יהושע נוה נ. אירודן 2005 בע"מ

2 1 בבית המשפט העליון רע"א 5899/21 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשים: 1. יהושע נוה 2. נרימקס בע"מ 3. פיל אנימציה בע"מ 4. נרמיקס מערכות בע"מ (לשעבר פיל הפקות בע"מ) נ ג ד המשיבות: 1. אירודן 2005 בע"מ 2. אירודן מערכות משולבות (1992) בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 12.8.2021 בת.א. 7810-12-20 שניתנה על-ידי כבוד השופט מ' אלטוביה בשם המבקשים: עו"ד מתן חמו בשם המשיבות: עו"ד יורם אורגד פסק-דין 1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מיום 12.8.2021, בת"א 7810-12-20 (השופט מ' אלטוביה), שבמסגרתה הוטל עיקול זמני על דירת מגורים שבבעלות המבקש 1. 2. כעולה מבקשת רשות הערעור ומהתגובה שניתנה לה, החלטת בית המשפט המחוזי ניתנה מבלי שהתקיים דיון בעל-פה במעמד הצדדים, הגם שנדרש היה לעשות כן, כפי שאפרט להלן. משאלו הם פני הדברים, לא ראיתי מקום להיכנס בעובי הקורה, ולהתייחס לטענות הצדדים גופן. על כן, בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות החדשות), החלטתי לדון בבקשת הרשות לערער כאילו ניתנה רשות, והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. 3. תקנה 366(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות הקודמות) קובעת, כי "בקשה למתן סעד זמני תידון במעמד הצדדים". כפי שציינתי בעבר, "זוהי דרך המלך אותה התווה מחוקק המשנה, והיא נועדה על מנת לוודא כי טענות הצדדים בבקשה לסעד זמני ידונו כדבעי. זאת, בין היתר בשל החשיבות המעשית הנודעת לבקשות לסעדים זמניים [...]. יש לזכור, כי למתן או לאי-מתן סעד זמני עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת על המשך הדברים, הן מבחינת המבקש, הן מבחינת המשיב. החלטה, לכאן או לכאן, יש בה לעיתים כדי להפוך את הדיון בתיק העיקרי לטפל" (רע"א 6830/15 פלוני נ' פלונית, פסקה 19 (12.1.2016) (להלן: עניין פלוני)). כך מורנו מחוקק-המשנה בתביעה המתנהלת לפי התקנות הקודמות, כמו זו שלפנינו, שהוגשה טרם כניסת התקנות החדשות לתוקפן (ראו: תקנה 180(ג)(1) לתקנות החדשות); כך גם נקבע לגבי בקשה למתן סעד זמני, בתביעה המתנהלת לפי התקנות החדשות: "החובה המוטלת על בית המשפט לקיים דיון בעל-פה במעמד הצדדים, עובר להחלטה בבקשה למתן סעד זמני, שרירה וקיימת" (רע"א 1556/21 עירון נ' שפירא בר-אור, פסקה 18 (22.4.2021)). לצד זאת, נקבע אמנם כי קיים "'פתח צר' המאפשר לבית המשפט לדחות על הסף בקשה לסעד זמני, מבלי לקיים דיון במעמד הצדדים, גם מבלעדי תשובה, כאשר הבקשה אינה מגלה עילה, אף לא על פניה" (שם, פסקה 19). 4. בנדון דידן, הבקשה למתן סעד זמני – התקבלה, והוטל עיקול על דירה שבבעלות המבקש. אין ספק, אם כן, כי היה על בית המשפט המחוזי לקיים דיון בעל-פה במעמד הצדדים, טרם הכרעה. משלא נעשה כן, החלטת בית המשפט המחוזי, שניתנה בפתקית ונומקה בתמצית – אינה יכולה לעמוד. 5. טענת המשיבות, שלפיה "בעצם מתן התשובה לבקשה לסעדים זמניים, ויתרו המבקשים על זכותם לקיים דיון במעמד הצדדים" – אין לה על מה שתסמוך. מעשים שבכל יום הם, כי בית המשפט מורה לצדדים להגיב בכתב לבקשה למתן סעד זמני, טרם קביעת דיון בעל-פה. משכך, בעל דין המקבל הוראה להגיב בכתב, אינו אמור להעלות בדעתו כי בית המשפט יסטה מהוראותיה של תקנה, ויכריע בבקשה מבלי לקיים דיון בעל-פה. המבקשים רשאים היו להניח כי בית המשפט המחוזי מבקש את תגובתם, לצורך ביסוס תשתית עובדתית ומשפטית, שתסייע לו בעת ניהול הדיון שיקבע בהמשך, ואין לראות בתגובתם לבקשה, כאילו ויתרו מרצונם על דיון בעל-פה. 6. על כן, לאחר עיון בטענות הצדדים מזה ומזה, החלטתי כי דין הערעור להתקבל, במובן זה שהבקשה תוחזר לבית המשפט המחוזי, על מנת לקיים דיון בעל-פה במעמד הצדדים; בית המשפט המחוזי ידרש לטענות הצדדים, אלו שבכתב ואלו שבעל-פה, ויחליט כחכמתו. המשיבות ישאו יחדיו בהוצאות המבקשים בסך של 8,000 ₪. ניתן היום, ‏כ"ג בתשרי התשפ"ב (‏29.9.2021). ש ו פ ט _________________________ 21058990_O02.docx יר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1