סולטאן ח'לף נ. מפקד צבאי

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5929/19 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט י' אלרון העותר: סולטאן ח'לף נ ג ד המשיבים: 1. מפקד צבאי 2. שופט צבאי לערעורים עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: י"א באלול התשע"ט (11.9.2019) בשם העותר: עו"ד אחלאם חדאד בשם המשיבים: עו"ד קובי עבדי פסק-דין השופט ע' פוגלמן: לפנינו עתירה נגד מעצרו המנהלי של העותר שאף מצוי בשביתת רעב, בגין צו המעצר המנהלי שהוצא נגדו, זה היום ה-50. לעצם המעצר – המפקד הצבאי שוכנע כי העותר מעורב בפעילות גא"פ ארגונית המסכנת את בטחון האזור ולפיכך טעמי ביטחון מחייבים לעת הזו את המשך מעצרו המנהלי של העותר. נציין בנוסף כי בעברו של העותר הרשעה – בין היתר – בעבירה של חברות בהתאחדות בלתי מותרת ובהנחת פצצה ובגין האמור ריצה עונש מאסר בפועל. צו המעצר הוצא לתקופה בת 6 חודשים מיום 18.7.2019 ועד 7.1.2020 וקוצר "קיצור לא מהותי" על ידי בית המשפט הצבאי לערעורים כך שיסתיים ביום 16.9.2019; זאת על מנת להביא את עניינו של העותר להערכה מחודשת בפני המפקד הצבאי. לאחר עיון בהסכמה בחומר חסוי במעמד צד אחד וקבלת הבהרות מגורמי הביטחון שוכנענו כי הפראפראזה מעוגנת כדבעי במידע המודיעיני. לא מצאנו אפוא עילה להתערב בהחלטת בית המשפט הצבאי לערעורים. אשר לשביתת הרעב – כידוע, על פי פסיקתנו, בשל כך שהמעצר המנהלי הוא מניעתי, הרי כאשר עצור מנהלי מצוי במצב רפואי שבו הוא אינו מסכן את הביטחון, כגון חוסר הכרה או סכנת חיים, יש לכך השלכה על המעצר וניתן להתלותו (בג"ץ 5580/15 אלדין עלאן נ' שירות הביטחון הכללי (19.8.2015)); בג"ץ 8940/16 אחמד מוחמד נ' מפקד צבאי לאזור (26.12.2016); בג"ץ 6878/16 חליל בלבול נ' הפרקליט הצבאי הראשי (7.9.2016)). במקרה דנן, לפי תיעוד רפואי עדכני מהיום שנכתב על ידי מנהלת מחלקה פנימית א' במרכז הרפואי "קפלן" העותר בהכרה, אך חלש מאוד, מסוגל לקום לשירותים, שותה מעט, ומסרב לתוספות ויטמינים ומינרלים, מבין כאשר פונים אליו בערבית, מסרב לתת אנמנזה, להיבדק על ידי רופאים או אחיות ואף לקחת מדדים חיוניים. סגן מנהלת המרכז הרפואי "קפלן" הוסיף כי בשלב זה אין מסוכנות מידית לחייו של המטופל וכי הוחלט שאין צורך בכינוס ועדת האתיקה של בית החולים בשלב הנוכחי. בהינתן הנתונים האמורים, איננו רואים בנקודת הזמן הנוכחית עילה להתליית המעצר המנהלי על פי פסיקתנו האמורה (וראו גם בג"ץ 8732/16 אברהים שדיד נ' מדינת ישראל (14.11.2016)), אך זכויות העותר שמורות לו במקרה של שינוי במצב. במקרה של שינוי לרעה מצופה מהמדינה לנקוט בפעולות המתבקשות; כל זאת מבלי לפגוע בזכויות העותר לפנות לבית משפט זה במקרה של שינוי נסיבות. בכפוף לכל האמור, ובהעדר עילה להתערבות בנקודת הזמן הנוכחית, העתירה נדחית אפוא. ניתן היום, ‏י"א באלול התשע"ט (‏11.9.2019). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 19059290_M02.docx אג מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il