פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק בר"ש 59/15
בבית המשפט העליון
בר"ש 59/15
לפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין
כבוד השופט ח' מלצר
כבוד השופט נ' סולברג
המבקשת:
ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין - מחוז תל-אביב
נ ג ד
המשיבה:
מרים טל
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי (סגן הנשיא מ' דרורי) ירושלים מיום 01.12.2014 בתיק עמל 013271-03-14
תאריך הישיבה:
כ"ב בחשון התשע"ו
(04.11.2015)
בשם המערער:
עו"ד יוסי זויטיא; עו"ד מייק יורק-ריד
בשם המשיבה:
עו"ד דרור ארד-אילון
פסק-דין
המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:
א. נפתח ונאמר, כי בבקשת רשות ערעור זו רואים אנו לדון ולקבלה בשל עניין אחד: השאלה אם עבירות אי דיווח למס ערך מוסף בכמות משמעותית לאורך שנים, ותוך שישנן לעורך הדין הכנסות, הן עבירות המגבשות קלון, להבדיל ממעידה חד פעמית או היעדר הכנסות, למשל, וזאת לצורך הטלת עונש לפי סעיף 75 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961. הואיל והמדובר בנושא בעל אופי עקרוני, ראינו להידרש אליו אף שהמדיניות בבקשות מעין אלה, בגלגול רביעי, היא רשות ערעור "במשורה שבמשורה" (בר"ש 1958/09 ברי נ. הועד המחוזי (2009), פסקה ז').
ב. המשיבה הורשעה על פי הודאתה ב-34 עבירות של אי דיווח ובעקבותיהן אי תשלום (שלימים הוסדר בחלק ניכר). היא נדונה למאסר בפועל שבית המשפט המחוזי המיר למאסר בעבודות שירות, בהתחשבות בהחזרת חלק ניכר מן החוב ובשל מצבה המשפחתי ועברה הנקי של המשיבה. בתי הדין המשמעתיים הגיעו למסקנה שיש בעבירות קלון, והשיתו השעיה בת ארבע שנים המצטברת לעונש השעיה קודם למעט (בבית הדין הארצי) חפיפת שנה אחת לעונש הקודם. בית המשפט המחוזי סבר – מנגד – בפסק דין מפורט, שאין בעבירות דנא משום קלון, והתחשב גם בכך שרוב החוב הוחזר וכן בנסיבות האישיות של המשיבה, ועל כן ביטל את עונש ההשעיה. ואולם, הוסיף כי ככל שבית משפט זה יראה במעשים קלון, יוטל לשיטתו עונש של שתי שנות השעיה שמתוכן שנה אחת תצטבר להשעיה קיימת ואחת תחפוף, כך שההשעיה הכוללת תסתיים ב- 31.1.17. השעיה על תנאי שנקבעה תישאר בעינה.
ג. בבקשת רשות הערעור נטען כי יש לראות עבירות מס ככאלה שעלול לדבוק בהן קלון, וכי הנסיבות מצדיקות השעיה בפועל. בתשובת המשיבה נטען, מלבד בדבר נדירות ההתערבות בגלגול רביעי, כי כשלון המשיבה נבע מקריסה אישית וכלכלית, וכי אין תקדים להטלת קלון בגין עבירות מס של אי דיווח, ויש להתבונן אל נסיבותיה האישיות של המבקשת.
ה. בדיון בפנינו (4.11.15) הצענו לצדדים להסכים כי נקבע שיש קלון בעבירות בהן מדובר, והעונש יעמוד על מה שהציע סגן הנשיא דרורי כאמור מעלה. הלשכה הסכימה, תוך שנטען מטעמה כי מדובר בכספי ציבור שמי שאינו מדווח נוטלם לכיסו; בא כוח המשיבה אמנם טען כי אי דיווח אין בו קלון כשלעצמו, שהרי קלון מלמד על אישיות האדם וכאן נשללה הכוונה הרעה. המשיבה עצמה ציינה כי בגילה תתקשה להשיג עבודה אם תצטבר עוד שנת השעיה; אך לאחר מחשבה הודיעה (5.11.15) על הסכמתה להצעה.
ו. נושא הקלון מחייב הנמקה ונעשה כן בתמצית. רואים אנו לנכון לקבוע כי יש קלון בעבירות נמשכות של אי דיווח למע"מ, להבדיל מרשלנות של דיווח אחד, למשל, או ממצב של היעדר הכנסות בכלל, מקום שאין גריעת הכנסות מן הקופה הציבורית. אכן, על פני הדברים נשמע אי דיווח כעניין טכני, ולא היא. בדיני המס כולם, ולעניין זה אין הבדל מהותי בין מס הכנסה, מע"מ או מס אחר, אי דיווח פירושו שליחת יד לכיס הציבור. אין הבדל ערכי ומוסרי גדול בינה לבין שליחת יד בפקדון הזולת או גניבה ממנו, עבירות שלגבי עורך דין לא רק יגבשו קלון אלא עלולות לשלול את רשיונו לשנים ארוכות אם לא לצמיתות; ראו לעניין קלון פסיקת בית משפט זה בעל"ע 8280/05 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין נ' טוני שלם (2005). ערים אנו להחלטת בתי הדין המשמעתיים בב"ד 139/10 (תל אביב) ועדת האתיקה המחוזית תל אביב נ' שמאי ולפני כן בד"מ (ירושלים) 1/98 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בירושלים נ' פלוני, שבהן היתה פסיקה שונה; אך אנו סבורים שהדברים צריכים להיאמר בבירור –בנסיבות של עבירות אי דיווח נמשכות נוצר קלון, ועל כן ניתן להפעיל את סעיף 75 לחוק הלשכה.
ז. אשר לעונש, בנסיבות המיוחדות של המקרה – ובלא לטעת מסמרות לגבי ענישה בעתיד – קיבלו הצדדים את הצעתנו ואנו רואים בברכה את הסכמתם. ניתנה רשות ערעור, הבקשה נדונה כאילו הוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, והערעור מתקבל. המשיבה נדונה, על פי האפשרות החלופית שהעלה סגן הנשיא דרורי למקרה שבית משפט זה יקבל השגה על הכרעתו לעניין הקלון, לשתי שנות השעיה שאחת מהן תצטבר והאחרת תחפוף להשעיה הנוכחית. תקופת ההשעיה על תנאי תעמוד בעינה.
ניתן היום, כ"ו בחשון התשע"ו (8.11.2015).
המשנה לנשיאה
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15000590_T09.doc זפ
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il