חוסאם זועבי נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 5897/15 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 5897/15 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ע' ברון המערער: חוסאם זועבי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים בת"פ 45579-02-13 מיום 25.6.2015 שניתן על-ידי השופט ע' שחם תאריך הישיבה: י"ג באדר א התשע"ו (22.02.2016) בשם המערער: עו"ד דוד הלוי בשם המשיבה: בשם שרות מבחן למבוגרים: עו"ד מיכל בלומנטל גב' ברכה וייס פסק-דין השופט נ' סולברג: 1. ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט ע' שחם) בת"פ 45579-02-13 מיום 25.6.2015, בגדרו נדון המערער ל-6 חודשי מאסר בפועל – מתוכם ארבעה וחצי בין כתלי הכלא ואחד וחצי בעבודות שירות – ומאסר מותנה. 2. המערער הורשע על-פי הודאתו בפציעה בנסיבות מחמירות, ובהחזקת נשק. אלו הן העובדות שבהן הודה בהסדר טיעון שבבסיסו כתב אישום מתוקן: המערער ואחרים שהואשמו ביחד עמו משמשים בתפקידי שטח ניהוליים בחברת ריז, והועסקו מטעמה באתרי בניה בסמוך לאצטדיון טדי ולהיכל הפיס "ארנה". ביום 10.2.2013, בשעת בוקר, פרץ ויכוח בין אחד הנאשמים לבין אחד הפועלים אשר עסק בהפעלת מנוף באתר הבניה. כשירד מן המנוף כדי לקנות אוכל, ניגש לעברו הנאשם הנ"ל ודקר אותו בסכין בירכו השמאלית. הפועל נפל ארצה, ומספר פועלים נשאו אותו למכונית אשר פינתה אותו לקבלת טיפול רפואי. נגרם לו חתך שעומקו 1.5 ס"מ ואורכו 7 ס"מ. חבריו התקבצו בכביש המוביל לאתר הבנייה, והשליכו אבנים, ברזלים וחפצים שונים לעבר המערער ושאר הנאשמים ולעבר אחרים ששהו באתר. בשלב זה נורו מן הקבוצה שאליה השתייך המערער מספר יריות באמצעות אקדח שהוחזק שלא כדין לעבר המקום שבו שהתה קבוצת הפועלים. אחד מהם נפגע מקליע אשר חדר את רגלו הימנית, יצא ממנה, והוא פונה באמבולנס לבית החולים. 3. בית המשפט המחוזי קבע את מתחם העונש ההולם בין 5 חודשי מאסר בפועל ועד 20 חודשי מאסר בפועל. כזאת עשה לאחר שציין את מדיניות הענישה המחמירה שהותוותה על-ידי בית משפט זה בעבירות של שימוש בלתי חוקי בנשק, במיוחד כששימוש זה גרם לפציעה כמתואר, ונוכח הסכנה הרבה הטמונה בעבירות אלה לשלום הציבור. בית המשפט המחוזי הביא במניין שיקוליו גם את מכלול נסיבותיו של העניין, האופי הספונטני של התגלגלותו, הביצוע בצוותא שבו הירי אינו מיוחס למערער דווקא, והתקיפה המקדימה כלפי המערער וחבריו, אשר העמידה אותם בסכנה. בקביעת העונש המתאים התחשב בית המשפט המחוזי בכך שלמערער אין עבר פלילי מכביד, כי מזה שנים תִפקודו חיובי, והוא עלה על דרך של שיקום, הגם שנותרה לו עוד כברת דרך משמעותית. 4. ב"כ המערער טוען כי תוצאתו של העונש – קשה. לנוכח חלוף הזמן ומחמת שיקולי שיקום, ביחד עם נסיבותיו המיוחדות של האירוע, מן הראוי היה להסתפק בעונש של של"צ, ולמצער – עבודות שירות בלבד. מתחם העונש שנקבע לא נתן ביטוי מספק להבדל שבין המערער לנאשם אחר בכתב האישום, שהורשע בעבירות איומים חמורה בנוסף, ולחובתו עבר פלילי מכביד ועונשי מאסר שבהם נשא. מדובר באירוע רב משתתפים שהסלים באופן ספונטני, כאשר אחריותו של המערער נקבעה מכוח דיני השותפות. הנאשם האחר נדון ל-7.5 חודשי מאסר, וההבדל בינו לבין המערער אינו ניכר די הצורך. לטענת ב"כ המערער, מקומו של המערער במדרג הנאשמים נמוך גם מזה של נאשם נוסף שעליו נגזרו 150 ימי מאסר בעבודות שירות. ב"כ המערער הדגיש את הפגיעה במערער ובמשפחתו. באם ירצה את עונש המאסר, צפוי עסקו להתמוטט, והוא הציר המרכזי של עסק משפחתי זה בתחום האינסטלציה. המאסר גם צפוי לפגוע פגיעה אנושה בתהליך השיקום שעבר המערער, ומן הראוי לזקוף לזכותו בהקשר זה תהליך חיובי שעבר כמתואר בתסקיר שירות המבחן. 5. מנגד טענה ב"כ המשיבה על כך שהמערער הודה הלכה למעשה בשותפות באירוע חמור מאוד של ירי, שהביא לפציעה חמורה של אדם. בנסיבות כמתואר, העונש קל מאד, במיוחד כך בשים לב לעונשו של נאשם אחר בפרשה. ארבעה תסקירים מטעם שירות המבחן הוגשו בעניינו של המערער. בשום שלב לא לקח אחריות מלאה, ודומה שהמוטיבציה שלו לשיקום, היא חיצונית בלבד, ונועדה לשיפור עמדות. גם תיק חקירה נוסף נפתח בינתיים לחובתו. ככל שעלול להיגרם נזק למערער, הרי שהיה עליו לקחת זאת בחשבון לפני ביצוע מעשיו. מן הראוי, לדברי ב"כ המשיבה, להותיר את גזר הדין של בית המשפט המחוזי על כנו. 6. שקלתי את טענות ב"כ הצדדים מזה ומזה. בחנתי את מעשי העבירה של המערער כפי חלקו בפרשה הנדונה; את מסוכנותם; את תוצאתם; את מדיניות הענישה, את נסיבותיו האישיות של המערער, את אחריותו לעסק המשפחתי ואת הסכנה הצפויה לעסק זה, ואת כלל נסיבות העניין. תסקיר עדכני מאת שירות המבחן אִכזבנוּ, משום שהמערער עודנו מתקשה לקבל אחריות מלאה, גם בשלב מתקדם זה. אכזבה נוספת היתה בפתיחת תיק חקירה אחר בגין חשדות לעבירות תקיפה וחבלה, שוד וגניבת רכב (אם כי שמענו את אשר שמענו בהקשר זה מפי ב"כ המערער). התרשמותו של שירות המבחן היא כי המוטיבציה של המערער להמשך קשר עם השירות היא בעיקר חיצונית, וכי הוא מתקשה לשתף באופן כּן במצבו. על רקע זה ובהתחשב בעניינים נוספים שקיבלו ביטוי בתסקיר, לא בא שירות המבחן בהמלצה בעניינו של המערער. דומה שבית המשפט המחוזי גזר על המערער עונש מתון, וגם היחס בין העונשים שהוטלו על המעורבים השונים, הוא נכון, אף כי כידוע אין מדובר בחישוב 'מתמטי'. בהתחשב בחודש וחצי של מעצר, נותר למערער לרצות כשלושה חודשי מאסר בלבד. הדעת נותנת כי תהיה פגיעה בעסקו, ויחד עם זאת, לא תהיה זו פגיעה אנושה כי אין מדובר בפרק זמן ארוך. המרת עונש המאסר בפועל בעבודות שירות, גם היא צופנת בחובה סכנה לעסק, שהרי אין ניתן להמשיך בניהול העסק דבר יום ביומו בד בבד עם עבודות שירות מדי יום למשך 8 שעות. מכל מקום, העונש הולם ומאוזן, אולי אף נוטה לקולא, ואינני רואה הצדקה להתערב ולשנותו. אציע אפוא לחברי לדחות את הערעור. ש ו פ ט השופט ס' ג'ובראן: אני מסכים. ש ו פ ט השופטת ע' ברון: אני מסכימה. ש ו פ ט ת הוחלט כאמור בפסק הדין של השופט נֹעם סולברג. המערער יתייצב לשאת בעונש המאסר בפועל שהוטל עליו ביום 6.3.2016 עד השעה 10:00 בימ"ר ניצן, או על-פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 08-9787377 או 08-9787336. ניתן היום, ‏י"ד באדר א התשע"ו (‏23.2.2016). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15058970_O03.doc מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il