פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 5910/98

ג'אמל עבד אל חכים נ. היועץ המשפטי לממשלה

העותר ביקש להשתחרר ממעצר בטענה שכתב האישום לא הוקרא לו כדין וכי משפטו לא החל במועד הקבוע בחוק.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 01/10/1998 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 5910/98 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מעצר והליכים פליליים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש להשתחרר ממעצר בטענה שכתב האישום לא הוקרא לו כדין וכי משפטו לא החל במועד הקבוע בחוק.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 5910/98

ג'אמל עבד אל חכים נ. היועץ המשפטי לממשלה

העותר ביקש להשתחרר ממעצר בטענה שכתב האישום לא הוקרא לו כדין וכי משפטו לא החל במועד הקבוע בחוק.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר, ג'אמל עבד-אלחכים, הגיש עתירה לבג"ץ בבקשה להשתחרר ממעצר. הוא טען כי כתב האישום נגדו לא הוקרא לו כחוק וכי משפטו לא החל בתוך 30 ימים מיום מעצרו. בנוסף, הלין על כך שסניגורו לא זומן לדיון ההקראה. בית המשפט העליון דחה את העתירה, בקובעו כי מתוך פרוטוקול הדיון בבית משפט השלום עולה שהעותר השיב לכתב האישום וכפר בעובדות, מה שמוכיח שהכתב הוקרא והוסבר לו. בית המשפט ציין כי אי-זימון הסניגור נבע מאי-הבנה טכנית, והורה לאפשר לסניגור להעלות את טענותיו המקדמיות בישיבה הבאה. כמו כן, נקבע כי גם לו היה פגם בהקראה, לא היה בכך כדי לבטל אוטומטית את צו המעצר.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' מצא, י' זמיר, י' אנגלרד
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • ג'אמל עבד-אלחכים

נתבעים

  • היועץ המשפטי לממשלה
  • כב' השופט ג' טהר-לב
  • כב' השופט אליגון

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר השיב לכתב האישום וכפר בעובדות, מה שמעיד על כך שהכתב הוקרא והוסבר לו.
  • אי-זימון הסניגור נבע מאי-הבנה לגבי תוקף ייפוי הכוח בתיק העיקרי.
  • גם אם נפל פגם בהקראה, אין בכך כדי לבטל את צו המעצר עד תום ההליכים באופן אוטומטי.
טיעוני ההגנה
  • כתב האישום לא הוקרא לעותר כנדרש.
  • המשפט לא החל בתוך 30 ימים מיום המעצר, ולכן יש לשחרר את העותר.
  • הסניגור לא זומן לישיבת ההקראה, מה שמנע ממנו להעלות טענות מקדמיות.
מחלוקות עובדתיות
  • האם הוקרא כתב האישום לעותר בבית משפט השלום.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • פרוטוקול בית משפט השלום מיום 8.9.98

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

פגמים בהליך
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5910/98 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופט י' זמיר כבוד השופט י' אנגלרד העותר: ג'אמל עבד-אלחכים נגד המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה 2. כב' השופט ג' טהר-לב 3. כב' השופט אליגון בקשה למתן צו הביאס קורפוס תאריך הישיבה: ז' בתשרי תשנ"ט (27.9.98) בשם העותר: עו"ד רוני גורסקי בשם המשיבים: עו"ד חני אופק פ ס ק - ד י ן העיון בפרוטוקול בית-משפט השלום בבאר-שבע מיום 8.9.98 איננו מבסס את טענת העותר שכתב האישום לא הוקרא בפניו. השופט אמנם לא רשם בפרוטוקול, כי קרא באוזני העותר והסביר לו את תוכן כתב האישום. אך מתשובת העותר, שנרשמה בפרוטוקול, עולה כי העותר השיב לכתב-האישום, כפר בטענה העובדתית עליה התבסס האישום, אמר כי אינו טוען טענת "במקום אחר הייתי" ואף הסביר מדוע הוא נמנע מהעלאתה של טענה זו. מקובל עלינו, כי בית-משפט השלום אכן צריך היה לציין בפרוטוקול כי קרא והסביר לעותר את כתב האישום. אך מכך שלא עשה כן לא נובע, כי כתב האישום לא הוקרא. אדרבה, מתשובת העותר שנרשמה בפרוטוקול נובע - וכך גם הדעת מחייבת להניח - שכתב האישום הוקרא והוסבר. בנסיבות אלו לא מצאנו יסוד לטענת העותר, כי משפטו לא החל בתוך שלושים ימים מיום תחילת מעצרו וכי מן הדין לשחררו מן המעצר. די במה שנאמר, ומבלי שנעסוק בטענותיו האחרות של העותר ובטענות תשובתה של באת-כוח המדינה, כדי להביא לדחיית העתירה. בא-כוח העותר הלין על כך שבית-משפט השלום לא זימן אותו לישיבת ההקראה. אילו הוזמן - כך טען - היה בכוונתו להעלות טענות מיקדמיות אודות פגם שנפל, לדעתו, בכתב האישום. בהודעה מטעם המדינה הוסבר, כי בא-כוח העותר לא הוזמן מפני שמייפוי הכוח שהוצג בתיק עלה כי בא-כוחו של העותר, שהופיע מטעמו בשלב הליכי המעצר, לא קיבל ייפוי-כוח לייצג את העותר גם בתיק העיקרי. נראה, לכאורה, כי אי הזמנת הסניגור נבעה מאי הבנה. בין כך ובין אחרת פגם זה יוכל לתקון, ואין בו כדי להוביל למסקנה כי הליך הקראת כתב האישום הוא בטל מעיקרה. לשם תיקון הפגם, ומתן הזדמנות לסניגור להעלות בפני בית-משפט השלום את אותן טענות שהיה בכוונתו לטעון בשלב ההקראה, הננו מורים כי בישיבתו הראשונה של המשפט יורשה סניגורו של העותר לטעון את טענותיו המיקדמיות לפני בית-משפט השלום. לפנים מן הצורך נוסיף כי גם לו נפל פגם בהקראת כתב האישום, צו המעצר המקורי ששם את העותר במעצר עד תום ההליכים לא היה מתבטל באופן אוטומטי. על העותר היה לפנות לבית המשפט שהשית עליו המעצר ולעתור לשחרורו. לכן, העתירה לבית-משפט זה לא היתה במקומה. בנתון להערות אלו הננו דוחים את העתירה. ניתן היום, ז' בתשרי תשנ"ט (27.9.98). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 98059100.F03