ד"ר אלירן שי נ. רשות מקרקעי ישראל

2 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5936/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט ח' כבוב העותרים: 1. אלירן שי 2. ליאת שי 3. שרה שי נ ג ד המשיבה: רשות מקרקעי ישראל בשם העותרים: עו"ד ויסאם ג' אסמר פסק-דין השופט ח' כבוב: בעתירה זו, מבקשים העותרים ליתן שבעה צווים על תנאי המכוונים למשיבה, רשות מקרקעי ישראל, אשר מורים לה, בין היתר: "ליתן טעם מדוע לא תקיים, הלכה למעשה, את אותו ההסכם ואותה הבטחה מנהלית שמסרו לעותרים [...] ותאפשר לעותרים להמשיך ולהתגורר שם כפי יתר אותם תושבים ומכאן לחייבה לחתום על הסכם חכירה עם העותרים"; "ליתן טעם מדוע היא משתמשת במדיניות של אפליה ברורה [...] ביחסה לעותרים לעומת יחסה ליתר תושבי אותו יישוב קדיתא"; "ליתן טעם מדוע לא תיושם עם העותרים אותה עסקת החליפין שיושמה עם תושבים אחרים ביישוב קדיתא לגבי אותם מקרקעין ממש אותה רכשו העותרים בסמוך ליישוב בית ג'אן"; וכן, "ליתן טעם מדוע עקב אכיפה בררנית זו לא יינתן סעד של הגנה מן הצדק". כמו כן, מבקשים העותרים צו ביניים "בהול ומידי" "האוסר [על המשיבה] לפנות את המבקשים 1-2 מביתם בקדיתא כל עוד עתירה זו מתנהלת ועד לבירור סופי ומתן הכרעה בצווים על תנאי המבוקשים בעתירה זו ומיצוי הבקשה להפוך אותם לצווים סופיים באופן שהעותרים יקבלו מעמד של תושבי קבע בקדיתא כפי יתר תושבי קדיתא". עתירה זו מקורה בהליך אזרחי הנוגע למקרקעין הרשומים כחלקה 1 בגוש 14069 וחלקה 11 בגוש 14070 (להלן: המקרקעין), והם בבעלות מלאה של קק"ל. ביום 15.12.2021 ביקר מפקח מטעם המשיבה במקרקעין ומצא במקום מבנה יביל עשוי מעץ, וציוד מחוץ למבנה. בביקורו פגש המפקח את העותרים במקום, ואלו טענו כי המבנה הועבר למקום בשבועות האחרונים בכפוף לאישור שקיבלו מטעם המשיבה. המפקח תיעד את הממצאים בשטח בעת ביקורו, ומסר התראה לעותרים לפיה עליהם לפנות את המקרקעין. בעקבות השימוש האסור במקרקעין, פנתה הוועדה המקומית לתכנון ובניה מרום הגליל לבית משפט השלום בצפת בב"נ 55915-12-21, בבקשה למתן צו להפסקת השימוש במקרקעין, לפי סעיף 236 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1961. בהחלטה מיום 29.12.2021, הוציא בית משפט השלום צו להפסקת השימוש במבנה. ביום 13.01.2022, הגיש מפקח מטעם המשיבה תלונה במשטרה בגין תפיסת החזקה בלתי חוקית במקרקעין. ביום 07.03.2022, ולאחר שהמקרקעין לא פונו, הוצא צו פינוי המורה לעותרים לפנות את המקרקעין בתוך 30 ימים. לאורך חודש מרץ 2022 נערכו תכתובות בין הצדדים, במסגרתן הובהר לעותרים כי אין להם זכות במקרקעין ולפיכך הם נדרשים לפנות את המקרקעין לאלתר. ביום 11.05.2022 הגישו העותרים בקשה לביטול הצו לסילוק יד ובקשה למתן צו ארעי לעיכוב ביצועו, לבית משפט השלום בעפולה בגדר ת"א 22922-05-22. ביום 15.05.2022 ניתן צו ארעי לבקשת העותרים, וביום 12.07.2022 דחה בית משפט השלום את הבקשה לביטול צו הפינוי וביטל את הצו הארעי שניתן ביום 15.05.2022, תוך שנקבע כי העותרים פעלו בחוסר תום לב, וכי התנהלותם לוקה באי ניקיון כפיים; וזאת משום שהמבנה מושא ענייננו הוקם ללא היתר בניה כדין, ומאחר שהשימוש בו למגורים נוגד את ייעוד המקרקעין לחקלאות. יוער, כי מעיון בתיק משפט השלום עולה כי ישיבת קדם משפט בתיק נקבע לסוף חודש ינואר 2023 (וזאת על-אף בקשת המדינה לסגור את התיק, על יסוד ההחלטה המנומקת בבקשה לעיכוב ביצוע). ביום 25.07.2022 הגישו העותרים לבית המשפט המחוזי בנצרת בקשה לרשות ערעור, על החלטת בית משפט השלום ובצידה קשה לעיכוב ביצוע ההחלטה בגדר רע"א 50663-07-22. בבקשתם טענו לליקויים שנפלו בצו ובהליך הוצאתו, לאי מתן זכות טיעון בפני הגורם הרלבנטי, להתחייבות המשיבה במסגרת עסקת חילופי מקרקעין וטענות בדבר אכיפה בררנית. בהחלטתו מיום 10.08.2022, דחה בית המשפט המחוזי את בקשת העותרים למתן רשות ערעור ולעיכוב ביצוע, לאחר שבחן את טענותיהם ועיין בתיק בית משפט השלום על החלטותיו. וזאת, ראשית, משמצא כי המקרה אינו מצדיק את התערבותה החריגה של ערכאת הערעור בהחלטה שעניינה עיכוב ביצוע, תוך שהוער כי "מהלכם הדיוני של [העותרים] בבקשה שלפני הוא לקוי מיסודו, שעה שראו לצרף לבקשתם ראיות ומסמכים שלא הובאו בפני בימ"ש קמא [...] ואין לתת יד להתנהלות דיונית פסולה מסוג זה"; שנית, ולגופו של עניין, הוטעם כי החלטת בית משפט השלום בדין יסודה, לאור מצוות סעיף 5ב(ב) לחוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), התשמ"א-1981, ההלכה הפסוקה וטענות העותרים ביחס לצו. טרם חתימה דחה בית המשפט המחוזי את המועד לביצוע הצו ליום 08.09.2022, לכל המוקדם. עיקר טענות העותרים, כעולה מכתב העתירה – נוגע למעמד המקרקעין, לזכויותיהם הנטענות במקרקעין. כך, לדוגמה, נטען לקיומה של הבטחה מינהלית; לאכיפה בררנית; ו"לחוסר סבירות" החלטת המשיבה לבצע הליך אכיפה נגדם. לאחר עיון בעתירה, נחה דעתנו כי דינה להידחות, וזאת מכיוון שעתירה לבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אינה האכסניה המתאימה לדון בטענות העותרים. שכן הלה מנסים, הלכה למעשה, למנוע את כניסת החלטת בית המשפט המחוזי לתוקף, ולעקוף את ההליך המתנהל בבית משפט השלום בגדר ת"א 22922-05-22. ייאמר מיד כי דרך המלך לבירור טענות העותרים בדבר אי חוקיות הצו היא במסגרת ההליך האזרחי בבית משפט השלום; כפי שנקבע בעניין אחר: "עצם העלאתן של טענות מתחום המשפט המנהלי, כדוגמת שיקולים זרים, הפליה וכדומה, אין בה כדי לשנות ממסקנה זו, שכן כבר נקבע כי לבתי המשפט האזרחיים הסמכות לדון בטענות אלו כשאלות נגררות הדורשות הכרעה" (בג"ץ 2096/21 סומרין נ' האפטרופוס לנכסי נפקדים, פסקה 10 (28.10.2021)). יוער, כי העותרים היו רשאים, בכפוף להוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, להגיש בקשה לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 10.08.2022, כפי שנעשה במקרים אחרים שעניינם בנייה בישוב קדיתא (רע"א 1144/12 בר נתן נ' מינהל מקרקעי ישראל (29.05.2012)). ודוק - כמתואר לעיל, העותרים זכו ליומם בבית המשפט בכל הנוגע לעיכוב ביצוע הפינוי, ואגב כך אף השמיעו טיעונים ראשוניים בעניין הזכויות הנטענות שלהם במקרקעין, ושתי ערכאות נתנו החלטות מפורטות בעניין. לא זו אף זו, הנר עודנו דולק בת"א 22922-05-22 המתנהלת בבית משפט השלום. פנייה לבית משפט זה בשבתו כבג"ץ, במטרה להביא לעיכוב ההחלטות שניתנו, או במטרה לייתר את ההליך בבית משפט השלום - אין להתיר. בשים לב לנסיבות המקרה, ובמידה לא מבוטלת לפנים משורת הדין, המשיבה תימנע מלהוציא את הצו לסילוק יד אל הפועל עד ליום 02.10.2022, בכדי לאפשר לעותרים שהות לנקיטה בהליך מתאים. העתירה נדחית אפוא. אין צו להוצאות. ניתן היום, י"ז באלול התשפ"ב (‏13.9.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22059360_C04.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1