יעקב דוברוביצקי נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 594/01 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט י' זמיר כבוד השופט א' ריבלין המערער: יעקב דוברוביצקי נגד המשיבה: מדינת ישראל תאריך הישיבה: ב' בניסן תשס"א (26.3.01) בשם המערער: עו"ד רחל יצחקי בשם המשיבה: עו"ד רחל מטר ערעור על גזר-דינו של בית-המשפט השלום בבאר שבע בת"ד 1566/98 ביום 14.3.99 שניתן על-ידי כב' השופטת ר' לביא פסק-דין המערער הורשע בבית-המשפט השלום לתעבורה בבאר שבע בעבירה של גרימת מוות ברשלנות, עבירה כהגדרתה בסעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז1977-, וסעיף 64 לפקודת התעבורה תשכ"א1961-, ועונשו נגזר כדלהלן: קנס בסך 4,500 ש"ח; פסילת רשיון לתקופה של 10 שנים; ו12- חודשים מאסר על-תנאי. משחלף המועד להגשת ערעור לבית-המשפט המחוזי, הגיש המערער לבית-המשפט בקשה להארכת מועד הערעור, אך בית-המשפט דחה את הבקשה באשר הוגשה באיחור ניכר, כשנה ושלושה חודשים לאחר שפקעה התקופה להגשת ערעור. על החלטה זו האחרונה הערעור שלפנינו, ובקשת המערער היא כי ניעתר לו ונאריך את המועד להגשת ערעור לבית-המשפט המחוזי. במהלך דברים רגיל לא היינו נעתרים לבקשה, שכן איחור כה ניכר בהגשת ערעור משמיע כשלעצמו השלמה עם פסק-הדין שמבקשים לערער עליו וויתור על זכות הערעור. ואולם נסיבות ענייננו נסיבות מיוחדות הן. בתאונה שבעניינה עמד המערער לדין נהרג בנו הקטן, ולדבריו איבדה אשתו, אם הקטן, את שיווי משקלה הנפשי ומאז התאונה אין היא מתפקדת עוד. בנסיבות אלו, ולא בלי היסוס, סבורים אנו כי ראוי להיעתר לו למערער ולהאריך את המועד להגשת ערעור. נוסיף ונדגיש, כי בהחליטנו כפי שאנו מחליטים, אין אנו מביעים דעה באשר לערעור לגופו. מבקשים אנו אך ליתן הזדמנות למערער להביא את דברו לפני בית-המשפט המחוזי, ובית-המשפט המחוזי יעשה כחכמתו. סוף דבר: אנו מחליטים לקבל את הערעור ולהאריך למערער את המועד להגשת ערעור לבית-המשפט המחוזי על פסק דינו של בית-המשפט השלום לתעבורה בבאר-שבע. הערעור יוגש תוך עשרה ימים מהיום. היום, ב' בניסן תשס"א (26.3.01). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל. שמריהו כהן - מזכיר ראשי 01005940.G02