יחיא מוסטפא נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 5902/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5902/11 לפני: כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט י' עמית המערער: יחיא מוסטפא נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 11.7.11 בתפ"ח 48244-11-10 שניתן על-ידי השופט כרמל תאריך הישיבה: ב' בכסלו התשע"ב (28.11.11) בשם המערער: עו"ד לאה צמל בשם המשיבה: עו"ד איילת קדוש פסק-דין השופט א' רובינשטיין: א. ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט כרמל) בתיק תפ"ח 48244-11-10 מיום 21.6.11, בגדרו הושתו על המערער 10 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו (18.1.11-1.12.10) ומאסר על תנאי לתקופה של שבעה חודשים, והתנאי הוא שלא יעבור עבירה מסוג פשע שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר. זאת – בעבירות של יידוי בקבוק תבערה וסיוע לתקיפה בנסיבות מחמירות, כפי שיפורט. רקע והליכים ב. המערער (יליד 1988) הודה והורשע בעבירות שיוחסו לו בכתב אישום מאוחד עם שני נאשמים נוספים. כתב האישום כלל חמישה אישומים, מתוכם הורשע המערער באישומים השלישי והרביעי. הרקע למעשים המתוארים באישום השלישי – הפרות סדר בכפר עיסויה, אשר החלו עם מותו של תושב כפר סילואן שנפגע מירי שוטר משמר הגבול (מג"ב), וכן שמועה לפיה נהרג תינוק בכפר עיסויה בעקבות ירי רימוני גז של שוטר מג"ב. במסגרת זו, בשני מועדים סמוכים בסוף ספטמבר 2010 קשרו שני נאשמים אחרים בכתב האישום קשר להכנה ויידוי של בקבוקי תבערה לעבר כוחות הביטחון. בפועל הוכנו כעשרים בקבוקי תבערה, אשר חלקם הושלכו לעבר רכב של מג"ב. המערער הגיע למקום, נטל בקבוק תבערה והשליכו לעבר צמיגים. כן יידו האחרים אבנים לעבר כוחות הביטחון ואחד מהם אף ירה באויר. המערער הורשע בניסיון להצתה. ג. כמתואר באישום הרביעי, שעניינו שונה לחלוטין, בחודש ספטמבר 2010 גמלה בליבם של שני הנאשמים האחרים החלטה להקים חוליה שתטפל ב"סטיות" מנורמות המוסר והמסורת המקובלות בכפר עיסויה. בהקשר זה הופצה באוקטובר 2010 שמועה, כי בת הכפר מתרועעת עם בחור. בהקשר זה הגיעו לביתה הנאשמים האחרים לאחר שכבר פגעו בבחור, שברו את חלון הבית ודרשו מן הצעירה שתעזוב עם אמה את הכפר לאלתר. המערער היה עמם ובכך חיזק את ידיהם. בגין המעשה הורשע המערער בסיוע לתקיפה בנסיבות מחמירות. ד. יצוין כי התמונה הכוללת רחבה יותר ובגינה הורשעו שני הנאשמים האחרים ונדונו לעונשים חמורים משל המערער-22 חודשי מאסר. תסקיר המעצר ה. בבית המשפט המחוזי, בהסכמת הצדדים לאחר ההודאה וההרשעה, הוחלט להסתפק בתסקיר המעצר לצרכי גזירת דינו של המערער. כמתואר בתסקיר, המערער, רווק, הועסק בחברת בניה במשך שנתיים וחצי, קרי, תיפקד בשנים האחרונות באופן תקין במישור התעסוקתי. לדבריו, אינו משתייך לארגון טרור, אך חש קרבן לפעילות גורמי הביטחון. בעבר, לאחר 11 שנות לימודים, הורשע המערער (2006) בגין עבירות בטחוניות ובהן עבירות אלימות. יצור ויבוא נשק, השתייכות לארגון טרוריסטי ופרסום דברי תמיכה בו; הוא ריצה תקופת מאסר בת 24 חודשים. לאחר סיום מאסרו השלים לימודיו והחל עובד בחברת הבניה כאמור. שירות המבחן סבר, כי קיים פער בין דפוסי התנהגותו של המערער לבין הצהרותיו לפיהן אין בכוונתו לפגוע בבטחון המדינה, ולכן קיים סיכוי גבוה להישנות אירועים דומים. גזר הדין של בית המשפט קמא ו. בית המשפט המחוזי שקל, מחד גיסא, את עברו של המערער שכלל עבירות נגד בטחון המדינה, ומאידך גיסא את גילו הצעיר, הודייתו וחלקו היחסי הקטן מכלל המעשים המיוחסים בכתב האישום. בית המשפט לא קיבל את טענת באת כוח המערער לפיה הפיק לקחים לאחר תקופת מאסרו הקודמת. הוטעם, כי אילו נלמד הלקח, היה עליו שלא לקחת כל חלק בעבירות בהן הודה והורשע. על כן נגזר הדין כאמור. הערעור ז. טענתו המרכזית של המערער היא, כי העבירות שיוחסו לו בכתב האישום פחותות וקלות משל הנאשמים האחרים וראוי כי העונש יושת בהתאם. לעניין האישום השלישי נטען, כי הואיל והאירועים התרחשו על רקע ההתקוממות הכללית בכפר אותה העת, יש לראות זאת כשיקול לקולה. כן נטען, כי על פי הודיית המערער, נזדמן למקום וזרק בקבוק תבערה אחד בלבד אל עבר ערימת צמיגים, כלומר, ברף נמוך של המעשים. אשר לאישום הרביעי, כנטען לא היה המערער שותף של ממש לאירוע בבית בת הכפר, פרט לכך שנכח במקום, והוא הורשע אך בסיוע לתקיפה. לפיכך נטען, כי העונש שהושת חמור הן ביחס לחלקו הקטן של המערער באישומים, הן ביחס לעונשם של הנאשמים האחרים שנדונו ל-22 חודשי מאסר, ושחלקם באירועים גדול משל המערער נוכח עבירותיהם הנוספות - קשירת קשר, ייצור נשק, נסיון הצתה, ניסיון לתקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות ועוד. ח. באת כוח המערער ביקשה לראות את מעורבותו המועטה של המערער על רקע האירועים, כאינדיקציה לדרכו החדשה מאז מאסרו הקודם. כן צוין, כי המערער הוכיח עצמו במשך כשמונה חודשים במעצר בית קשה באתר בניה, ולכן אין סיבה להכניסו שוב אל מאחורי סורג ובריח. נאמר עוד, כי הודיית המערער חסכה זמן שיפוטי יקר. לפיכך נתבקש להמיר את תקופת המאסר בפועל שנותרה במאסר על תנאי או קנס כספי, או לכל היותר 6 חודשי עבודות שירות. ט. בדיון חזרה בפנינו באת כוח המערער כידה הטובה על הטענות האמורות, ואילו באת כוח המדינה הפנתה לתסקיר הנזכר, בו לא הומלץ על שחרורו של המערער נוכח רמת מסוכנותו הגבוהה; צוין, כי המערער לא הביע חרטה, ונטען כי העונש שהושת מידתי. הכרעה י. לאחר העיון לא ראינו מקום להיעתר לערעור. כאמור, הסניגורית המלומדת השתדלה לשכנענו כי המערער "חזר בתשובה" במובן הפלילי, קרי, במשך שלוש שנים מאז שוחרר ממאסרו לא עבר עבירות. ואולם, מי שמבקש לשוב מדרך רעה ראוי לו שירחק מכל מקום עבירה, וגם אם היו בכפר אירועים בעייתיים כאלה ואחרים שחבריו של המערער הלכו אליהם, הנה בידעו כי על גבו נושא הוא את קופת המאסר הקודם, היה עליו להימנע מכך. אכן, הסניגורית ביקשה להמעיט מחומרתם של המעשים, בנמקה, כי בקבוק התבערה שבאישום הראשון הושלך אל צמיגים ולא אל בני אדם, וההשתתפות ב"מצוד" על האשה שפגעה כביכול במוסר היתה פסיבית וכדומה. טיעונים אלה אינם יכולים לטעמנו להישמע, נוכח עברו של המערער בעבירות בטחוניות בעלות חומרה, אמנם בגיל צעיר; והלקח לא נלמד דיו, שהרי היה עליו לנהוג כלשון הפתגם, "הנכוה ברותחים נושף בצוננים". יא. יש גם חומרה בכך שהידרדרותו המחודשת של המערער מצביעה על תו עברייני, שהרי הילך בשני נתיבי העבירה, הן במישור הבטחוני שכבר הורשע בו, והן בפלילים מן הסוג הבזוי של השתתפות ב"משטרת מוסר מכוח עצמה", כלפי אשה שהתנהגותה האישית אינה מעניינו של הזולת, ועבירות כלפיה בשל כך הן דבר שאין לסבלו ואין להלמו. יב. איננו רואים איפוא מקום להתערבות באשר גזר בית המשפט קמא. יש פער מוצדק בין המערער לחבריו, שעבירותיהם חמורות יותר ושנדונו ל-22 חודשי מאסר (עניינם אינו לפנינו אך על פני הדברים לא החמירו עמם); אנו לא ראינו מקום להגדיל פער זה. איננו נעתרים לערעור, והמערער יתיצב לריצוי עונשו ביום 18.12.11 עד שעה 1000 במזכירות הפלילית בבית המשפט המחוזי בירושלים. תנאי שחרור קיימים יעמדו בעינם עד להתיצבות. ניתנה היום, י' כסלו התשע"ב (6.12.11). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11059020_T07.doc רח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il