יוחנן ג'וחאן סמיט אוקמפו נ. משרד הפנים

פסק-דין בתיק בג"ץ 5901/17 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5901/17 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת י' וילנר העותרים: 1. יוחנן ג'וחאן סמיט אוקמפו 2. יחזקאל מירב 3. פלונית 4. פלונית נ ג ד המשיבים: 1. משרד הפנים 2. משרד ראש הממשלה - מערך הגיור עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרים: עו"ד יעל כץ-מסטבאום בשם המשיבים: עו"ד הדס ערן פסק-דין השופטת ד' ברק-ארז: 1. בעתירה שבפנינו התבקשנו לתת צו על תנאי המורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא יאפשרו לעותר 1 (להלן: העותר) לקבל "מעמד הולם" בארץ. הרקע לעתירה וטענות הצדדים 2. העותר הגיש בשנת 2012 עתירה לבית משפט זה שבה הסעד המבוקש היה מתן מעמד של עולה חדש, תוך הפניה להליך גיור שעבר העותר לטענתו בפני בית דין אורתודוקסי בגוש עציון (בג"ץ 9212/12) (להלן: העתירה הקודמת). ביום 19.9.2016, בתום דיון במעמד הצדדים, ניתן פסק הדין בעתירה הקודמת שבו צוין כדלקמן: "לאחר שמיעת הערותינו, חזרו בהם העותרים מהעתירה, תוך שהעותר 1 שומר על זכותו לפתוח בהליך משפטי אחר בעניין רישומו כיהודי" (ההדגשה אינה במקור). 3. כעת שב העותר ופונה לבית משפט זה, כאמור לעיל, תוך שהוא מדגיש את הליך הגיור שעבר ואת העובדה שהוא אזרח ישראלי מכוח נישואיו. העתירה הוגשה גם על-ידי אשתו של העותר (העותרת 2) ושתי בנותיהם (העותרות 4-3). העותר מבסס את העתירה על פסק הדין שניתן בבג"ץ 1594/11 מרפי נ' משרד הפנים (31.3.2016) (להלן: עניין מרפי). לטענת העותר, הוא הגיש בקשה לקבל מעמד של "עולה חדש" בחודש אפריל 2016, אולם בקשה זו לא נענתה. 4. המשיבים טוענים כי דין העתירה להידחות על הסף. בפתח הדברים מציינים המשיבים כי הסעד המבוקש בעתירה לא ברור, ובפרט קיימת אי-בהירות האם העתירה נסבה על זכאות למעמד כלשהו או לשינוי של רישום פריט הדת והלאום במרשם האוכלוסין. מעבר לכך, המשיבים טוענים כי ככל שהעתירה מכוונת לקבלת מעמד, הרי שמדובר בסעד זהה לזה שהתבקש בעתירה הקודמת. מכל מקום, כך צוין בתשובה, העותר כבר מחזיק באזרחות ישראלית שאותה קיבל בעת שהעתירה הקודמת הייתה תלויה ועומדת. המשיבים מוסיפים וטוענים כי ככל שהעתירה נסבה על שינוי רישום במרשם האוכלוסין, הרי שבעניין זה לוקה העתירה באי מיצוי הליכים, ומכל מקום עומד לעותר סעד חלופי על דרך פנייה בהליך מתאים לבית המשפט המחוזי. 5. בהחלטתי מיום 11.1.2018 הוריתי לעותרים להגיש את תגובתם. באופן ספציפי, העותרים התבקשו להבהיר מהו הסעד המבוקש על-ידם והאם הם פנו בנושא לרשות המינהלית המוסמכת טרם הגשת העתירה. כמו כן, העותרים התבקשו לצרף מסמכים רלוונטיים לטענת אי מיצוי ההליכים. 6. בתגובתם מיום 7.2.2018 ציינו העותרים כי הסעד שאותו הם מבקשים מופיע בראש העתירה שהגישו. באשר לסוגיית מיצוי ההליכים, נטען בתגובה כי העותר פנה בחודש ינואר 2017 ללשכת האוכלוסין בתל-אביב, אולם לא זכה לתגובה. העותרים הבהירו כי אין בידם ראיה לכך. דיון והכרעה 7. דין העתירה להידחות על הסף. 8. בפתח הדברים ראוי לציין שיש ממש בטענת המשיבים כי העתירה לא נוסחה בצורה בהירה, ובאופן ספציפי כי לא ברור מהו הסעד המדויק שהתבקש בה. הדברים מקבלים משנה תוקף בהתחשב בכך שהעובדות העיקריות אשר עליהן מצביעים העותרים – לרבות הליך הגיור שעבר העותר ומתן פסק הדין בעניין מרפי – כבר היו ידועות בעת שהתקיים הדיון בעתירה הקודמת, ואף נזכרו בטענות הצדדים שם. העותר, אשר היה מיוצג בעתירה הקודמת ומיוצג גם כעת, לא השכיל להסביר מה נשתנה מאז ניתן פסק הדין בעניינו, ומדוע ראה מקום לפנות פעם נוספת לבית משפט זה. 9. מכל מקום, תמימת דעים אני עם המשיבים כי דין העתירה להידחות מחמת אי מיצוי הליכים. העותר לא הציג מסמך כלשהי המעיד על כך שבא בדברים עם הרשויות בטרם הגשת העתירה. ייתכן כי אילו הייתה מתבצעת פנייה כאמור, ניתן היה לברר בצורה מיטבית מה הסעד הרצוי מבחינת העותר. מכל מקום, ובמיוחד על רקע העובדה שכבר ניתן פסק דין בעניינו של העותר, לא היה מקום לפנות לבית משפט זה בטרם מוצו המגעים מול המשיבים. בנסיבות אלה, אין אף צורך לדון בטענה הנוספת בדבר קיומו של סעד חלופי, הגם שלכאורה יש בה ממש. 10. סוף דבר: העתירה נדחית. לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ח בשבט התשע"ח (‏13.2.2018). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17059010_A09.doc עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il