מרים אחיעד גנקין נ. מרדכי בירנבוים

פסק-דין בתיק בש"א 590/12 בבית המשפט העליון בש"א 590/12 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן המערערת: מרים אחיעד גנקין נ ג ד המשיב: מרדכי בירנבוים ערעור על החלטתו של כבוד רשם בית המשפט העליון ג' שני מיום 8.1.12 בבע"מ 160/12 בשם המערערת: עו"ד ירון בן יצחק פסק-דין לפניי ערעור על החלטת כבוד הרשם ג' שני (בע"מ 160/12 – א') מיום 8.1.2012 במסגרתה נדחתה בקשת המערערת להמרת עירבון בחלופה של שיעבוד נכס במקרקעין. בקשה לעיון חוזר (בע"מ 160/12 – ב') נדחתה ביום 11.1.2012. בהחלטתו, עמד הרשם על כך שהמבחן הקבוע לבקשה להמרת עירבון דומה למבחן הקבוע לבקשה לפטור מעירבון, וכולל שני רכיבים מצטברים – הוכחת אי מסוגלות כלכלית והוכחת סיכויי הליך טובים. בהליך הנוכחי, קבע הרשם כי המערערת לא עמדה בתנאי הראשון, ולא הציגה בפני בית המשפט נתונים מלאים המפרטים את הכנסותיה ויכולתה הכלכלית. זאת, אף שהמסמכים הדרושים לצורך ביסוס טענה זו פורטו בהחלטת רשמת בית המשפט המחוזי בעניין בקשה דומה, וחרף העובדה שהמערערת מיוצגת על ידי עורך דין. משכך, דחה הרשם את הבקשה. במסגרת הערעור שלפניי טוענת המערערת שתי טענות מרכזיות. ראשית, טוענת המערערת כי שגה הרשם בכך שלא נתן משקל לכך שהנכס מצוי בבעלות משותפת של המערערת והמשיב, ומשכך, לשניהם אינטרס בפירוק השותפות ובמימוש הנכס, והסיכון כי במידה והיא תחוייב בהוצאות יתקשה המשיב לגבות אותן נמוך ביותר. שנית, טוענת המערערת כי שגה הרשם בכך שלא נעתר לבקשה לעיון חוזר, משצורפה לבקשה תשתית ראייתית רחבה באשר למצבה הכלכלי של המערערת. לאחר עיון בהחלטת הרשם ובהודעת הערעור על צרופותיה נחה דעתי כי דין הערעור להידחות מבלי להידרש לתגובת המשיב. אכן, צודקת המערערת כי בשונה מבקשה לפטור מעירבון, במסגרת בקשה לחלופת עירבון על הרשם לתת משקל אף לטיב החלופה ולסיכויי מימושה במידת הצורך. בעוד שבפני בעל דין שנפסקו לטובתו הוצאות, במקרה בו לא הופקד עירבון כלל, עומד קושי ממשי בגביית ההוצאות (שכן הנחת המוצא היא חוסר מסוגלות כלכלית), במקרה של המרת עירבון, הנחת המוצא היא אי מסוגלות כלכלית הנובעת מהיעדר נכסים נזילים. משכך, יש לבחון מה הנטל שיוטל על המבקש להנזיל את הנכסים בטרם סיום ההליך, למול הנטל שיוטל על הצד שכנגד לגרום למימוש הנכס במידת הצורך לאחר סיום ההליך. יחד עם זאת, אף ששיקול זה הוא שיקול רלבנטי, הרי שהוא קם רק לאחר שהוכיח המבקש חוסר מסוגלות כלכלית, הנובעת מהיעדר נכסים נזילים. במקרה הנוכחי, המערערת לא עמדה ברף ההוכחה הנדרש, ולא הוכיחה כי אינה מסוגלת לגייס את העירבון שנקבע לה. משכך, אין אני נדרש כלל לעבור לשלב השני של הניתוח, הוא שלב בחינת טיב החלופה המוצעת. גם דין טענותיה של המערערת לעניין העיון הנוסף להידחות. אף שיש מקום לגלות גמישות ורגישות בהחלטה בבקשה לעיון נוסף, נוכח ההשלכות הקשות שיכולות להיות לבקשה על בעל הדין שדרכו לבית המשפט נחסמת, המקרה הנוכחי אינו המקרה הראוי להתערבות של ערכאת הערעור בהחלטת הרשם. המערערת ידעה אלו מסמכים היה עליה לצרף לבקשתה ולא עשתה זאת. יתר על כן, המערערת היתה מיוצגת על ידי עורך דין, וסביר שאף הוא מסוגל היה לתת לה את הייעוץ המתאים לעניין הוכחת אי מסוגלותה הכלכלית. משכך, ומשלא חלו כל שינויי נסיבות בין ההחלטה המקורית בעניינה לבין ההחלטה בבקשה לעיון חוזר, צדק הרשם בדחותו את הבקשה. בטרם סיום אציין כפי שציינתי בעבר, דעתי אינה נוחה מהמציאות שהתקבעה בקרב חלק מבתי המשפט, על פיה נדחים הליכים בשל אי הפקדת עירבון, בעת שערעור על החלטות הרשמים על עצם הפקדת העירבון תלויות ועומדות באותו בית משפט. אכן, חובת המערערים במקרים אלו להגיש בקשה לדחיית מועד הפקדה העירבון עד למתן החלטה בערעור בעניינם. יחד עם זאת, ייטיבו לעשות בתי המשפט אם ימנעו מדחיית ההליך עד להחלטה בערעור על החלטת הרשם, ובכך, ימנעו סבך משפטי מיותר. סוף דבר, הערעור נדחה. ניתן היום, י"ג בשבט התשע"ב (6.2.2012). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12005900_H01.doc שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il