מאיר אמסילי נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק רע"פ 5902/05 בבית המשפט העליון רע"פ 5902/05 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט ד' חשין המבקשים: 1. מאיר אמסילי 2. אורי ביטון נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב מיום 8.6.05 בע"פ 70207 שניתן על ידי כבוד השופט ד. ברלינר, י. שיצר וז' המר תאריך הישיבה: ג' בתמוז תשס"ו (29.6.06) בשם המבקשים: עו"ד קרן נהרי בשם המשיבה: עו"ד דותן רוסו פסק-דין השופטת א' פרוקצ'יה: 1. זו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בת"א (כב' השופטים ברלינר, המר ושיצר) בו התערבו בפסק דינו של בית המשפט השלום (כב' הנשיאה בקנשטיין) והמירו את העונש שנגזר על המבקשים משישה חודשי מאסר בעבודות שירות לעונש מאסר של שנה אחת. 2. עניינה של הבקשה בפרשה הקושרת את המבקשים לביצוע עבירה של שוחד בהיותם חברים באיגוד שופטים של ההתאחדות לכדורגל בישראל. על פי קביעות הערכאה הדיונית, בעת שהמבקשים שובצו כשופטים במשחקי כדורגל, הסכימו כל אחד להצעת אדם שלישי לקבל סכום כסף בשיעור 7,000 ₪ בתמורה להטיית תוצאות המשחקים שעל שיפוטם היו מופקדים. בית משפט השלום קבע בהכרעת דינו כי המבקשים עונים להגדרת "עובדי ציבור" שבחוק העונשין, והרשיעם בלקיחת שוחד ובקשירת קשר לביצוע פשע. תוך הדגשת חומרתן של העבירות שנעברו על ידי המבקשים וחשיבות ביסוסן של נורמות טוהר מידות בענף הספורט, ותוך שהוא נותן משקל לנסיבות האישיות של המבקשים, גזר עליהם בית משפט השלום עונש מאסר בעבודות שירות ל-6 חודשים, מאסר על תנאי, וקנס בסך 21,000 ₪, או ארבעה חודשי מאסר תמורתם. 3. בערעור המדינה על קולת העונש, המיר בית המשפט המחוזי את עונש עבודות השירות שנגזר על המבקשים בעונש מאסר של שנה אחת, תוך הותרת שאר חלקי גזר הדין על כנם. הוא דחה בתוך כך את טענת ההפלייה בענישה שהעלו ביחס לשותף שלישי עליו נגזר עונש קל יותר, נוכח האבחנה בינם לבינו בהיות האחרון עד מדינה. הוא קבע כי עונש עבודות שירות אינו הולם את אופי עבירות בהן הורשעו המבקשים, וכי המסר העונשי הראוי מחייב להטיל עליהם עונש מאסר בפועל. 4. בבקשתם לרשות ערעור טוענים המבקשים כי לא היה מקום להתערבותו של בית המשפט המחוזי בעונש שנגזר בידי הערכאה הדיונית. לדבריהם, מעידתם היתה מעידה חד-פעמית. הם הביעו חרטה עמוקה ונמנעו מלהמשיך בביצוע עבירות שוחד נוספות שהוצעו להם. הם סבלו סבל רב מעוגמת הנפש שנגרמה להם עקב פרסום הציבורי של הפרשה, אשר בעקבותיה פוטרו מעבודתם. כן מדובר במעשים שבוצעו כבר פני כ-6 שנים, ולמעבר הזמן יש משקל שיש להתחשב בו. 5. המדינה מתנגדת למתן רשות ערעור בנסיבות מקרה זה. לטענתה, לא מתקיימות נסיבות המצדיקות ערעור בגלגול שלישי. לגופו של ענין נטען כי מדובר בעבירות חמורות המצדיקות החמרה בעונש, והעברת מסר ציבורי ראוי ביחס לנורמות הנדרשות בתחום החברתי בו מדובר. לאור כל אלה, דין הבקשה להידחות. 6. נתנו דעתנו לטיעוני הצדדים בבקשה, ודעתנו היא כי דין בקשת רשות הערעור להידחות. כלל הוא כי אין בית משפט זה נוהג להתערב, בתורת ערכאה שלישית, בגזר דין שהושת על נאשם, וזאת גם מקום שהערכאות הקודמות נחלקו בגישתן העונשית. נדרש ענין עקרוני בעל השלכה כללית לצורך התערבות בענישה בערכאה שלישית אשר איננו מתקיים במקרה זה. הסוגיה העונשית העולה בפנינו קשורה בשאלה מהי מדיניות הענישה הראויה לגבי עבירות שוחד המתבצעות בתחום הספורט בישראל. הערכאות הקודמות החילו עקרונות ענישה מבוססים היטב על מערכת עובדתית נתונה, והשוני בתוצאה העונשית אליה הגיעו אינו מספיק, כשלעצמו, להצדיק התערבות ערכאה שלישית בערעור. 7. אולם גם בבחינת הנושא לגופו, דין הבקשה להידחות. המדובר בענייננו בעבירות שוחד חמורות, אשר היו כרוכות בקבלת שלמונים עבור הטיית תוצאות משחקים שלציבור רחב ענין בהם. במעשי העבירות שהמבקשים בצעו טמונה פגיעה עמוקה בטוהר המידות הנדרש מאדם הממלא תפקיד ציבורי. יתר על כן, לטוהר המידות בספורט ישנה חשיבות מיוחדת על שום הענין הרב שתחום פעילות זה מסב לציבור גדול בחברה הישראלית. מעורבות הציבור ועניינו הרב בתחום הספורט תלויים ומותנים בקיום אימון בסיסי במערכות הספורט, אשר בלעדיו מגזר פעילות זה שכה רבים מעורבים בו, לא יכון. חמורה במיוחד העובדה כי אלה שלקו במעשים הפסולים הם בעלי תפקיד שיפוטי במערכת הספורט. נושאי תפקידי שיפוט בספורט הם האחראים והם הממונים על אכיפת כללי ההתנהגות והשמירה על האתיקה האנושית והספורטיבית. למעידתם כשופטים מתלווה חומרה כפולה ומכופלת. 8. החשיבות שבהחדרת נורמות התנהגות ואתיקה בענפי הספורט היא אחד המניעים שהביאו את בית המשפט המחוזי להחמיר בענישתם של המבקשים, ובדין ובצדק כך. אין בנסיבותיהם האישיות של המבקשים משום הצדקה לחריגה לקולא בענישה שהובילה את בית משפט השלום להסתפק בעבודות שירות בלבד. בהטילו עונש של שנת מאסר, לא מיצה בית המשפט המחוזי את הדין עם המבקשים, וענישה זו היא, מכל מקום, מידתית ומאוזנת ואין מקום להתערב בה. 8. על יסוד האמור, אנו דוחים את בקשת רשות הערעור. המבקשים יתייצבו לריצוי עונשם ביום 1.8.06 בשעה 10:00 בבית משפט השלום בתל-אביב. ניתן היום, ג' בתמוז תשס"ו (29.6.06). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05059020_R04.doc יט מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il