בג"ץ 5945-22
טרם נותח

אוסאמה יוסף אלדיאפין נ. ראש המנהל האזרחי

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)

פסק הדין המלא

-
2 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5945/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט ח' כבוב העותר: אוסאמה יוסף אלדיאפין נ ג ד המשיבים: 1. ראש המנהל האזרחי 2. צוות א.מ.ת מועצת התכנון העליונה 3. מועצת התכנון העליונה 4. וועדת המשנה לפיקוח עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותר: עו"ד שאהין סלימאן פסק-דין השופט ח' כבוב: נגד מבנה המגורים בו מתגורר העותר, בדואי פלסטיני מאזור ענאתא, הוצא צו הפסקת עבודה והריסה, בגדר תיק בב"ח ע' 142/20. ביסוד העתירה שלפנינו ניצבת החלטת המשיבים, לדחות את בקשת העותר "להסדרת מגורים ועיכוב ביצוע צו הפסקת עבודה והריסה" (להלן: הבקשה) ביחס למבנה האמור. יוער, כי אגב כך, העותר מנסה לשוות לבקשתו נופך עקרוני, וטוען טענות רבות – מִן הַגֹּרֶן וּמִן הַיֶּקֶב – בעיקר ביחס למתן זכות שימוע; אך גם ביחס לפרסום נוהל בבקשות להסדרת מגורים וטיוב אופן הגשת בקשות מסוג זה; וכן טענות הקשורות לאיסור הקבוע בסעיף 49 לאמנת ג'נבה (הרביעית) בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה (1949). ברם, אין אנו נדרשים לטענות העותר גופן, שכן, כפי שיבואר להלן דין העתירה על הסף. בפן הפרטני, דינה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי, בדמות פנייה לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים; בפן 'העקרוני' דינה להידחות בשל אי מיצוי הליכים. כאמור, עניינה של העתירה באכיפת דיני התכנון והבניה באזור יהודה ושומרון, ומשנקבע בתיקון 117 לחוק בתי המשפט לעניינים מנהלים, התש"ס-2000 (להלן: החוק) כי בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים הוא בעל הסמכות לדון בעתירות מסוג זה, הרי שעומד לעותר סעד חלופי לפי סעיף 5א ופרט 2 לתוספת הרביעית לחוק, המקים עילה לדחייה על הסף (ראו: בג"ץ 248/22 נסראללה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדרה המערבית, פסקה 7 (25.05.2022); בג"ץ 2987/21 עואודה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 3 (10.05.2021); בג"ץ 6717/19 רגבים נ' שר הביטחון, פסקה 3 (07.01.2020); בג"ץ 1341/21 גינת נ' עיריית פתח תקווה, פסקה 3 (26.04.2021)). זאת ועוד. עיון בעתירה על שלושת נספחיה מלמד כי טענותיו 'העקרוניות' של מועלות לראשונה במסגרת זו, ומשכך דין העתירה בקשר אליהן להידחות מחמת אי מיצוי הליכים. כפי שהיטיב לנסח, חברי, השופט נ' סולברג: "מיצוי ההליכים אינו יכול להיעשות כ'מצוות אנשים מלומדה'; אין מדובר בשלב טכני, פורמלי, בבחינת הכרח בל יגונה: 'לא בדקדוקי-עניות של פרוצדורה עסקינן, אלא במהות: הסדר הטוב; היעילות; החסכון במשאבים; מיקוד המחלוקת וציוני-דרך לפתרונה; הפעלת שיקול דעת מקצועי; הפריית השיח שבין האזרח לבין הרשות; כיבוד הדדי בין הרשות השופטת לבין הרשות המבצעת; כל אלה מחייבים מיצוי הליכים תחילה, וביקורת שיפוטית אחר כך' [...] זאת לא ניתן לקבל. מיצוי ההליכים הוא שלב נכבד, מהותי; בלעדיו אין לגשת לבירור העתירה. על כן, כבר מטעם זה, דין העתירה להידחות על הסף" (בג"ץ 8361/20 שקיר נ' מדינת ישראל, פסקה 15 (07.10.2021)). אשר על כן, העתירה נדחית על הסף וממילא נדחית גם הבקשה למתן צו ביניים שבגדרה. עם זאת, ועל מנת לאפשר לעותר למצות טענותיו הרלבנטיות לפני הערכאה המוסמכת, המשיבים ימנעו מביצוע צווי ההריסה בתיק בב"ח ע' 142/20, ככל שהדבר טרם נעשה (שכן, על פי העתירה, אשר הוגשה בשלהי יום 06.09.2022, המועד למימוש הצווים, לאחר השהות שניתנה לעותר בהחלטת המינהל האזרחי מיום 04.08.2022, חל ביום 05.09.2022). בנסיבות העניין – אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"א באלול התשפ"ב (‏7.9.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22059450_C02.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1