סיבוני (אסיר) נ' שירות בתי הסוהר

בבית המשפט העליון עע"א 594/24 לפני: כבוד ממלא מקום הנשיא ע' פוגלמן המערער: דידי סיבוני נ ג ד המשיב: שירות בתי הסוהר ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט מ' קרשן) בעת"א 55743-08-23 מיום 4.1.2024 בשם המערער: בעצמו פסק-דין לפניי ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט מ' קרשן; להלן: המותב) מיום 4.1.2024 בעת"א (מחוזי מר') 55743-08-23 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המערער. ההליך נושא הערעור שלפניי עניינו בעתירת אסיר שהגיש המערער, אשר ביקש להורות על העברתו לבית סוהר אחר ועל שילובו בתכנית שיקומית שם. ביום 3.12.2023 הגיש המערער בקשה שהופנתה לנשיאת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, כב' השופטת ר' לורך, ובה ביקש למנות מותב אחר לכל התיקים שמתנהלים בעניינו. המערער טען, בתמצית, כי המותב גיבש כלפיו דעה קדומה ונתן החלטות שפגעו בו ובמשפחתו, תוך הפגנת חוסר רגישות והתעלמות מנסיבות רלוונטיות. בהקשר זה הלין המערער על התנהלותו של המותב במסגרת הליכים קודמים שהתנהלו בעניינו בשנים 2023-2022, וטען בפרט כי המותב קבע שלא בצדק כי נשקפת ממנו מסוכנות גבוהה, והתעלם מכך שהמשיב נמנע במשך תקופה ארוכה מלהמציא למערער פסק דין שניתן בעניינו. עוד נטען כי במהלך דיון שהתקיים בהליך אחר בחודש ינואר 2023, "איים" המותב שאם המערער לא יסכים לשנות את הסעדים שביקש, המותב "[י]יתן פסק דין שיפגע בו בהמשך ריצוי המאסר" (סעיף 5 לבקשה מיום 3.12.2023) – וכן כי איום זה התממש בהמשך, שכן התנהלות המותב הובילה לכך שלמערער לא ניתנה אפשרות להיפגש עם אמו עובר לפטירתה ולא הותר לו לצאת להלווייתה. המערער הוסיף ופירט על בקשת פסלות קודמת שאותה דחה המותב בחודש ספטמבר 2023, במסגרת עתירה שבה ביקש המערער היתר לחופשה חריגה (להלן: ההליך הנוסף). המערער הלין בפרט על כך שהמותב המשיך בדיון לאחר דחיית בקשת הפסלות, ובהמשך אך דחה את עתירת המערער לגופה, מבלי שהמתין להגשת ערעור פסלות. ביום 10.12.2023 קבעה הנשיאה לורך כי בקשת המערער אינה מצויה בתחום סמכותה, משמדובר למעשה בבקשת פסלות – ועל רקע זה הגיש המערער ביום 17.12.2023 בקשה לפסילת המותב, שבה פורטו נימוקים זהים לאלו שהובאו לעיל. המשיב התנגד לבקשת הפסלות, וטען כי לא הוכח בענייננו חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים. בעקבות זאת קבע המותב כי טענות הצדדים יידונו בדיון הבא שנקבע בהליך, אך ביום 1.1.2024 הגיש המערער בקשה למתן החלטה בבקשת הפסלות עובר למועד הדיון. ביום 4.1.2024 דחה המותב את בקשת הפסלות, בציינו כי טענות המערער מופנות, הלכה למעשה, כלפי אי קבלת טענותיו במסגרת ההליך הנוסף, וכי אין בטענות אלה כדי להקים עילת פסלות (להלן: החלטת הפסלות). באשר להתרחשויות מההליך הנוסף הבהיר המותב כי המערער לא הודיע בזמן אמת על כוונתו להגיש ערעור פסלות ולא ביקש להפסיק את הדיון באותו הליך. לבסוף קבע המותב כי אין ממש בטענות בנוגע לאיומים או להלנת פסקי דין על ידו. מכאן הערעור שלפניי, שבמסגרתו עומד המערער על טענותיו ומוסיף כי החלטת הפסלות חוטאת לעובדות. בפרט חוזר המערער על הטענה כי המותב איים עליו, והוא מדגיש כי המותב נמנע מלהתייחס לטענה זו בהחלטת הפסלות שניתנה בהליך הנוסף. עוד חולק המערער על האופן שבו תיאר המותב את ההתרחשויות בהליך הנוסף, ולטענתו היה על המותב לשאול אותו אם בכוונתו לערער על החלטת הפסלות שניתנה באותו הליך. המערער מוסיף כי האופן שבו נוסחה החלטת הפסלות מלמד כי המותב מנסה להצדיק בדיעבד את ההכרעה שנתן בהליך הנוסף, תוך התעלמות מנסיבות שמוכיחות כי שגה בהכרעתו. לטענת המערער, העובדה שהמותב מוסיף לדון בעניינו גם לאחר שהגיש פנייה לנשיאת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, ולמרות שהמותב יודע כי בכוונת המערער לפנות לנציב תלונות הציבור על שופטים, מעידה אף היא על משוא פנים. יצוין כי ביום 10.3.2024 הגיש המערער בקשה להוספת טענה לערעור שלפניי, והפנה להחלטה שניתנה בהליך אחר ביום 5.2.2024 שבה הביע המותב ביקורת על התנהלות המערער בציינו כי הוא "מרבה [...] להגיש בקשות להמצאת החלטות ומסמכים". עוד מציין המערער כי בכוונתו להגיש עתירת אסיר נוספת בעניין יציאה לחופשה חריגה, וכי נוכח משוא הפנים של המותב אשר בא לידי ביטוי בהליך הנוסף, אין מקום לאפשר למותב לדון בעתירתו החדשה. לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, באתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות. בהתאם לסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אמת המידה לפסילת שופט היא קיומן של נסיבות שיוצרות חשש ממשי למשוא פנים מצדו. איני סבור כי נסיבות אלו מתקיימות במקרה דנן. בעבר נפסק לא אחת כי החלטות דיוניות שנותן מותב לא תקמנה כשלעצמן עילה לפסילתו, גם כשמדובר בשורה של החלטות שיפוטיות שבעל דין אינו מסכים עמן, וכי "ערעור פסלות אינו המקום המתאים לטענות הנוגעות להתנהלות הדיונית של המותב או לביקורת שיפוטית על החלטות שניתנו או שלא ניתנו בהליך" (ע"א 6318/23 פלוני נ' פלונית, פסקה 9 (1.10.2023); ראו גם: ע"א 8124/23 פלונית נ' פלוני, פסקה 6 (19.12.2023)). ההשגות שמפרט המערער על אופן ניהול ההליך הנוסף, כמו גם על תוכנן של ההחלטות שניתנו במסגרתו, הן ערעוריות באופיין ואין בהן כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב (השוו: עע"ם 3541/21 חייא נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 4 (3.6.2021); ע"א 8448/20 מ.ע.ג.ן - יעוץ וניהול נכסים בע"מ נ' בוטיק - שימור מבנים בע"מ, פסקה 6 (7.1.2021)). באשר לטענה כי המותב "איים" על המערער במהלך דיון שהתקיים בהליך אחר בחודש ינואר 2023: האמירה שמייחס המערער למותב נעדרת ביטוי בפרוטוקול הדיון הרלוונטי, ובעבר נפסק כי בקשת פסלות אינה משמשת תחליף לבקשה לתיקון פרוטוקול (ראו למשל: ע"א 229/24 פלוני נ' פלוני, פסקה 7 (28.1.2024)). עוד נפסק כי ככל שמתעוררת מחלוקת עובדתית בין המותב לבין מבקש הפסלות, קמה חזקה כי גרסת המותב היא שמתארת נאמנה את ההתרחשויות הרלוונטיות (ע"א 8866/22 פלוני נ' פלונית, פסקה 11 (7.3.2023)). בשים לב להבהרתו המפורשת של המותב כי אין בסיס לטענה בדבר איום על המערער, איני סבור שעלה בידי המערער לסתור חזקה זו בענייננו. פניותיו של המערער לנשיאת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ולנציב תלונות הציבור על שופטים, אף הן אינן מקימות כשלעצמן חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב (ראו בהקשר זה: ע"א 3214/12 גורן נ' פאר, פסקה 5 (3.6.2012); ע"א 3767/11 נקר נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פסקאות 2 ו-5 (14.6.2011)). לבסוף אציין כי אין בידי להיעתר לבקשת המערער להוספת טענות לערעורו. הבקשה להוספת טענה עוסקת בהחלטה שניתנה כחודש לאחר החלטת הפסלות, ובעבר נפסק כי ככלל אין מקום להעלות בערעור פסלות טענות שלמותב לא ניתנה הזדמנות להתייחס אליהן (ע"א 542/24 פלונית נ' שפירא, פסקה 6 (12.3.2024)). למעלה מן הצורך אבהיר כי ככל שהמערער יסבור שקמה עילת פסלות ביחס למותב שידון בעתירה שבכוונתו להגיש, יהיה ביכולתו להעלות טענה זו באפיקים המתאימים. הערעור נדחה אפוא. ניתן היום, ‏ז' באדר ב התשפ"ד (‏17.3.2024). מ"מ הנשיא _________________________ 24005940_M05.docx טמ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il