פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק ע"א 5934/06
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 5934/06
ע"א 5950/06
בפני:
כבוד הנשיאה ד' ביניש
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
כבוד השופט א' גרוניס
המערערים בע"א 5934/06 והמשיבים בע"א 5950/06:
1. חנן פלד
2. סיגל אבין
3. אמיר בן סירה
4. ניר ברגמן
5. אורי ענבר
נ ג ד
המשיבות בע"א 5934/06
והמערערות בע"א 5950/06:
1. מת"ב - מערכות תקשורת בכבלים בע"מ
2. תבל - תשדורת בינלאומית לישראל בע"מ
3. ערוצי הזהב ושות '
ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בע"א 1231/06 מיום 28.5.06 שניתן על ידי כבוד השופטת רות רונן
תאריך הישיבה:
ט"ו בכסלו התשע"א (22.11.2010)
בשם המערערים
בע"א 5934/06 והמשיבים בע"א 5950/06:
עו"ד אביגדור פלדמן
עו"ד מיכאל ספרד
עו"ד שלומי זכריה
בשם המשיבות
בע"א 5934/06 והמערערות בע"א 5950/06:
עו"ד ראובן בכר
עו"ד תמר תורג'מן
עו"ד יעל רימר
פסק-דין
השופט א' גרוניס:
1. בפנינו שני ערעורים על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד השופטת ר' רונן). פסק הדין עוסק בשאלות הנוגעות לזכויות של יוצרים מסוימים – תסריטאים ובמאים – ביצירות שמיועדות בעיקרן לשידור פומבי, במיוחד בטלביזיה.
2. היוצרים (הם המערערים בע"א 5934/06 והמשיבים בע"א 5950/06), הגישו תובענה בה עתרו לצו מניעה שיאסור על הנתבעות (הן המשיבות בע"א 5934/06 והמערערות בע"א 5959/06) לשדר את היצירות בשידורי טלביזיה וכן לתשלום תמלוגים בגין שידורים שנעשו עובר להגשתה של התובענה ושהיה בהם משום הפרה של זכויותיהם של היוצרים. עם הגשתה של התובענה ביקשו היוצרים כי יינתן צו מניעה זמני עד להכרעה בהליך העיקרי. בגדרו של דיון בבקשה לסעד זמני הושג הסדר, על פי הצעת בית המשפט (כבוד סגן הנשיא י' זפט), כי ההכרעה בדבר זכותם של היוצרים לתמלוגים תהא על יסוד הכתובים. עוד הוסכם, כי היה וייקבע שעומדת ליוצרים זכות לקבלת תמלוגים ייקבע שיעורם במסגרתו של הליך בוררות.
3. השאלה העיקרית שעלתה בפני בית משפט קמא הייתה האם הזכות לשידור פומבי (כחלק מזכות היוצרים של התסריטאים והבמאים) נותרה בידי היוצרים או שמא זכותם זו הועברה על ידיהם למפיקים. אלה האחרונים התקשרו בהסכמים לפיהם העבירו את זכויותיהם לנתבעות. כלומר, השאלה הייתה האם בידי המפיקים הייתה הזכות לשידור פומבי של היצירות או שמא הם העבירו לנתבעות יותר זכויות מאשר רכשו מידי היוצרים (הטענה ידועה בביטוי הרומי (nemo dat quod non habet.
4. הסוגיה עלתה לגבי חלק מן ההסכמים שבין היוצרים למפיקים. מדובר בהסכמים שכללו התייחסות לחברת התמלוגים של יוצרי הקולנוע והטלוויזיה בישראל בע"מ, הידועה בקיצור בשם תל"י. אותם הסכמים כללו סעיף בו נאמר, כי העברת הזכויות (מן היוצר למפיק) כפופה לזכויות שאותן העביר היוצר לתל"י. טענתם של היוצרים באשר להסכמים המסויימים הייתה כי הם העבירו את הזכויות לעניין ביצוע פומבי לתל"י ועל כן בידי המפיקים לא הייתה אותה זכות, אשר הם התיימרו להעבירה לנתבעות. בית המשפט המחוזי לא קיבל את טענתם של היוצרים, זאת נוכח הוראה אחרת בהסכמים, שהתייחסה לזכויות שהיוצר העביר למפיק. בית המשפט מצא כי תל"י מונתה כשלוחה של היוצרים, הא ותו לא. הוא לא קיבל את פרשנותם של היוצרים לפיה תל"י רכשה זכויות קניין ביצירות. על כך מלינים היוצרים בערעורם.
5. עניין נוסף שנקבע בפסק הדין התייחס לאי עריכתם של הסכמים בכתב בין היוצרים לבין המפיקים. בנקודה זו נתקבלה טענתם של היוצרים כי בלא הסכם בכתב לא היו הם יכולים להעביר את זכויותיהם למפיקים או לאחרים. קביעה זו הובילה להגשתו של ערעור מצידן של הנתבעות.
6. ההליך התנהל בבית המשפט המחוזי על יסוד ההסדר הדיוני שהושג. שני שחקנים מרכזיים לא נטלו חלק בהליך, כוונתנו לתל"י ולמפיקים. נאמר לנו כי הנתבעות הגישו הודעות צד ג' למפיקים, דא עקא, הם לא נטלו חלק בהליך שהתברר בין היוצרים לנתבעות. השאלה הראשונה שהתבקשה לה תשובה הייתה הכיצד זה תל"י אינה התובעת, אם אומנם היא בעלת הזכויות לביצוע פומבי, הן הזכויות שהועברו לה על ידי היוצרים, לגרסתם. היוצרים טענו כי הזכויות הוחזרו לידיהם על ידי תל"י וכי לפיכך זכאים הם היו לתבוע שיינתן צו מניעה וכי הנתבעות תחוייבנה בתשלום תמלוגים. כמובן, שלצורך בירור סוגייה זו יש חשיבות עילאית לקביעה מתי הועברו הזכויות מן היוצרים לידי המפיקים ומתי הוחזרו הזכויות לידיהם, והכל ביחס למועדים בהם בוצעו ההפרות הנטענות. השאלות האמורות לא נתבררו כלל, בין היתר לאור ההסדר הדיוני שנעשה. זאת ועוד, לאור ההסדר הדיוני אף לא הובאו ראיות מספקות באשר לדרך התנהלותם של הצדדים הן לפני עריכתם של ההסכמים והן לאחר מכן. ראיות כאלה היה בהן כדי לסייע למהלך הפרשני. לאור כל אלה הגענו לכלל מסקנה כי אין להותיר על כנה את הפרשנות שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי.
נראה לנו לנכון להותיר פתוחות את השאלות האם המפיקים העבירו לנתבעות את הזכות לשידור פומבי, האם הזכות האמורה הייתה בידי תל"י או בידי היוצרים במועדים הרלוונטיים ומהי הפרשנות של ההסכמים שכללו סעיף בו נאמר שהעברת הזכויות כפופה לזכויות שאותן העביר היוצר לתל"י. בדיון שנערך בערעורים הסתבר לנו כי קיימות מחלוקות נוספות בין היוצרים לבין הנתבעות וכי הן מתבררות במסגרת אחרת. אפשר שניתן לברר את השאלות אותן השארנו פתוחות שלא בגדרו של ההליך הנוכחי. מכל מקום, היה ובעלי הדין לא ישכילו לברר את השאלות הנזכרות מחוץ להליך הנוכחי, לא יהא מנוס מהחזרת הדיון לבית המשפט המחוזי. בנסיבות המיוחדות של המקרה אין דרך אחרת אלא לאפשר בירור מחודש של המחלוקות (כולל הבאת ראיות נוספות), תוך מתן אפשרות לצירופה של תל"י להליך, אם תבוא בקשה על כך, ושקילת האפשרות שלא להפריד בין תביעתם של היוצרים לבין בירור הודעת צד ג' ששלחו הנתבעות למפיקים.
בעלי הדין יודיעו לבית המשפט המחוזי תוך 60 ימים מעת המצאת פסק דין זה האם יש צורך בבירור מחודש כאמור או שהמחלוקות תיפתרנה בדרך אחרת. היה ויהא צורך בבירור מחודש כאמור, פתוחה הדרך בפני כל אחד מבעלי הדין להגיש בקשות לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים נוספים.
7. בכל הנוגע לשאלה הנוספת, זו הנוגעת להעדר הסכמים בכתב בעניין העברת הזכויות, סבורים אנו שאין להתערב בפסק הדין.
8. אשר על כן, הננו מקבלים את הערעור של היוצרים (בע"א 5934/06), הכל כאמור בפיסקה 6 לעיל. הערעור האחר (ע"א 5950/06) נדחה. לא ייעשה צו להוצאות.
ניתן היום, י"ז בכסלו התשע"א (24.11.2010).
ה נ ש י א ה
המשנה-לנשיאה
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06059340_S10.doc גק
מרכז מידע, טל' 02-6593333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il