אשר לפי החלטת בית-משפט קמא מייצג הוא את
דאלי, בעוד אשר טענתו לפנינו היא כי אין הוא מייצג את דאלי. משהחליט כי עורך-דין
נוי מייצג את דאלי, הוסיף בית-משפט קמא והחליט כי מסרב הוא לשחרר את עורך-דין נוי
מייצוג. עורך-דין נוי טען - וממשיך הוא לטעון - כי אין הוא מייצג את דאלי, ומכאן
ערעורו שלפנינו על החלטתו של בית-משפט קמא.
הנחתנו לענייננו היא, כי בית-משפט אינו מוסמך
לכפות על עורך-דין לייצג בניגוד לרצונו את פלוני. בה-בעת, מוסכם - כהוראת סעיף 17
לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב1982- - כי סניגור שהנאשם העמיד
לעצמו לא יפסיק לייצג את לקוחו כל עוד נמשך המשפט או הערעור שלשמם הועמד, אלא
ברשות בית-משפט. כך דין בעורך-דין שלא נתמנה סניגור בידי נאשם וכך דין בעורך-דין
שנתמנה סניגור בידי נאשם. ענייננו עתה הוא לא בזה ולא בזה. ענייננו הוא אך ורק בשאלה,
אם אומנם נתמנה עורך-דין נוי להיות סניגורו של דאלי ולייצגו במשפטו, אם לאו.
בית-משפט קמא החליט, כאמור לעיל, כי עורך-דין נוי נתמנה להיות סניגורו של דאלי,
ואילו עורך-דין נוי כופר בנכונותה של ההחלטה. בחילוקי-דעות אלו שומה עלינו להכריע,
ואכן נכריע בהם.
ההליכים שהיו בענייננו בפני בית-משפט קמא היו
רבים, ובחלקם אף נכנסו אלה-באלה. ואולם, לעניינו עתה אין צורך שנכניס עצמנו בכל
הפרטים ופרטי-הפרטים. די לנו בעיקרים שנמצה מתוך ההליכים.
הכל מסכימים כי עורך-דין נוי - העובד במשרדו
של עורך-דין ששי גז - החל מטפל בעניינו של דאלי עוד בחודשים אוקטובר ונובמבר 1999,
עם הסגרתו של דאלי מיוון לישראל. אכן, אותה עת לא נתמנה עורך-דין נוי להיותו
סניגורו של דאלי לכל דבר ועניין, ואולם הוא ידע במה המדובר, התמצא בעניינו של דאלי
ככל הנדרש באותו שלב, ואף ייצג את דאלי בהליכי מעצרו עד תום ההליכים. עוד מוסכם,
כי מלכתחילה מונתה הסניגוריה הציבורית כמייצגת את דאלי במשפטו. ואולם אט-אט החל
עורך-דין נוי תופס את מקומה של הסניגוריה הציבורית.
כאמור בהחלטתו של בית-משפט קמא מיום 24.11.99,
היה דאלי - מעת הסגרתו לישראל - בקשר עם עורך-דין גז, שאף ייצג אותו בבקשות שהגישה
המדינה להארכת המעצר. ואולם, משלא מינה דאלי לעצמו סניגור, מינה בית-המשפט את
הסניגוריה הציבורית לייצגו; ואף שביקש למנות לעצמו סניגור פרטי, התמהמה דאלי
בדרכו. סבלנותו של בית-המשפט פקעה, וביום 24.11.99 החליט, כי "אני מאפשר
לנאשם שהות קצרה נוספת על-מנת לבוא בדברים עם סניגורו הפרטי, ולהודיע לבית-המשפט
באופן חד-משמעי וסופי אם הוא יהיה מיוצג על-ידי סניגור פרטי, או שהסניגוריה
הציבורית תמשיך לייצג אותו". עוד הוסיף בית-המשפט וקבע באותה החלטה, כי אם
ימנה דאלי לעצמו עורך-דין פרטי "לא תינתן כל דחייה לסניגור הפרטי על-מנת
לאפשר לו ללמוד את החומר, והוא יצטרך להמשיך לנהל את המשפט - ללא כל דחיות
ועיכובים". החלטתו זו של בית-המשפט מובנת ומוסברת היא, בשים לב לכך שמשפטו של
דאלי מתנהל במקביל למשפטיהם של הנאשמים האחרים במעשים שאף-הוא נאשם בהם.
בישיבת בית-המשפט שהיתה ביום 6.12.99, הודיע
דאלי לבית-משפט קמא כי עורך-דין נוי מייצג אותו, אלא שעורך-דין נוי לא התייצב
לדיון הואיל ומשרת הוא במילואים. החרה-החזיק אחרי דאלי עורך-דין עון, איש
הסניגוריה הציבורית, אשר לדבריו דאלי התקשר עימו והודיע לו ש"הגיע להסדר עם
עורך-דין ששי גז ועורך-דין נוי ממשרדו של גז, ומבחינתו הענין גמור ושאנחנו לא
צריכים להופיע".
בית-משפט קמא החליט כי עד לקבלת יפוי-כוח של
הסניגור הפרטי, תמשיך הסניגוריה הציבורית לייצג את דאלי, וכי "מהיום ואילך
התיק ייקבע להוכחות במועד מתאים, ולא תהיינה דחיות יותר". בית-משפט קמא הוסיף
וביקש את תגובתו של משרד עורך-דין גז לאמור בפרוטוקול הישיבה, לא יאוחר מיום
12.12.99.
ביום 12.12.99 נתקבלה תגובתו של עורך-דין נוי.
בתגובה זו - תגובה שבכתב - כותב עורך-דין נוי, כי "נכון לכתיבת שורות אלו
הוסדר באופן סופי עניין הייצוג עם הנאשם בכפוף לקביעת תאריכים על-ידי בית-משפט
נכבד זה, אשר טרם נקבעו". עוד אומר עורך-דין נוי בהודעתו, כי "אין
אפשרות בידי החתום מטה להתחייב כי אכן ייצג את הנאשם במשפטו, באם יידרש להופיע
בתאריכים אשר קבועים מראש מבלי שתהיה בידיו האפשרות להתכונן כראוי למשפטו של
הנאשם, ומבלי שתינתן לו שהות מתאימה ללמוד את חומר הראיות בתיק". הודעה זו
הינה דו-משמעית משהו, שכן אין היא מבהירה אם עורך-דין נוי אינו מייצג את דאלי
למקרה שהמועדים הקבועים לדיון לא ייראו לו, או שמא מייצג הוא את דאלי, אך מבקש הוא
כי המשך המשפט יתואם עימו. ואולם להמשך הדיון, נכונים אנו לצאת מן ההנחה, כי
עורך-דין נוי היתנה את ייצוגו של דאלי בקביעת לוח מועדי שמיעה הנוח לו.
להשלמה ייאמר, כי אותה עת, אמצע חודש דצמבר
1999, ביקש עורך-דין נוי ארכה בת מספר חודשים ללימוד חומר הראיות, ובתגובה לבקשה
זו החליט בית-משפט קמא כי ייקבעו ימים להוכחות רק לאחר יום 20.1.2000 ולא לפני-כן.
עוד אומר, כי בנוסף לבקשתו של עורך-דין נוי למתן ארכה כאמור לעיל, התנהגותו של
עורך-דין נוי אותה עת, הלכה למעשה, היתה התנהגותו של מי שמייצג את דאלי לכל דבר
ועניין.
ביום 11.1.2000 החליט בית-משפט קמא כלהלן -
בהחלטה ארוכה המחזיקה שנים-עשר עמודים והמפרטת את כל ההליכים שהיו עד אותה עת
בעניין ייצוגו של דאלי: "אני קובע, איפוא, כי עורך-דין נוי קיבל על עצמו את
ייצוגו של הנאשם ללא כל תנאי לדחיית שלב ההוכחות". באותה החלטה הוסיף
בית-משפט קמא וקבע עשרה מועדים לשמיעת משפטו של דאלי בחודש פברואר 2000.
החלטה זו, למותר לומר, לא נשאה חן וחסד מלפני
עורך-דין נוי, וביום 27.1.2000 הגיש לבית-המשפט "בקשה לדחיית מועדים".
בבקשה זו עותר עורך-דין נוי - המציג עצמו כבא-כוחו של דאלי - לבטל את המועדים
שנקבעו במשפטו של דאלי לחודש פברואר 2000. בנימוקי הבקשה כותב עורך-דין נוי, כי
ביום 11.1.2000 החליט בית-משפט קמא לשמוע את המשפט נגד דאלי במהלך חודש פברואר
2000; כי "מדובר בתיק עצום במימדיו, ולעניות דעת החתום מטה, לא יהיה סיפק
בידיו זמן להתכונן לחקירת העדים אשר יישמעו במועדים הנ"ל"; ומכאן בקשתו
מבית-המשפט, כי ידחה את שמיעת העדויות בתיק זה בשלושה חודשים. בהמשך אחד כותב
עורך-דין נוי, כי מסכים הוא להארכת מעצרו של דאלי בשלושה חודשים נוספים. בית-משפט
קמא דחה את הבקשה, וככל ששמענו היום נערכו בחודש פברואר שתי ישיבות, ולמראה-עינינו
נאמר כי באותן ישיבות חקר עורך-דין נוי כדבעי את עדי התביעה.
נדגיש - וביתר: בקשתו זו של עורך-דין נוי מיום
27.1.2000 כתובה בידי עורך-דין המייצג כסדר את לקוחו. אין בה כל טרוניה על החלטתו
של בית-משפט קמא מיום 11.1.2000 - אותה החלטה אשר קבעה כי עורך-דין נוי מייצג את
דאלי; ואם בכך אין די, הנה עורך-דין נוי מבקש ארכה בת שלושה חודשים, כבקשת סניגור
מן-המניין, להכין עצמו כדבעי למשפטו של מרשו. ואולם רב מכל אלה: החלטתו של
בית-משפט קמא, הקובעת כי עורך-דין נוי מייצג את דאלי, ניתנה ביום 11.1.2000, וביום
23.1.2000 הגיש עורך-דין נוי ערעור על אותה החלטה לבית-המשפט העליון. ביום
10.2.2000 הגיש עורך-דין נוי הודעת ערעור מתוקנת, אשר גם בה - כמוה כבהודעת הערעור
הראשונה - קובל הוא על כך שבית-משפט קמא כפה וכופה אותו לייצג את דאלי בהליכים
הפליליים המתנהלים נגדו. והנה, באותה "בקשה לדחיית מועדים" שהגיש עורך-דין
נוי לבית-משפט קמא, אין הוא מזכיר ולו-ברמז את הערעור שהגיש על החלטתו של בית-משפט
קמא מיום 11.1.2000. יתר-על-כן: לא זו בלבד שאין עורך-דין נוי מזכיר אותו ערעור,
אלא שמבקש הוא - ביום 27.1.2000 - לדחות את המשך המשפט בשלושה חודשים, ומסכים הוא,
בשמו של דאלי, להארכת מעצרו של דאלי בשלושה חודשים.
שאלנו את עורך-דין גז: היאך כיצד? מה טעם מבקש
עורך-דין נוי ארכה של שלושה חודשים ללימוד החומר, אם אין הוא מייצג את דאלי? וכיצד
מעז הוא להסכים למעצרו של דאלי לשלושה חודשים נוספים, אם לטענתו אין הוא מייצג
אותו כלל? והרי בקשתו לדחיית מועדים הינה בקשה מן-המניין, בה אומר הוא מפורשות, כי
אם לא יידחו המועדים שנקבעו לחודש פברואר, "לא יהיה בידיו סיפק זמן להתכונן
לחקירת העדים אשר יישמעו במועדים הנ"ל". הכך יכתוב עורך-דין שלטענתו אין
הוא מייצג את דאלי? אכן, עורך-דין נוי ראה עצמו - לטענתו - כמי שכפו עליו לייצג את
דאלי, ואולם, בקשתו לדחיית מועדים מלמדת עליו כמאה עדים, כי סבר וקיבל את ההחלטה
על עצמו, וכי מטעם זה מבקש הוא ארכה של שלושה חודשים, ומוסיף הוא ומסכים כי דאלי
ייעצר לשלושה חודשים נוספים.
להשלמה נוסיף ונאמר, כי פרקליטות-המחוז עשתה
כמיטבה כדי להעמיד את חומר-הראיות לרשותו של עורך-דין נוי, ואף הסכימה לדחיית
שלושה חודשים כבקשת עורך-דין נוי.
נוסיף לבסוף ונזכיר, כי ביום 7.11.1999 - לפני
ארבעה חודשים בדיוק - הגיש דאלי לבית-המשפט את תגובתו לבקשת המדינה מיום 24.10.99
לאיחוד משפטו עם משפטם של האחרים לקשר עימו, כפי שתיארנו לעיל. תגובה זו הינה
תגובה משפטית מלומדת - המחזיקה 14 עמודים רוויי אסמכתאות והוראות חוק - וראה זה
פלא: בראש ההודעה נרשם, כנדרש בדין, כי תגובה זו לבית-המשפט נעשתה "בייעוץ
ובהדרכה של משרד עורך-הדין ששי גז". הודעה זו יש בה כדי להוכיח כמאה עדים על
דברים שאמרנו למעלה, ואשר לפיהם היה משרדו של עורך-דין גז במהלך העניינים עוד החל
בחודשים אוקטובר ונובמבר 1999.
כללם של דברים: אין ספק קל בדעתנו, כי
עורך-דין נוי - וכמותו משרד עורך-דין גז - היו והינם באי-כוחו וסניגוריו דה-פקטו
של דאלי חודשים לא-מעטים, ואין משמעות לעובדה, כשהיא לעצמה, כי לא תייקו בתיק
בית-המשפט יפוי-כוח פורמלי. על היותו של עורך-דין נוי עורך-הדין דה-פקטו של דאלי
למדנו מתוך התנהגותו במשך חודשים לא-מעטים, והשלימה את התמונה הודעתו מיום
27.1.2000, בה מציג הוא עצמו כבא-כוחו של דאלי לכל דבר ועניין. אכן, הודעה זו
אחרונה - הכוללת את בקשתו של עורך-דין נוי לדחיית המשפט לשלושה חודשים, ולרבות
הסכמתו למעצרו של דאלי לשלושה חודשים - מוכיחה בעליל כי עורך-דין נוי סבר וקיבל על
עצמו את החלטת בית-המשפט מיום 11.1.2000, ולפיה מייצג הוא את דאלי במשפטו.
דבר אחרון: ביום 27.1.2000 ביקש עורך-דין נוי
ארכה של שלושה חודשים ללימוד חומר הראיות, ופרקליטות המחוז הסכימה לבקשה. אותה עת
לא היתה פרקליטות המחוז ערה לשיבושים העלולים להיגרם כתוצאה מארכה זו, אך נבקש
מבית-משפט קמא כי יביא כל דברים אלה כולם במניין שיקוליו, וכי יעשה כמיטבו - תוך
שייתן דעתו לפגיעה מעטה, ככל הניתן, בהליכים שלפניו - כדי להרחיב את המועד הניתן
לעורך-דין נוי להכין עצמו למשפט. לא אמרנו, אף לא נאמר, כי אי מתן ארכה נוספת יפגע
בזכויותיו של דאלי - או בזכויותיו של עורך-דין נוי - אך בתיתו דעתו לכל השיקולים
שלעניין, ישקול בית-המשפט אם יוכל ליתן לעורך-דין נוי ארכה נוספת.
משנמצא לנו כי עורך-דין נוי מייצג את דאלי
כסדר, אנו מניחים כי קביעת המשך המשפט תיעשה בתיאום - ככל האפשר וכמקובל - עם
עורך-דין נוי.
הערעור נדחה.
היום, ל' אדר א' תש"ס (7.3.00).
ש ו פ ט ש
ו פ ט ש ו פ ט ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00005950.G08