אנדריי מחרייב נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 593/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 593/08 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' דנציגר המערער: אנדריי מחרייב נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מיום 12.12.07, בת.פ. 40026/07, שניתן על ידי כבוד השופטת ע' קפלן-הגלר תאריך הישיבה: י"ח בטבת התשס"ט (14.01.09) בשם המערער: עו"ד פלישמן שמואל בשם המשיבה: בשם שרות המבחן: עו"ד דגנית כהן-ויליאמס גב' אדוה פרויד פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. המערער הודה בעובדותיו של כתב אישום מתוקן שהוגש נגדו לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, ובעקבות כך הורשע במספר עבירות: שוד, גניבה, תקיפה לשם גנבה, ניסיון שוד, התפרצות למקום מגורים, גניבת כרטיס חיוב, ניסיון להונות בכרטיס חיוב, גניבה מרכב ותקיפת שוטר. חלקן של העבירות בהן הורשע המערער הן תוצאה מבקשתו לצרף תיקים נוספים בהם הודה, ברם על החומרה המיוחדת של מקרה זה ניתן ללמוד גם מעיון בתשעת האישומים שיוחסו לו בכתב-האישום המתוקן. המכנה המשותף לרובם היה שהמערער גנב מקשישים את כספם, לעתים באלימות, לאחר שעקב אחריהם וראה אותם מושכים כסף מהבנק. וכך לדוגמה הציע המערער באחד המקרים את "עזרתו" לקשישה שביקשה למשוך כסף מכספומט, ולאחר מכן חטף מידה את תיקה, ועם כרטיס האשראי שלה מיהר למשוך סכום של 2500 ש"ח מחשבונה. במקרה אחר עקב המערער אחר בעל חנות שעשה את דרכו בתום יום עמל, תקף אותו עם אחר, אולם לא הצליח לבצע את זממו עד תום, הואיל והקורבן פתח בצעקות ואדם ששמע אותו נזעק לעזרתו. את כל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן (למעט האישום השמיני), ביצע המערער בחודש דצמבר 2006, וכתוצאה מכך שלשל לכיסו שלל ניכר. בגין כל אלה נדון המערער ל-7 וחצי שנות מאסר, וכן הופעל מאסר על-תנאי בן שנתיים שעמד נגדו, כאשר שנה וחצי מתוכו במצטבר. 2. המערער מלין על חומרת העונש. נטען, כי מדובר באדם צעיר שאת מרבית שנותיו עשה בין כתלי הכלא בעקבות מאסרים שונים שהושתו עליו; הודאתו לא זו בלבד שחסכה זמן שפוטי, אלא יש בה ביטוי לכוונתו לשנות את אורחות חייו ולהיגמל מהשימוש בסמים להם הוא מכור; טרם מעצרו הוא פנה בבקשה להשתלב בטיפול גמילה ואף נמצא מתאים לכך; עקב מצוקתו הוא עשה ניסיונות אובדניים. כמו כן, הופנינו לתסקיריו של שירות המבחן, ובמיוחד לאחרון שבהם, ממנו עולה כי המערער מגלה מוטיבציה לגמילה, אף שמעד מפעם לפעם. 3. העבירות אותן ביצע המערער קשות הן. נראה כי הוא עבד להתמכרותו, וכפי שקורה לא אחת, אותה התמכרות גוררת אחריה ביצוען של עבירות נוספות, שעל חומרתן במקרה הנוכחי נדמה כי אין צורך להכביר מלים. הוא בחר לו קורבנות שחלקם בגיל מתקדם, מתוך ידיעה כי ההתנגדות בה הוא עשוי להיתקל, אם בכלל, לא תהיה רבה, וגזל מהם את ממונם תוך שהוא מותיר אותם כואבים, מפוחדים וללא אותן פרוטות מעטות הדרושות להם למחייתם בערוב ימיהם. עם התנהגות מסוג זה אין חברה מתוקנת יכולה להשלים, וכל שהיא יכולה לעשות הוא להציע למערער לסייע לו על ידי שילובו בתהליך גמילה. כך נעשה בעבר בעת שהמערער נשא במאסר, אולם, העבירות הנוכחיות מלמדות כי הוא לא התמיד בניקיונו מסם, ומכאן ועד להידרדרות נוספת ולביצוען של עבירות – היתה הדרך קצרה. צר לנו, באמת ובתמים, על הנאשם, אולם אנו דואבים גם את כאבם של קורבנותיו. משהוכיח המערער במעשיו כי גלומה בו סכנה לציבור, ובעיקר לחלשים וחסרי ישע שבתוכה, מצווה בית המשפט לתת לכך מענה בדרך הענישה. כך נהג בית המשפט המחוזי, ולא ראינו מקום או עילה לשנות מגזר דינו. הערעור נדחה. ניתן היום, י"ח בטבת התשס"ט (14.01.09). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08005930_O06.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il