עמותת קו לעובד ואח' נ' ממשלת ישראל ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5918/16 לפני: כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט ע' גרוסקופף העותרות: 1. עמותת קו לעובד 2. האגודה לזכויות האזרח בישראל נ ג ד המשיבים: 1. ממשלת ישראל 2. רשות האוכלוסין וההגירה 3. משרד האוצר 4. התאחדות בוני הארץ 5. התאחדות חקלאי ישראל עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ה' בטבת התשפ"א (20.12.2020) בשם העותרות: עו"ד מיכל תג'ר בשם המשיבים 3-1: עו"ד דנה מנחה בשם המשיבה 4: עו"ד אלישע שור; עו"ד צחי לב; עו"ד אורלי ג'רבי; עו"ד חגי ורד בשם המשיבה 5: עו"ד יגאל דנינו פסק-דין השופט מ' מזוז: עניינה של העתירה, אשר הוגשה ביום 2.8.2016, בקרן דמי המחלה לעובדים פלסטינים אשר מנהל אגף מדור תשלומים ברשות האוכלוסין וההגירה (להלן: הקרן), ובגינה הפרישו מעסיקיהם של העובדים הפלסטינים המועסקים בישראל 2.5% מהשכר של אותם עובדים. בעתירה הועלו טענות אודות ליקויים שונים באופן ניהול הקרן, אשר כפועל יוצא מכך אחוז הניצול של הזכאות לדמי מחלה על ידי הפועלים הפלסטינים היה נמוך מאוד. לפיכך התבקשו בעתירה סעדים שונים הנוגעים לאופן ניהול הקרן, ולצד זאת סעד להעברת יתרות הכספים הגדולות שהצטברו בקרן למטרות ייעודיות לרווחתם ולבריאותם של עובדים פלסטיניים. מאז הגשת העתירה התקיימו שלושה דיונים בעתירה, כאשר לקראתם הוגשו תגובות והודעות עדכון מטעם המשיבים 3-1 (להלן: המשיבים או המדינה), ותגובות לתגובות ולעדכונים מטעם העותרות והמשיבות 5-4, שצורפו כמשיבות לעתירה בשלב מאוחר יותר. ממכלול החומר שהוגש ומטיעוני הצדדים לפנינו עולה כי בתקופה מאז הגשת העתירה חלו תמורות מהותיות בתשתית העובדתית הרלבנטית, ובהחלטות המדינה בנוגע לניהול הקרן ולכספים שהצטברו בה. כך, בין היתר, הוחלט על הפסקת הגביה מהמעסיקים לקרן, החל מיום 1.1.2019, והטלת האחריות לתשלום דמי מחלה ישירות על המעסיקים, תוך המשך כיסוי ביטוחי למעסיקים לגבי ימי מחלה שנצברו עבור העובדים עד לסוף שנת 2018. וכן כי הקרן תמשיך לפעול, ללא גביה נוספת מהמעבידים, לגבי התקופה שמתחילת שנת 2019, לגבי מעסיקים שהיו פעילים במועד זה, ולגבי עובדים שהיו פעילים אצל אותם מעסיקים באותו מועד, וכל עוד הם מועסקים בידי אותם מעסיקים. בנוגע להחלטות הנ"ל הוגשו הערות ופניות מטעם צדדים להליך, אשר עודן נבחנות אצל גורמי המדינה הרלבנטיים, בטרם גיבוש סופי של המתווה האמור. בנוסף, הסתבר כי בעקבות הערות בית המשפט המדינה חזרה בה מכוונתה להעביר למעבידים את יתרות הכספים שהצטברו בקרן, וכי שאלת גורל כספים אלה נבחן כיום על ידי צוות בינמשרדי - בהשתתפות נציגי משרד האוצר, רשות האוכלוסין וההגירה, מתאם פעולות הממשלה בשטחים, משרד המשפטים ומשרד העבודה והרווחה - אשר טרם סיים את מלאכתו, וטרם התקבלו החלטות סופיות. בנסיבות אלה, ולאחר שנשמעו טענות באי כוח כל הצדדים לפנינו, הגענו לכלל מסקנה, כי נוכח השינויים המהותיים שחלו כאמור בתשתית העובדתית הרלבנטית, ומאחר וטרם התקבלו החלטות סופיות של המשיבים בשני מרכיבי העתירה, הרי שהעתירה במתכונתה הנוכחית אינה אקטואלית עוד, והיא בבחינת עתירה מוקדמת. אשר על כן, אנו מוחקים אפוא את העתירה, וזאת תוך שמירת זכותן של העותרות לשוב ולפנות לבית משפט זה, אם ימצאו לנכון, ותוך שמירת מלוא טענותיהן, לאחר קבלת החלטות סופיות על ידי המשיבים. לשם מניעת יצירה של עובדות מוגמרות, המשיבים ימסרו לצדדים לעתירה זו הודעה מפורטת על ההחלטות שיתקבלו בנוגע להמשך פעילות הקרן והסדר הטיפול בדמי מחלה לעובדים הפלסטינים בישראל, ובנוגע לגורל יתרות הכספים שהצטברו בקרן. זאת, תוך מתן שהות של 60 ימים לצדדים להחליט כיצד לכלכל את צעדיהם בטרם יכנסו השינויים עליהם יוחלט לתוקפם. אנו מצפים כי החלטות בסוגיות האמורות תתקבלנה ללא עיכובים נוספים. בנסיבות הענין, המשיבים 3-1 יישאו בהוצאות העותרות בסך 10,000 ₪. ניתן היום, ‏ו' בטבת התשפ"א (‏21.12.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 16059180_B39.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il